אורי כבירי ("פישנזון") כתב על "מחלה סופנית וגסיסה" - ובהמשך הבהיר: "אני בריא"

"מרגיש שהחיים נלקחו ממני": המפיק המוזיקלי והשחקן אורי כבירי, שגילם בצעירותו את גדי פישנזון בסרט הפולחן "אלכס חולה אהבה", פרסם שלשום (ב') פוסט בעמוד הפייסבוק שלו שבו כתב כי הוא "מתמודד עם מה שנחווה, מרגיש ונשמע כמחלת ריאות סופנית, גסיסה ומוות איטי, אבל הוא בעצם זמני, והוא בסך הכל ביטוי של שדרוג רוחני". בעקבות הפוסט, כבירי אומר היום בשיחה עם mako כי בניגוד למשתמע מדבריו הוא בקו הבריאות - וכי "אני בריא לגמרי. אני עובר משהו שרק נחזה להיות מחלה סופנית".

הפוסט של כבירי בן ה-55 נגע ליציאת אלבום הבכורה של יונתן ארצי, בנו של הזמר שלמה ארצי. "היי יונתן. אני מבקש לשתף אותך בחוויה שעברתי לפני מספר דקות, בעקבות האזנה ראשונה לאחד משיריך", כתב, "אני עוקב אחריך כבר שנים, ובעיקר מאז שיצא האלבום. סרטון שהעלית היום הוביל אותי ליוטיוב, שם האזנתי לאלבום החדש שלך במלואו. אלבום קסום, אקספרסיבי והקול שלך, ביחד עם השירים, וביחד עם ההפקה, הוא כל כך נוגע".

"עכשיו אתן בקצרה הקשר לגבי מה שקורה אצלי ברקע", המשיך כבירי, "כבר 3 חודשים שאני מתמודד עם מה שנחווה, מרגיש ונשמע כמחלת ריאות סופנית, גסיסה ומוות איטי, אבל הוא בעצם זמני, והוא בסך הכל ביטוי של שדרוג רוחני. אני נאבק על כל נשימה, משתעל ורועד. זה מרגיש שהחיים שלי נלקחו ממני, ושאין לי שום דבר לעשות כדי להינצל, למרות שאני מקבל מסרים חוזרים בתקשור שחיי ובריאותי עומדים לחזור בעוד רגע".

היום, כאמור, מסר כבירי ל-mako הבהרה בנוגע למצבו: "אני, אורי כבירי, מצהיר, בניגוד למי שלא הבין את מה שכתבתי ליונתן ארצי. שאני בריא לגמרי, עברתי בדיקות אצל טובי המומחים בעיר שלי, שכולם שמעו איך אני נשמע, אבל בבדיקות דימוי ריאה, הכל נראה מדהים. והרופאים פשוט חסרי אונים. אף אחד לא מבין מה יש לי. כי עם כל הכבוד לרופאים, הם והמכשירים שלהם יודעים רק לראות דברים פיזיים, ומה שיש לי הוא רוחני. התהליך הארוך הזה שאני עובר אמור להיגמר ממש בעוד כחודש וחצי, ואז יהיה לי הרבה יותר קל להסתכל על כל זה כמתנה".

בהמשך הפוסט שפרסם מוקדם יותר השבוע, ושהופנה לארצי, כתב כבירי: "האזנתי לאלבום, שיר אחר שיר, ואז החל השיר האחרון - 'חוזר לנשום'. בשניה שראיתי את שמו התחלתי לדמוע. לא רק 'נושם שוב', אלא הצירוף בין 'חוזר' (חוזר לחיים) ו'לנשום', משאת חיי כיום. כל מילה בשיר דיברה על מה שאני חווה כיום ועל מה שאחווה כשהתהליך הזה יגמר. דיברת על מאבק פנימי, על חוויית טביעה, על הפער בין מה שאתה חולם להיות ובין מה שאתה מאמין שאתה חזק מספיק ומסוגל מספיק כדי לעשות. וכמה סימלי שזה השיר האחרון באלבום, ואני מאזין לו כשאני בשלב האחרון של 'המחלה' שלי, זה שאחריו אחזור להיות בריא וחי".

כבירי המשיך וכתב כי "אשתי האמריקנית נכנסה לחדר בו ישבתי, ואני תרגמתי לה את המילים. כשהאזנתי לך מאד התרגשתי. אבל מהמילה הראשונה שתרגמתי לה התחלתי לבכות את החיים שלי. דבר שמאוד מאתגר לי לעשות במצבי, כמו שגם כואב לי לצחוק, וכמה שאני אוהב לצחוק מכל הלב. בחיים שלי אני בעיקר מזיל דמעות. נדיר לי להישבר בבכי. ועם זאת השיר הזה שלך הביא אותי לקתרזיס נדיר ומזכך. הטיימינג של ההאזנה לו היום היה מושלם. זה דבר אחד להאזין לשיר. דבר אחר לגמרי הוא לבטא בקול את המילים שאתה כתבת, הפעם מתורגמות לשפה האנגלית, שכל כך נוגעת בי, ולהרגיש שכל מילה כאילו נכתבה עליי, הוציא ממני כל כך הרבה כאב. שרצה לצאת ממני כל כך הרבה זמן. איזה שיר. כמה רלוונטי לי. כמה נוגע. אני כל כך מודה לך על היצירה הנפלאה הזו, על האלבום כולו, על הכישרון שלך ובעיקר על הלב שלך. להקשיב למוזיקה תמיד מבריא אותי. להקשיב לך תמיד מבריא אותי. ועם זאת, היום הבראת אותי במיוחד".

ארצי עצמו נחשף לפוסט של כבירי, והגיב לו: "אורי, אני מחפש ולא מוצא את המילים כדי לתאר את מה שאני מרגיש אל מול מה שכתבת. קודם כל ויותר חשוב מהכל - אני מאחל לך בריאות שלמה במהירות האפשרית. מאיך שאתה מתאר את ההתמודדות הזו ואת הגישה שלך מולה, אין לי ספק שלשם הדרך מובילה. ולגבי המפגש שלך עם האלבום ועם השיר - אני רק יכול לומר בתור אדם שהיסס הרבה שנים, מה שכתבת הוא התשובה עבורי לשאלה האם להוציא מוסיקה לעולם. אין דבר גדול ומרגש יותר מסוג מפגש כזה ומהידיעה ששיר שכתבתי בחדר נוגע בך באופן הזה ומהדהד לך את עצמך ואת חייך, בטח ברגע כזה של התמודדות. אם זה נתן לך משהו, היה שווה להוציא את זה לעולם. נראה לי שזה גורם לשנינו להרגיש פחות לבד, כל אחד בסיפור שלו. תודה גדולה על השיתוף המדהים הזה, זה משהו שאזכור ואקח איתי. שום דבר לא מובן מאליו. מחכה לשמוע שההתמודדות הזו מאחוריך כמה שיותר בקרוב".