המכתב הבהול ליועמ"שית הכנסת: עצרי את קידום חוק השידורים

בעקבות הדיל הפוליטי בין קרעי למפלגות החרדיות שנחשף בחדשות 12, חברת הכנסת שלי טל מירון מ"יש עתיד" פנתה הבוקר (רביעי) במכתב בהול ליועצת המשפטית של הכנסת, שגית אפיק, בדרישה לעצור את חוק השידורים של שר התקשורת.

מה שצריך לדעת: חוק השידורים, בקצרה

• משינוי שיטת מדידת הרייטינג ועד הקמת "רשות לתקשורת משודרת", שאת חבריה ימנה שר התקשורת בעצמו, חוק השידורים הוא רפורמה מרחיקת לכת שמעלה חשש להשתלטות פוליטית על התקשורת החופשית וניסיונות להשפיע על דעת הקהל בישראל - כשבין היתר גם עובדי מדינה יפקחו על החדשות. לעיקרי החוק והמשמעויות בהרחבה
• דגל אדום: החוק מקודם בניגוד לעמדת הגורמים המקצועיים, ובראשם היועמ"שית ורשות האסדרה. הייעוץ המשפטי לממשלה לא היה מעורב ב"תיקונים" שבוצעו בחוק
• לאחר שנמצאו פגמים משמעותיים בהצעת החוק, הוגשו שתי עתירות שמטרתן אינה לסכל אותו - אלא לדרוש להשלים את הליך החקיקה כפי שקובע החוק לפני הנחת ההצעה על שולחן הכנסת
• מהלך חריג: התנגדותה של היועמ"שית להצעת החוק מתועדת ברשומות, לראשונה בהיסטוריה
• מה יעשה נתניהו? עולה השאלה אם רה"מ יאפשר לקרעי לקדם את הרפורמה חרף הפילוג וההתנגדות המוחלטת שהיא מעוררת

מירון, חברת ועדת הכלכלה שבה דנים בחקיקה להחלשת התקשורת, כתבה כי החוק "מקודם תוך התעלמות מוחלטת מהיעוץ המשפטי לממשלה, התעלמות מהחוק ותוך רמיסה של הליך תקין, והכל כחלק מההשתלטות העוינת על התקשורת החופשית. הייעוץ המשפטי לכנסת מוכרח לתת דעתו ולקבוע סדרי דיון תקינים וברורים כדי למנוע את המשך רמיסת נבחרי הציבור". לדבריה, "כשמקדמים חוק בתמורה פוליטית עם הסיעות החרדיות זו לא רפורמה, זו שחיתות שלטונית".

שתי עתירות הוגשו השבוע לבג"ץ נגד הרפורמה בתקשורת, בעקבות שורה של כשלים ופגמים מהותיים בעבודת המטה על החוק שמוביל קרעי. בעתירות, שהגישו ארגון העיתונאים והעיתונאיות ועמותת "הצלחה", קראו להשיב את הדיון בהצעת החוק למסלול הממשלתי, כדי לתקן את הליקויים שעליהם הצביעו הגורמים המקצועיים, הכוללים את הייעוץ המשפטי לממשלה ורשות האסדרה.

הדילים הפוליטיים לא עוצרים

בהיעדר רוב לקואליציה, נציגי המפלגות החרדיות ממשיכים לדרוש תמורות בעבור תמיכתם בהצעות החוק שמקודמות בכנסת. אחרי ההסכמה עם הליכוד על תמיכה חרדית בחוק להחלשת התקשורת ופיצול תפקיד היועמ"שית בתמורה להרחבת הסמכויות של בתי הדין הרבניים, השבוע פרסמנו ב"מהדורה המרכזית" שבסיעת יהדות התורה מבקשים תגמול נוסף לתמיכה בחוק - ביטול התמריץ שנועד לעודד גיוס. גם חוק המעונות של אייכלר, שנועד לעקוף את הסנקציה על השתמטות מצה"ל, נמצא על סדר היום של מליאת הכנסת. בתמורה, יתמכו החרדים ברפורמה של קרעי להחלשת התקשורת החופשית.

קודם לכן קרעי תמך ב"עצרת המיליון" של החרדים נגד גיוס למורת רוחם של נתניהו ואנשי מפלגתו, שמעדיפים לנער את עצמם ככל הניתן מהאירוע. שלשום פורסם ב"מהדורה המרכזית", כי הסיבה לתמיכתו של קרעי בהפגנה היא אותה תלות במפלגות החרדיות כדי להעביר את הרפורמה להחלשת התקשורת. בימים אלה מתקיימות שיחות עם החרדים בניסיון להגיע עימם להבנות כך שיאפשרו לקרעי לקדם את הרפורמה, והוא בתמורה יקדם עבורם את החוק שמרחיב את סמכויות בתי הדין הרבניים לבוררות בסכסוכים אזרחיים וכלכליים. מדובר ברפורמה מקיפה בפני עצמה, שנותנת עוד כוח לבתי הדין הדתיים וממנה הסתייג היועץ המשפטי של ועדת החוקה - אשר הזהיר כי היא עלולה לפגוע בערך השוויון, ובפרט בנשים, עובדים ובעלי מוגבלויות.

תאגיד השידור הציבורי שוב על המוקד

בוועדת הכלכלה בראשות ח"כ דוד ביטן דנו הבוקר בהצעת החוק לפוליטיזציה של מועצת תאגיד השידור הציבורי "כאן" כחלק מהכנה לקריאה ראשונה. לפי הצעת החוק הפרטית, שהגיש ח"כ אושר שקלים מהליכוד (דרך שבה ניתן להתגבר על קשיים משפטיים ולהקל על הליך החקיקה) ואושרה בידי ועדת השרים לחקיקה בינואר, הממשלה תמנה את חברי מועצת התאגיד בהתאם להמלצת שר התקשורת. בכך החוק עלול להפוך את השידור הציבורי לשידור ממשלתי מטעם.

יו"ר ארגון העיתונאים והעיתונאיות, חיים הר-זהב, השתתף בדיון בוועדה והביע את התנגדות הארגון לפוליטיזציה של המינויים למועצת התאגיד. בנייר העמדה ששלח הארגון קודם הדיון נכתב: "ביטול ועדת האיתור ובתוך כך מינוי חברי מועצת התאגיד בידי שר התקשורת, כמבוקש בהצעת החוק, חוטא לחוק תאגיד השידור הציבורי ותכליותיו ובתוך כך, מביא לפגיעה בשידור ציבורי עצמאי, מקצועי וחף ממעורבות פוליטית".

בנייר צוין כי "קביעה כי מועצת התאגיד תמונה על-ידי שר התקשורת סותרת את האמור ואף את פסיקות בתי המשפט בהתייחס לחשיבות השידור הציבורי ועצמאותו. כך למשל, נקבע בבית המשפט העליון כי התאגיד יהיה עצמאי ונקי מהפוליטיקה ושידור ציבורי מבוסס ובלתי תלוי הוא כלי חשוב לקיומו של שוק תקשורת מגוון, תוסס וביקורתי, שאיננו נושא פנים לבעלי שררה, ממון או אינטרס. התערבות שלטונית בגופי תקשורת, מהווים למעשה, הכפפה אסורה של התקשורת, שאמורה להיות עצמאית -למאווים של השלטון". הר-זהב הוסיף בדיון כי "אם ימשיכו בחקיקה הזאת, שלא תורמת שום דבר טוב למדינת ישראל, גם לא יהיו מונדיאל בחינם או אירוויזיון".