המחזאי והתסריטאי היהודי טום סטופארד הלך לעולמו בגיל 88
סטופארד, פליט יהודי ששינה את שמו תחת הכיבוש הנאצי ומצא מקלט בבריטניה, נחשב במערב לגדול המחזאים הבריטים מאז שייקספיר • בין יצירותיו הבולטות: "רוזנקרנץ וגילדנשטרן מתים", "לאופולד-שטאט" והסרט "שייקספיר מאוהב", עליו קיבל פרס אוסקר


טום סטופארד, מגדולי המחזאים של העת הנוכחית, הלך לעולמו בגיל 88. בהודעת הסוכנות שייצגה אותו נכתב כי סטופארד "מת בשלווה בביתו במחוז דורסט, מוקף במשפחתו. הוא ייזכר בזכות יצירותיו, בזכות הברק והאנושיות שבהן, ובזכות התבונה, החוצפה הטובה, הנדיבות והאהבה העמוקה שלו לשפה האנגלית".
הקריירה של סר טום סטופארד הבריטי נמשכה יותר משישה עשורים וכללה יותר מ-30 מחזות לתיאטרון, בהם "ארקדיה", "רוזנקרנץ וגילדנשטרן מתים", "הדבר האמיתי" ו"לאופולד-שטאט", שעלו גם על הבמות בישראל. הוא זכה בפרסי אוסקר וגלובוס הזהב על התסריט שכתב עם מארק נורמן לסרט "שייקספיר מאוהב" (1998) בכיכובה של גווינת' פאלטרו, זאת לצד שורה של פרסי טוני ואוליביה (פרס התיאטרון הבריטי היוקרתי). יצירתו שילבה בין אינטלקט, רגש והומור, ועסקה לעיתים קרובות בנושאים פילוסופיים ופוליטיים וערערה על נורמות חברתיות.
סטופארד כתב גם לטלוויזיה ולקולנוע, כשבין היתר עיבד את הרומן "אנה קרנינה" של טולסטוי לסרט שיצא ב-2012 בכיכובם של קירה נייטלי וג'וד לאו, וכן את סדרת הטלוויזיה "הג'נטלמן האחרון" עם בנדיקט קמברבאץ' ורבקה הול, המבוססת על הרומנים של פורד מדוקס פורד. לאורך הקריירה הענפה קיבל סטופארד אין-ספור אותות ופרסים, לרבות תואר אבירות ממלכת אנגליה המנוחה, אליזבת השנייה, על תרומתו לעולם הספרות.
ב-2020 סטופארד הוציא לאור את יצירתו האוטוביוגרפית למחצה "לאופולד-שטאט" המתרחשת ברובע היהודי של וינה בראשית המאה ה-20. היצירה, שעלתה מאוחר יותר בתיאטרון הבימה, הקנתה לסטופארד היהודי פרס אוליביה למחזה החדש הטוב ביותר, וכן ארבעה פרסי טוני במסגרת טקס פרסי התיאטרון של ברודוויי. המחזה, שהוצג בווסט אנד בלונדון, כלל גם את בנו של סטופארד והעניק לו פרס לכתיבה לבמה מטעם PEN America, ארגון הסופרים הבין-לאומי המחויב לערכים של חופש ביטוי וזכויות אדם.
מפליט יהודי לגדול המחזאים הבריטים מאז שייקספיר
סטופארד נולד ב-1937 בשם טומאש שטראוסלר בצ'כוסלובקיה. תחת הכיבוש הנאצי הוא שינה את שמו, וכפליט מצא מקלט בבריטניה ב-1946. ב-1954 הוא החל לעבוד כעיתונאי בעיר בריסטול ובהמשך הפך למבקר תיאטרון ובסופו של דבר למחזאי ולתסריטאי בעצמו. קריירת התיאטרון שלו נסקה עם המחזה "רוזנקרנץ וגילדנשטרן מתים" שהועלה לראשונה ב-1966 בפסטיבל תיאטרון הפרינג' היוקרתי באדינבורו שבסקוטלנד. ההצגה הועתקה לימים לתיאטרון הלאומי האנגלי ולברודוויי - שם גרף ארבעה פרסי טוני בשנת 1968, לרבות פרס המחזה הטוב ביותר.
המחזאי השמיע קול למען מתנגדי המשטר בברית המועצות ובגוש המזרחי כשכתב את "כל ילד טוב ראוי לקצת חסד" בהשראת סיפור של חברו, ויקטור פיינברג, שנכלא בצ'כוסלובקיה בידי הסובייטים. בין הפרויקטים הבולטים הנוספים של סטופארד נמנית הטרילוגיה התיאטרונית "חוף אוטופיה" (The Coast of Utopia), אפוס בן שמונה שעות שהועלה ב-2002 בתיאטרון הלאומי באנגליה אשר עסק במהפכנים רוסים מהמאה ה-19. יצירותיו האחרונות כללו את "גיבורים" מ-2005, "רוק'נרול" שעלה על הבמה כשנה לאחר מכן, ו"הבעיה הקשה" מ-2015.