מהפכה צרכנית? רפורמת השידורים של קרעי לא תחסוך שקל לציבור

חוק השידורים של שר התקשורת שלמה קרעי, שאושר השבוע בקריאה ראשונה במליאת הכנסת, מבטיח הרבה ובסופרלטיבים כבירים; "מהפכה צרכנית ותקשורתית חסרת תקדים", "ביטול רגולציה עודפת", "פתיחת השוק לתחרות", "הורדת מחירים" ו"הרחבת מגוון הדעות". עיון בין 109 עמודיה של הצעת החוק הממשלתית, שממשיכה להתקדם הודות לדיל הפוליטי עם החרדים ותוך התעלמות גורפת מעמדת היועמ"שית, מגלה את הדבר הפשוט: הרפורמה לא חוסכת שקל לצרכן ועלולה להשפיע על דעת הקהל באמצעות תיווך מעוות של המציאות בערוצי חדשות מוחלשים ומאוימים.

המהלך להשתלטות על התקשורת בישראל - סיקור N12:

• בהשראת סין ורוסיה: המשמעויות של העברת החוק לפגיעה בתקשורת החופשית
• לסגור את החדשות, להשאיר את גלגלצ: האבסורד בהמלצות על גלי צה"ל

לא, הציבור לא ישלם פחות

קרעי טוען מתחת לכל עץ רענן שהחוק הוא לא פחות מניצחון לצרכנים, ויוביל לחיסכון של מאות שקלים בשנה למשק בית. אלא שאין שום סעיף ברפורמה שמבטיח שהציבור ישלם פחות. לפי קרעי, החוק יבטל את חבילות הבסיס בפלטפורמות הרב-ערוציות, אך גם כאן אין שום סעיף בחוק שעוסק בכך.

ריבוי ערוצים ושוק חופשי? ההפך הוא הנכון

כשקרעי מספר לציבור שהחוק מסיר חסמי כניסה ופותח את השוק בפני שחקנים חדשים, זו הטעיה. כיום, ערוצי הטלוויזיה זקוקים לרישיון ייעודי על מנת לשדר, ואומנם החוק החדש מתיימר לבטל את הצורך ברישיונות, אבל בפועל הוא מתנה במקביל את הצורך במרשם ייעודי. אם החוק יאושר, למועצה החדשה שתפקח על שוק התקשורת ואשר תהיה נתונה לשליטה פוליטית, תהיה סמכות לעצור את שידוריו של ערוץ (וגם של אתר אינטרנט בתנאים מסוימים) בכך שיוסר מהמרשם.

שכבות חלשות עלולות להיפגע

קחו לדוגמה את הסעיף הנוגע להקמת יישומון עידן פלוס. לפי הצעת החוק, המדינה תקים פלטפורמה רב-ערוצית אפליקטיבית שתתחרה בפלטפורמות הרב-ערוציות המסחריות, הלא הן yes, HOT, סלקום TV, פרטנר TV ו-FreeTV. למעשה, המדינה תדרוש מערוצי הטלוויזיה (קשת 12, רשת 13, כאן 11, ערוץ 14 ועוד) למסור לה את התוכן שלהם בחינם, דרך אפליקציה. זאת, למרות שכל הערוצים מאפשרים לציבור לצפות בתכנים בחינם באפליקציות הייעודיות הקיימות.

המשמעות לצרכן: מעבר משירותי הטלוויזיה מבוססי אנטנה לאינטרנט. מרבית מנויי עידן פלוס הם אוכלוסיות מבוגרות ושכבות סוציו-אקונומיות מוחלשות, שנהנות היום ממוצר חינמי. מעבר לתשתית אינטרנטית יאלץ מהלקוחות לשלם לראשונה על ספק ותשתית אינטרנטיים, ולעבור לטכנולוגיה אחרת אל מול אוכלוסיית יעד שתתקשה להסתגל לשינויים.

חברת הכנסת מירב כהן מ"יש עתיד", לשעבר השרה לשוויון חברתי, פירטה במכתב את השפעת סגירת מערך עידן פלוס במתכונתו הנוכחית: "רק 83% ממשקי הבית בישראל מחוברים לאינטרנט בפס רחב. יש יסוד סביר להניח שאחוז לא מבוטל ממשקי הבית שמחוברים לעידן פלוס, רבים מהם משקי בית של אזרחים ותיקים, לא מחוברים לרשת האינטרנט". לדבריה, זוהי פגיעה בפועל באוכלוסיית הקשישים ובאוכלוסיות מוחלשות.

פחות סדרות, פחות אפשרויות

כיום כל גופי התוכן בארץ מחויבים להשקיע אחוז מהכנסותיהם ב"סוגה עילית" - מושג שקבע המחוקק לתיאור תוכניות "איכותיות", כמו דרמה ותעודה. החוק החדש של קרעי מפחית את שיעור המחויבות כך שבעוד שבע שנים, כלל גופי השידור ישקיעו פחות בתכני מקור.

לפי החוק החדש, yes ו-HOT שכיום מחויבות להשקיע 8% מהכנסותיהן בתוכן מקורי, ירדו מיידית ל-4% השקעה. בעוד שבע שנים, מחויבות התוכן שלהן תעמוד על 6.5%. במקביל, מחויבויות התוכן של קשת 12 ורשת 13 שמשקיעות כיום 15% בתוכן מקורי, ירדו בעוד שבע שנים גם כן ל-6.5%. בשורה התחתונה, רווח או ערך תרבותי לצרכנים או לתעשיית הטלוויזיה הישראלית - זה לא.

מנטפליקס תבוא הישועה? לא בטוח

אם מאסתם בספקי התוכן הישראליים והתחברתם רק לנטפליקס, דיסני פלוס, אמזון פריים וידאו או אפל TV, כדאי שתדעו שהרפורמה מרחיקת הלכת מגיעה עד הוליווד. החוק יחייב את האולפנים הגדולים שהכנסתם בשנה נתונה מאספקת תכנים בישראל עולה על 40 מיליון שקלים, להשקיע בשנה העוקבת סכום השווה ל-6.5% לפחות מהכנסתו האמורה במימון, בהפקה או ברכישה של הפקות מקומיות מ"סוגה עילית" (תוכניות דרמה ותעודה).

צעד ציוני משהו מצידו של קרעי, אבל ברגע שנטפליקס שמעה על כך - היא שיגרה בינואר האחרון משלחת בכירים לארץ והדגישה כי הדרישה להשקעה בתוכן ישראלי עלולה להקפיץ את המחיר החודשי שמשלמים המנויים, כפי שנקטה לאחרונה ענקית הסטרימינג בארצות הברית ובמדינות נוספות. אפילו ממשל טראמפ מעורב: כשרק נכנס לתפקיד במאי האחרון, שגריר ארה"ב מייק האקבי העביר לממשלה מסרים מוושינגטון על כמה סוגיות כלכליות שמפריעות לממשל האמריקני וביקש לבחון טיפול בהן. אחת מהן, כך דווח ב"גלובס", היא רפורמת השידורים. החיוב החדש נתפס בעיני האמריקנים כהטלת נטל כלכלי נוסף על חברות אמריקניות ופגיעה בתנאי התחרות ההוגנים.

ביום ראשון, לפני שהחוק עבר בקריאה ראשונה, אמר קרעי בנאומו מעל דוכן הכנסת: "בכל הנוגע לחובת פלטפורמות בין-לאומיות להשקיע בהפקות מקור, מתקיים שיח בין משרד ראש הממשלה לבין שגרירות ארה"ב והממשל האמריקני, והחוק יתוקן בוועדה בהתאם להחלטת ראש הממשלה". קרעי התחייב ליוצרים הישראלים שהאולפנים הבין-לאומיים ייכנסו מתחת לאלונקת התוכן הישראלי, וכך היצירה המקומית לא תיפגע למרות הירידה במחויבות ההשקעה. מנגד, קרעי התחייב בפני האמריקנים כי מחויבות זו תרד בהמשך הדיונים על החוק. אז את מי קרעי הולך לאכזב, את היוצרים הישראלים או את האמריקנים?

אם הסעיף הנוגע לענקיות הסטרימינג ייוותר על כנו, המשמעות לצרכן היא חשש להתייקרות החבילות שמציעות נטפליקס, דיסני ודומיהן למנויים.

זה לא רק ספורט

לחובבי הז'אנר, הצעת החוק גם קובעת כי שידורי הספורט כבר לא יינתנו בבלעדיות. כלומר, ערוצים בתחום יחויבו לשדר תכנים גם באפליקציות במכשירים ניידים, והחוק גם יגדיר מהם אירועים "בעלי חשיבות תרבותית לאומית" שישודרו בערוץ פתוח. המשמעות לצרכן היא חשש לפגיעה כלכלית בענפי ספורט בעלי פופולריות פחותה.

כשדנים על תוכנית חקיקה מקיפה ונחוצה בשוק התקשורת, אחת האסוציאציות הראשונות שעולות היא הרפורמה בסלולר שקידם בעשור הקודם השר לשעבר משה כחלון. הרפורמה הכניסה תחרות משמעותית לשוק הסלולר, הורידה מחירים - וגם את חברות הסלולר מהעץ הגבוה שעליו טיפסו. בדיעבד, זו הייתה רפורמה מבורכת שחיזקה את הצרכנים, בימים שבהם לא ברור כיצד הרפורמה של קרעי - בדחיפה מלמעלה של ראש הממשלה בנימין נתניהו - אמורה להיטיב עם הציבור.

תגובת משרד התקשורת

הכתבה שפורסמה כוללת אי דיוקים רבים, להלן התייחסות משרד התקשורת לעיקריים שבהם:

1. המעבר מרישוי לרישום מפחית משמעותית את חסמי הכניסה לתחום החדשות: על פי הדין הקיים, כדי לשדר חדשות בטלוויזיה נדרש לצלוח הליך ארוך ולא וודאי של אישור רגולטורי שבסופו קבלת רישיון. דרישות הרישיון המכבידות שיבוטלו כוללות חובות השקעה של כ- 80 מליון ש"ח בשנה, דמי רישיון של 13 מיליון ש"ח בשנה,  דרישות מבניות, איסורים נרחבים על בעלויות צולבות ועוד.

דרישות אלו מקשות מאוד על הכניסה לשוק ומגנות למעשה על הערוצים הקיימים מפני תחרות. לעומת זאת, הליך הרישום בהצעת החוק הוא הליך מהיר וודאי- כל מי שעומד בדרישות הקלות הרבה יותר שבסעיף 55 להצעת החוק יהיה זכאי להירשם ולהתחיל לשדר חדשות באופן מיידי.

2. עידן פלוס החדש – המערך הקיים פועל בטכנולוגיה מיושנת, עלותו היא עשרות מיליוני ש"ח בשנה מהקופה הציבורית, מושקעים בו משאבי תדר יקרים ואיכות הצפייה בו מוגבלת. המערך החדש יאפשר לכלל הציבור אפשרות לצפות בחינם בערוצי החדשות ובמשדרי ספורט בעלי חשיבות ציבורית, בממשק ובאיכות המתאימים לעידן הדיגיטלי. מסקר שערך המשרד במהלך העבודה על הצעת החוק עלה כי כ-90% מצופי עידן פלוס מנויים על שירות אינטרנט ביתי, כך שהצורך בגישה לאינטרנט לא צפוי להוות חסם משמעותי.

3. בחירת ערוצים - הרפורמה מבטלת את הדינים הקיימים ובכלל זה את החובות הנוגעות לחבילות בסיס. מעבר לכך, על פי הצעת החוק תהיה חובה למכור תכני ספורט מסוימים בנפרד – וציבור חובבי הספורט יוכל לראשונה לרכוש חבילות ספורט מכל ספק בו הוא יבחר, גם מבלי לרכוש מאותו ספק תכנים אחרים. 

4. הפקות מקור – הצעת החוק קובעת רף אחיד של 6.5% מההכנסות להשקעה ב"סוגה עילית", וצפויה להגדיל את היקף החובה הכולל בעשרות אחוזים לעומת המצב כיום ולקדם בכך את היצירה המקומית האיכותית. העובדות האלטרנטיביות המצוינות בכתבה נוגעות לחובות ההשקעה הכוללות, לרבות תכנים שאינם "סוגה עילית". המשרד סבור שאין הצדקה להטלת חובה לגבי תכנים שאינם "סוגה עילית", וזאת בין היתר בהתאם להמלצות ועדת פולקמן.