עתירה נוספת לבג"ץ נגד חוק השידורים: שורה של כשלים ברפורמה, שקודמה במחטף

ארגון העיתונאים והעיתונאיות עתר אתמול (שני) לבג"ץ בעקבות שורה של כשלים קשים בעבודת המטה על חוק השידורים שמוביל שר התקשורת שלמה קרעי. בעתירה, המצטרפת לזו של עמותת "הצלחה" שהוגשה מוקדם יותר השבוע, קורא הארגון להשיב את הדיון בהצעת החוק למסלול הממשלתי, כדי לתקן את שורת הליקויים שעליהם הצביעו הגורמים המקצועיים, הכוללים את הייעוץ המשפטי לממשלה ורשות האסדרה.

מה שצריך לדעת: חוק השידורים, בקצרה

• משינוי שיטת מדידת הרייטינג ועד הקמת "רשות לתקשורת משודרת", שאת חבריה ימנה שר התקשורת בעצמו, חוק השידורים הוא רפורמה מרחיקת לכת שמעלה חשש להשתלטות פוליטית על התקשורת החופשית וניסיונות להשפיע על דעת הקהל בישראל - כשבין היתר גם עובדי מדינה יפקחו על החדשות. לעיקרי החוק והמשמעויות בהרחבה
• דגל אדום: החוק מקודם בניגוד לעמדת הגורמים המקצועיים, ובראשם היועמ"שית ורשות האסדרה. הייעוץ המשפטי לממשלה לא היה מעורב ב"תיקונים" שבוצעו בחוק
• לאחר שנמצאו פגמים משמעותיים בהצעת החוק, הוגשו שתי עתירות שמטרתן אינה לסכל אותו - אלא לדרוש להשלים את הליך החקיקה כפי שקובע החוק לפני הנחת ההצעה על שולחן הכנסת
• מהלך חריג: התנגדותה של היועמ"שית להצעת החוק מתועדת ברשומות, לראשונה בהיסטוריה
• מה יעשה נתניהו? עולה השאלה אם רה"מ יאפשר לקרעי לקדם את הרפורמה חרף הפילוג וההתנגדות המוחלטת שהיא מעוררת

הצעת חוק השידורים שמוביל שר התקשורת שלמה קרעי הונחה על שולחן הכנסת בשבוע שעבר. מדובר ברפורמה מקיפה בשוק התקשורת בישראל, הכוללת אסדרה מחדש של אופן הפיקוח על ערוצי הטלוויזיה המרכזיים ועל תחום החדשות. היועמ"שית גלי בהרב-מיארה ורשות האסדרה העלו חשש מפני השפעה פוליטית ומסחרית על מערכות החדשות ועצמאותן, והיועמ"שית אף הדגישה כי קידום ההצעה במתכונתה הנוכחית "מסכן את דמותה של התקשורת החופשית בישראל ויכולתה לבצע את תפקידה החיוני בחברה דמוקרטית". בעקבות כך, באופן תקדימי נוספה לה הערה ברשומות לפיה קידומה נעשה בניגוד לעמדת הייעוץ המשפטי לממשלה.

גם ארגון העיתונאים והעיתונאיות עמד על שורה של כשלים שנעשו בעבודה על הצעת החוק, רובם בניגוד לעמדות מקצועיות שהוצגו בפני משרד התקשורת וקרעי. בין היתר, בארגון מסבירים כי הצעת החוק נוספה מאוחר ובמחטף לסדר היום של ועדת השרים לענייני חקיקה - יום לפני ערב ראש השנה ובזמן פגרת הכנסת. ועדת השרים אישרה את ההצעה פעם נוספת למרות שהעבודה עליה נעשתה בניגוד לנוהל הטיפול המקובל בהצעות חוק ממשלתיות, וכאמור בניגוד לעמדות הייעוץ המשפטי לממשלה ורשות האסדרה.

בארגון מדגישים כי הממשלה הייתה צריכה להעמיד את החוק המוצע להערות הציבור וכשלה בכך, מכיוון שחלפו יותר משנתיים מאז שההצעה הועמדה לראשונה לעיון הציבור, ובמהלך תקופה זו הוכנסו שינויים רבים ומהותיים וחלו תמורות מהותיות בשוק התקשורת והשידורים. הארגון גם טוען כי העובדה ששר התקשורת הביא את החוק לשולחן הכנסת למרות התנגדות מפורשת של היועמ"שית, וההערה התקדימית שנכנסה לנוסח שברשומות, היא לא פחות מהפרה של פסיקת בג"ץ שקבע כי סמכויות היועצת המשפטית לממשלה לא ייפגעו.

"שר התקשורת מתפאר בכך שהוא מקדם הצעת חוק בניגוד לעמדות גורמי המקצוע, ובראשם היועצת המשפטית לממשלה", נמסר מארגון העיתונאים. "אלא שההפך הוא הנכון - במקום לקדם פגיעה בשוק התקשורת ובחופש העיתונות הגיע הזמן ששר התקשורת יבין שמנהל תקין הוא היסוד והתשתית לכל פעולה שלטונית. אנו דורשים להשיב את הדיון בהצעת החוק למסלול של עבודה ממשלתית תקינה ולתקן שורה ארוכה של פגמים מהותיים".

הדיל של קרעי עם החרדים: תמיכה ברפורמה בתקשורת תמורת חוק להרחבת סמכויות בתי הדין הדתיים

קרעי תמך ב"עצרת המיליון" של החרדים נגד גיוס למורת רוחם של נתניהו ואנשי מפלגתו, שמעדיפים לנער את עצמם ככל הניתן מהאירוע. אמש פורסם ב"מהדורה המרכזית" בחדשות 12 כי הסיבה לתמיכתו של קרעי בהפגנה היא אותה תלות במפלגות החרדיות כדי להעביר את הרפורמה להחלשת התקשורת. בימים אלה מתקיימות שיחות עם החרדים בניסיון להגיע עימם להבנות כך שיאפשרו לקרעי לקדם את הרפורמה, והוא בתמורה יקדם עבורם את החוק שמרחיב את סמכויות בתי הדין הרבניים לבוררות בסכסוכים אזרחיים וכלכליים. מדובר ברפורמה מקיפה בפני עצמה, שנותנת עוד כוח לבתי הדין הדתיים וממנה הסתייג היועץ המשפטי של ועדת החוקה - אשר הזהיר כי היא עלולה לפגוע בערך השוויון, ובפרט בנשים, עובדים ובעלי מוגבלויות.