המהלך להחלשת התקשורת בישראל: קרעי ומנכ"לי החדשות בפאנל בכנס אילת לעיתונות

כשנתיים אחרי שהציג אותה לראשונה, רפורמת השידורים של שר התקשורת שלמה קרעי תובא היום (שני) להצבעה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת. ההצעה, שאושרה בוועדת השרים בספטמבר, עולה תוך התנגדות מוחלטת של היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני סכנה לתקשורת החופשית. גם רשות האסדרה מצאה פגמים משמעותיים בהליך החקיקה וקראה להשיב אותה לעבודת מטה ממשלתית תקינה.

כל זאת לא הפריע לקרעי להגיע בחגיגיות לפאנל בנושא מצבה של התקשורת הישראלית, שהתקיים בצהריים בכנס אילת השנתי לעיתונות. בפאנל השתתפו מנכ"ל חדשות 12 אבי וייס, עו"ד תמי רווה המשמשת כיועצת בכירה בחדשות 12, היועץ המשפטי לחדשות 12 עו"ד ישגב נקדימון, המנכ"לית הזמנית של חדשות 13 טלי בן עובדיה, העיתונאי ומפקד גל"צ לשעבר משה שלונסקי, ויו"ר הרשות השנייה לשעבר יוליה שמאלוב-ברקוביץ'. את הפאנל הנחה העיתונאי הוותיק אריה גולן.

קרעי, שעלה לבמה לחלק נפרד מאנשי הערוצים, התייחס לתפיסתו את שוק התקשורת הישראלית ובאופן ספציפי ל"חוק השידורים" - חוק מקיף, ארוך ומורכב שבא לכאורה לענות על רפורמה עמוקה ונחוצה בשוק השידורים והתקשורת בישראל. קרעי מתפאר ב"מהפכה צרכנית ותקשורתית חסרת תקדים וב"פתיחת השוק לתחרות וביטול רגולציה עודפת". בפועל, כשניגשים להוראות התזכיר להצעת החוק, מתגלה תמונה אחרת.

הרפורמה בתקשורת: מה קרעי רוצה?

• תוקם מועצת שידורים בשליטת שר התקשורת עם סמכויות פיקוח חסרות תקדים בתחום השידורים והחדשות. מנכ"ל משרד התקשורת הוא יו"ר ועדת האיתור
• המועצה החדשה תשלוט במודל הכלכלי של הערוצים והפלטפורמות באמצעות סמכויות המקבילות לרשות התחרות. דרך השליטה בכיס תתאפשר שליטה בתוכן
• המודל ההונגרי: קנסות דרקוניים בסך מיליוני שקלים על כל הפרה - שבכוחן לחסל ערוץ באבחת החלטה. מהלך שמטרתו ליצור צנזורה פנימית של הערוצים
• לראשונה בישראל: רגולציה על האינטרנט, כולל אתרי חדשות
• השתלטות על מדידת הרייטינג ועל הנתונים - התערבות של המדינה במטבע המסחרי של השוק שאין שנייה לה בעולם המערבי. רק במדינות כמו רוסיה וסין
• התערבות גסה בשוק החופשי: כניסה להסדרים מסחריים והתערבות במחירים
• סרבול רגולטורי: כפל סמכויות מול רשות התחרות, העברת סמכויות התחרות מהרשות המקצועית למועצה שהשר יקים, בתחום רגיש כמו פיקוח על התקשורת. רשות האסדרה העירה כי משרד התקשורת לא הציג מודלים דומים לכך בעולם
• מסלול רגולטורי ירוק למי שהשלטון חפץ ביקרו, מסלול רגולטורי אדום לכל השאר
• אין עיסוק בסכנה האמיתית שמרחפת מעל ראשם של כל השחקנים בשוק - השתלטות ענקיות טכנולוגיה מבוססות פרסום על שוק הפרסום העולמי והישראלי. זאת בניגוד מוחלט לכיוון של הרגולטורים במערב
• חובת השקעה בהפקות מקומיות - ספק תכנים רשום ישקיע בכל שנת כספים סכום השווה ל-6.5% מהכנסתו השנתית האחרונה, לפחות. ספק תכנים בין-לאומי (בהן שחקניות הסטרימינג נטפליקס ודיסני) שהכנסתו בשנה נתונה מאספקת תכנים בישראל עולה על 40 מיליון שקלים, ישקיע בשנה העוקבת סכום השווה ל-6.5% לפחות מהכנסתו האמורה במימון, בהפקה או ברכישה של הפקות מקומיות מ"סוגה עילית" (תוכניות דרמה ותעודה)
• שידורי הספורט - לא יינתנו בבלעדיות. ערוצים בתחום יחויבו לשדר תכנים גם באפליקציות במכשירים ניידים. החוק גם יגדיר מהם אירועים "בעלי חשיבות תרבותית לאומית" שישודרו בערוץ פתוח. המהלך עלול לגרור פגיעה כלכלית בענפים בעלי פופולריות פחותה

"מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו זה ביחס לכלל התקשורת"

השר קרעי התייחס בדבריו גם לביקורת בנוגע לשינוי שיטת מדידת הרייטינג: "החוק מחייב את המועצה לספק את נתוני הרייטינג. זו לא ועדת מדרוג ממשלתית, זה שקר. אין בחוק קביעת רייטינג, יש אפשרות למועצה המנותקת מהשר לשקף לשר את נתוני הרייטינג". על כך הגיב מנכ"ל חדשות 12 והעורך הראשי אבי וייס כי "כשהשר קרעי טוען שהמועצה לא קשורה אליו זה עיוות מוחלט משום שהוא ממנה את יו"ר המועצה. כמובן שהוא שולט בה. חוק הרייטינג זו שליטה מלאה של הממשלה ברייטינג, אתם יכולים לצלול כמוני לפרטים, בואו נודה - 'מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו', ככה ביחס לכלל התקשורת - להחליש אותה ולשלוט בה".

מנכ"לית חדשות 13 טלי בן עובדיה התייחסה לסעיף מסוים בהצעה, הנוגעת לביטול ההפרדה המבנית בין הערוצים המסחריים לחברות החדשות שלהם. "כל מי שעובד בערוצים מסחריים מבין את ערכה של ההפרדה המבנית בין חטיבת החדשות לגוף השולט בה - לבעלים. כל היום יש לחצים על עורכי חדשות וההפרדה הזאת שומרת עליהם. ביטול ההפרדה הוא מסוכן". וייס הוסיף: "אני שמעתי שהשר אמר שהוא רוצה את היכולת להתקשר לבעלים וללחוץ עליהם. זה בסיס הרפורמה של קרעי - הוא רוצה להיות מסוגל להפעיל לחץ על משדרי החדשות".

"מרגישים מאוימים, עיתונאים מאובטחים 24/7"

וייס עוד סיפר בפאנל: "גם בימים אלה יש כתבים ופרשנים שמאובטחים 24/7. במדינה דמוקרטית, עיתונאים - וזה לא אחד או שניים - היו או עדיין מאובטחים לאורך השנה והשנתיים האחרונות בגלל סכנה לחייהם. מדובר בהרבה מאוד עיתונאים בחברת החדשות, ולא רק בגלל האלמנטים הגלויים. מנטרים אותם בקבוצות וואטסאפ וכותבים 'נחכה להם ליד הבית', 'אשתו עובדת פה' ו'בעלה עובד שם', ולכן אנחנו מרגישים מאוימים. לא כיף לנסוע באיילון ולראות שלטים בסגנון Wanted עם התמונות של גיא פלג, אמנון אברמוביץ', רביב דרוקר ובן כספית. כשאנשים רואים את זה ושומעים את זה, מפנימים מה מצופה מהם. זו סכנה אמיתית שיקרה פה אסון. גם אם אתם מהימין או מהשמאל, יש קו אחד משותף לכולם - צריך להיזהר על חיי העיתונאים".

"התקשורת צריכה לתת ביטוי ולא רק להישאר על כביש מספר 1, ירושלים-תל אביב", ציין וייס כשנשאל על מקצה שיפורים. "זה חלק מהתפקיד שלנו. אני חושב שכלי התקשורת עושים את התפקיד הזה, אבל לא תמיד ולא מספיק טוב".

הסיעות החרדיות יתמכו בחוק? הדיל הפוליטי שנרקם עם קרעי

בהיעדר רוב לקואליציה, נציגי המפלגות החרדיות ממשיכים לדרוש תמורות בעבור תמיכתם בהצעות החוק שמקודמות בכנסת. קרעי הביע תמיכה בהפגנת החרדים נגד גיוס למורת רוחם של נתניהו ואנשי מפלגתו, שהעדיפו לנער את עצמם ככל הניתן מהאירוע. בחדשות 12 נחשף כי הסיבה לתמיכתו של קרעי בהפגנה היא אותה תלות במפלגות החרדיות כדי להעביר את הרפורמה להחלשת התקשורת. קרעי התייחס לכך בפאנל ואמר: "יש יו"ר קואליציה ואני שמח על הדיל שהוא עשה. אני בסך הכל הסברתי לראשי הסיעות החרדיות מדוע כדאי להם לתמוך בחוק".

בתקופה האחרונה התקיימו שיחות עם החרדים בניסיון להגיע עימם להבנות כך שיאפשרו לקרעי לקדם את הרפורמה ולהצביע בעדה, והוא בתמורה יקדם עבורם את החוק שמרחיב את סמכויות בתי הדין הרבניים לבוררות בסכסוכים אזרחיים וכלכליים. מדובר ברפורמה מקיפה בפני עצמה, שנותנת עוד כוח לבתי הדין הדתיים וממנה הסתייג היועץ המשפטי של ועדת החוקה - אשר הזהיר כי היא עלולה לפגוע בערך השוויון, ובפרט בנשים, עובדים ובעלי מוגבלויות.

בתוך כך, בארגון העיתונאים והעיתונאיות הגישו לבג"ץ בקשה למתן צווים דחופים נגד העלאת חוק השידורים במליאה, בגין המניעה המשפטית: "ההליך לקידומו פסול ומתקיים בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה". במכתב רשמי שהגישה המשנה ליועמ"שית צוין כי "הצעת החוק לוגה בפגמים מהותיים ותהליכיים קשים, ונדרש להחזירה למסלול של עבודה ממשלתית תקינה".