טרנטינו נגד "משחקי הרעב": "איך לא תבעו אותם?"
הבמאי זוכה האוסקר דירג בריאיון חדש את 20 הסרטים שהוא הכי אוהב, ובהם גם "קרב מלכותי" - סרט יפני שיצא בשנת 2000. טרנטינו הפנה אצבע מאשימה כלפי סוזן קולינס, מחברת "משחקי הרעב", והאשים אותה כי היא "פשוט גנבה את זה! הסיפור שלה הוא בדיוק כמו 'קרב מלכותי' - רק בגרסה רכה יותר". וגם: הסרט הישראלי שנכנס לדירוג

עם למעלה מ-100 מיליון עותקים שנמכרו לשלושת הספרים, חמישה סרטים שריסקו את הקופות והכניסו יחד 3.3 מיליארד דולר, לצד הצגות תיאטרון, מרצ'נדייז ומיליוני מעריצים מסביב לעולם - אין ספק שזיכיון "משחקי הרעב" הוא אחד המותגים התרבותיים הגדולים והמשפיעים ביותר של העשור האחרון; אבל עם כל הכבוד להצלחה חסרת התקדים, יש מי שממש לא מתלהב מזה (והוא אפילו די זועם ) - קוראים לו קוונטין טרנטינו.
בריאיון לפודקאסט של ברט איסטון אליס, הבמאי זוכה האוסקר חשף את 20 הסרטים שיצאו במאה ה-21 שהוא הכי אוהב, ובהם "קרב מלכותי" (Battle Royale) - סרט יפני שיצא בשנת 2000, ומבוסס על ספר שכתב קושון טאקאמי. כשדיבר על הסרט הזה, החל טרנטינו להאשים את סוזן קולינס - מחברת "משחקי הרעב" - וטען שהיא גנבה את הרעיון של הסיפור היפני: "אני לא מבין איך הסופר לא תבע את סוזן קולינס על פאקינג כל דבר שיש לה", אמר. "הם פשוט גנבו את הספר.
"מבקרי הספרים המטופשים לא הולכים לראות סרט יפני בשם 'קרב מלכותי', אז הם אף פעם לא האשימו אותה על זה. הם דיברו על כך שזה הדבר הכי מקורי שהם אי פעם קראו, אבל ברגע שמבקרי הסרטים ראו את הסרט, הם אמרו, 'מה לעזאזל? זה בדיוק 'קרב מלכותי' רק בגרסה רכה יותר".
"קרב מלכותי" מתרחש בעתיד דיסטופי ביפן ועוקב אחר תלמידי חטיבת ביניים, שמוכרחים על ידי ממשלה טוטליטרית להילחם זה בזה עד מוות. גם "משחקי הרעב" היא סדרה דיסטופית, המתמקדת בתחרות שבה נבחרים באקראי שני נערים מכל אחד מ-12 מחוזות האומה הבדיונית פנאם, להילחם זה בזה עד מוות. ל"קרב מלכותי" יצא סרט המשך ב-2003, ול"משחקי הרעב" יצאו עד כה חמישה סרטים - והשישי יגיע בשנה הבאה.

קולינס כבר התייחסה בעבר לטענות על גניבה ספרותית, והכחישה ש"משחקי הרעב" מבוססת על "קרב מלכותי": "מעולם לא שמעתי על הספר או על הסופר הזה עד שהגשתי את הספר שלי", אמרה בריאיון ל"ניו יורק טיימס" ב-2011, "באותו זמן סיפרו לי על הספר הזה, ושאלתי את העורך שלי אם כדאי לי לקרוא אותו. הוא אמר, 'לא, אני לא רוצה שהעולם הזה יהיה בראש שלך. פשוט תמשיכי במה שאת עושה'".
ובחזרה לדירוג הסרטים של טרנטינו - ויש גם נציגות ישראלית: "סיפור הפרברים" של סטיבן ספילברג (מקום 20); "קדחת הבקתה", איליי רות' (19); "מאניבול", בנט מילר (18); "שוקולד", פראשיה פינקו (17); "דחויי השטן", רוב זומבי (16); "הפסיון של ישו", מל גיבסון (15); "רוק בבית הספר", ריצ'רד לינקלייטר (14); "ג'קאס: הסרט", ג'ף טרמיין (13); "מי מפחד מהזאב הרע", אהרון קשלס ונבות פפושדו (12); וכאמור, "קרב מלכותי". הדירוג של עשרת הגדולים ייחשף בהמשך.

טרנטינו היה בין הראשונים שראו את הסרט היפני, אחרי שחברו הבמאי הזמין אותו להקרנה פרטית - בעת שטרנטינו ביקש ביפן עבור צילומי "להרוג את ביל". "לא היה לי מושג מה אני עומד לראות... ואלוהים אדירים! זה היה כל כך פרוע", נזכר בריאיון לפודקאסט. "שלושה חודשים אחר כך הייתי בפסטיבל הסרטים של סיאטל. תכננו שם להקרין את 'באטל רויאל' בחצות. אף אחד עדיין לא ראה את זה באמריקה. הגעתי להקרנה וזו הייתה אחת ההקרנות הכי מרגשות שהייתי בהן".
