פרסום ראשון: תביעת הענק של גדי איזנקוט נגד ערוץ 14
על רקע פרסומים כוזבים, יו"ר מפלגת ישר והרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט תובע את ערוץ 14 והפרשן נועם אמיר על סך מיליון ש"ח שייתרמו לארגון נכי צה"ל • "בחרתם במודע לפרסם מידע שקרי מבלי לבדוק אותו - רק על מנת לפגוע ולערער את אמון הציבור באיזנקוט"



פרסום ראשון: רא"ל גדי איזנקוט, יו"ר מפלגת ישר, הגיש היום (רביעי) תביעת לשון הרע והוצאת דיבה נגד ערוץ 14 והפרשן הצבאי נועם אמיר על סך מיליון שקל - שייתרמו לארגון נכי צה"ל. התביעה הוגשה לאחר שבערוץ האשימו את חבר הכנסת והרמטכ"ל לשעבר במעשים פסולים במסגרת עסקת מיזוג בראשות שתי חברות מסחריות, שבראש אחת מהן עמד איזנקוט.
לקריאת התביעה המלאה - לחצו כאן
לאחר מכתב ההתראה שנשלח בשבוע שעבר וקביעת הרשות לניירות ערך כי אין כל בסיס לפרסומים, הוגשה התביעה על ידי פירמת עורכי הדין שיבולת ובה נכתב: "ערוץ 14, מאז שהפך מ'ערוץ מורשת' לסוג של ערוץ 'אקטואליה' לקח על עצמו כמשימה לסכל כל מי שנתפס בעיניו כאיום פוליטי על הממשלה המכהנת ובעיקר על העומד בראשה. דברי הלעז, הבלע והשקרים והמפגעים שפרסם ערוץ 14 כנגד התובע יוכיחו זאת".
"ערוץ 14 בחר לשדר 'ידיעות' על מעשים 'פסולים' שעשה, כביכול, התובע ועל 'חקירה פלילית', שמתנהלת בעניינו, כביכול, למרות שידע כי הדברים אינם אמת, ולחלופין בחר לעצום את עיניו מפני האמת שניתן היה לבררה על נקלה", צוין. "כל זאת נעשה כדי לפגוע, במודע, לא רק בתובע עצמו, אלא כדי לערער את אמון הציבור כולו, באמצעות שימוש מניפולטיבי באמצעי תקשורת תוך פיזור 'עננת חשדות' - עננה שלא היה ואין בה דבר וחצי דבר".
עוד הוסיפו עורכי דינו של איזנקוט: "תזמון, עוצמת הסיקור, השימוש בתאריו הציבוריים ('הרמטכ"ל וח"כ לשעבר') והדגשתם בכתוביות השידור, כולם מצביעים על מטרה אחת: ליצור מצג כוזב, כזה שציבור הצופים והקוראים יקראו "בין השורות" מיני רמזים כנגד התובע, ובאופן הזה תושחר דמותו בעיני הציבור ויוצבו סימני שאלה על מעמדו כמועמד ראוי לראשות הממשלה".
"הנתבעים בחרו לפרסם את הדברים בזמן רגיש מבחינה ציבורית ופוליטית, בשנת בחירות, מתוך הבנה שפרסום שקרי הקושר את שמו של התובע לחשדות פליליים עשוי להסב לו נזק ציבורי ופוליטי חמור. הפרסומים נעשו תוך שימוש באמצעי תקשורת רבי תפוצה: שידורי טלוויזיה חיים, כתבות באתר האינטרנט של הערוץ, ופוסטים ברשתות החברתיות של ערוץ 14 והפרשן הצבאי".
