בימים אלה לא פשוט להיות מעריץ ישראלי בהופעה של בילי אייליש

רגע לפני שפקדתי את היכל ההופעות O2 בלונדון בשבוע שעבר, כשההתרגשות בשיאה, דווקא אז בחרה בילי אייליש לשבור שתיקה באשר למלחמה בעזה ולהביע זעזוע - מוצדק אפוא - מתוכנית שר הביטחון ישראל כ"ץ לרכז את כל אוכלוסיית רצועת עזה ב"עיר הומניטרית" שתוקם על חורבות רפיח. בכלי תקשורת בישראל דיווחו שזו הפעם הראשונה שבה אייליש מתייחסת למצב, אם כי זה לא מדויק. בטקס האוסקר אשתקד היא גנבה את הפוקוס כשענדה את הסיכה האדומה הקוראת להפסקת אש ולשחרור החטופים.

השפה השנייה שנשמעה לא אחת לפני ואחרי ההופעה במחוז גריניץ' בלונדון הייתה עברית. ילדות ואבות, בנים ואימהות ואפילו משפחות שלמות, באו לצפות בכישרון האדיר והמקורי שנקרא בילי אייליש. בשלושת אלבומי האולפן שהוציאה עד כה, הצד החזק שלה ממשיך להתבטא בכתיבה ובאופן שבו היא מסתכלת על העולם במסגרת היצירה המשותפת עם אחיה הגדול, המפיק המוזיקלי פיניאס אוקונל, עימו היא עובדת מתחילת הקריירה. האלבום הראשון הביא את הפריצה הגדולה, השני חמק מעט מהרדאר, והשלישי, Hit Me Hard and Soft, שאותו היא מקדמת בסיבוב ההופעות הנוכחי, מציג את אייליש - שהייתה הטינאייג'רית המרדנית - בוגרת מתמיד. בפעם אחת בשיר Lunch היא מספרת על אהבתה, שלא לומר קרייב חסר מעצורים, לאישה - ובפעם שנייה היא מספרת בשיר L'AMOUR DE MA VIE על הפרידה שבאה בעקבות מערכת יחסים רעילה עם גבר.

הסט ליסט בהופעה מורכב משלל הלהיטים המקפיצים והשקטים שצברה בשנות פעילותה עד כה. Bad Guy מהאלבום הראשון הוא אולי הלהיט הגדול מכולם בעיני הכלל, אך לפי הקהל של אייליש כל שיר הוא המנון, והנוכחים באולם שואגים את כל המילים. בהופעה של בילי אייליש, הפרפורמנס הוא דווקא הדבר הכי פחות חשוב. זה מתחיל בפריטי האוברסייז שהיא לובשת, ולא רק כבחירה אופנתית. בריאיון בעבר היא הסבירה שזו הדרך שלה להתמודד עם בעיות של דימוי גוף ולחצים חברתיים, וכדי להימנע מתשומת לב ושיפוטיות הנוגעות לגופה. זו גם דרך טובה לרכז את הקהל סביב מה שיש לה לומר, במקום להטיל זרקור על המראה החיצוני.

אייליש לא תמיד מחפשת עומק וגם יודעת רק ליהנות כשצריך. הדוגמה הטובה מכולן היא השיר שהוכתר לבאנגר רחבות בשנה האחרונה - Guess, שבו היא מתארחת כחלק מהאלבום Brat של צ'רלי XCX הבריטית. האחרונה אומנם לא הצטרפה אליה בהופעה, אך ברגע שהתחיל הבית של אייליש בשיר - שעוסק כולו בתחתונים - היא זינקה מתחת לבמה אל הקהל המשולהב שרק חיכה להתחרפן ביחד איתה.

אם ככה, למה לא פשוט להיות מעריץ ישראלי בהופעה של בילי אייליש? לא משום שהיא מתעטפת בדגל פלסטין כמו סיזה או קוראת בגאון "פאק ישראל" כמו הצמד "בוב וילן" בפסטיבל גלסטונברי. היה רגע אחד בהופעה שבו היא עצרה כדי לשלוח "הרבה אהבה לכל מי שבבית ולכל מי שסובל בעולם. הדבר היחיד שאגיד לפני שאמשיך לכל הנשים בחדר הזה ספציפית ולכל מי שנמצא פה - אני רוצה שתדעו שאתם בטוחים כאן ורואים אתכם". אייליש כיוונה לפשיטות של ממשל טראמפ, ששלח כוחות משמר לאומי ללוס אנג'לס, עיר הולדתה של אייליש, כדי לדכא את המחאה נגד מדיניות ההגירה. מעבר לכך, באותו שבוע שבו הביעה סלידה מכ"ץ ומהתוכנית הישראלית לגבי עזה, גם היה ברור ששיגרה בדבריה מסר של הזדהות וסולידריות עם הפלסטינים.

זה רגע שבו מתפתחת תחושת מחנק בגרון, ולא מהסיבות הנכונות. קיוויתי שהמילים "ישראל" ו"פלסטין" לא ייאמרו, וזה אכן לא קרה. הרי ברחתי לכמה ימים להופעה בלונדון כדי לחלץ את עצמי מהבוץ שבו אנחנו מתבוססים כבר קרוב לשנתיים. לא פשוט להיות מעריץ ישראלי בהופעה של בילי אייליש דווקא בגלל הבושה שישראלים, אינדיבידואלים לפני הכל, חווים לעיתים כשהם נשאלים על ארץ מוצאם ומשיבים במבט חצי מושפל-חצי מהוסס (אם הם לא משקרים ועונים "יוון").

בישראל יש נטייה להחרים אומנים על התבטאויות שנתפסות כאנטי-ישראליות, ויחד עם זאת לא עברה בראשי המחשבה לוותר על ההופעה שלה חיכיתי במשך שנה. אמשיך להעדיף גיבורת תרבות שנאבקת לעצור סבל ואלימות של אחרים, ומשתמשת בכוח של חופש הביטוי והיצירה - בזמן שממשלת ישראל פועלת בכל דרך כדי לרמוס אותו.

השבוע תנעל בילי אייליש בת ה-23 שש הופעות ב-O2 ארנה ובחודשים הקרובים תחזור בפעם השנייה לארצות הברית במסגרת אותו טור שמלווה את אלבומה המעולה שיצא בשנה שעברה - והפסיד בטעות לגימיק הקאנטרי של ביונסה בטקס פרסי הגראמי. בשבוע שעבר זו הייתה אייליש שהתבטאה נגד המלחמה בעזה, לנה דל ריי יומיים לפניה, והשבוע גם הצטרפה אוליביה רודריגו. כך הולכת ומתארכת לה רשימת הזמרים והמוזיקאים שמפסיקים לשתוק אל מול מראות של משבר הומניטרי חסר תקדים.

רבים בארצנו ממהרים להכריז: "אנטישמים!". ובכן, יש לנו חדשות: אנטישמים הם לא, וחלקם היו מגיעים להופיע במחוזותינו בהזדמנות הראשונה שהייתה נקרית בדרכם. אייליש עצמה, דרך אגב, הייתה מהראשונות לפרגן למוזיקה של נגה ארז. מי יודע, אולי אחרי שקנתה לעצמה שם בין-לאומי ושיתפה פעולה עם מיסי אליוט ורובי ויליאמס, ארז גם הייתה זוכה לחמם אותה במסגרת מסע ההופעות הנוכחי. במקום לצמצם את הפלייליסט לפי דעה כזאת או אחרת, כדאי דווקא להכיל את השירים והאומנים שמצליחים לספק מקום מפלט מהלופ האינסופי שמובילים מחרחרי מלחמת הנצח.