החקיקה שהממשלה מקדמת כדי לחזק את אחיזתה בתקשורת

במקביל למאמצים להחזיר את המהפכה המשפטית לסדר היום, גם גל החקיקה בתחום התקשורת מתקדם. בין היתר שואפים בקואליציה לעצב מחדש את שוק התקשורת דרך שינוי אופן הפרסום והמימון הממשלתי, והעברת סמכויות נוספות לידי הממשלה. זאת לצד קידום סגירת תאגיד השידור הציבורי על ידי הקואליציה.

כך למשל, הצעת חוק חדשה קובעת ששוק הפרסום הממשלתי יעבור משלושת העיתונים הכתובים הגדולים לאינטרנט. ההצעה, שנמצאת עדיין בשלבי הגיבוש האחרונים שלה, נועדה לפשט תהליכים, להוזיל אותם ולהגיע לקהלים גדולים יותר. עם זאת, למעשה, על פי ההצעה יינתן כוח חדש לשר התקשורת.

על פי ההצעה, שר התקשורת יוכל לקבוע תקנות ולהחריג מודעות. ההצעה ממשיכה בכך את הקו של שר התקשורת קרעי, שמבקש להחליש גורמים מקצועיים ולהעביר סמכות מידיהם אל ידי הפוליטיקאים. כדי להעביר את החוק ללא התנגדות, בממשלה החליטו לעקוף את מנגנוני הבלמים של הפקידות והיועצת המשפטית לממשלה - ולקדם את החוק דרך הצעת חוק פרטית. המגיש במקרה הזה הוא חבר הכנסת אוהד טל ממפלגת הציונות הדתית.

בתחילת השבוע פורסמה הקלטה של השר קרעי שבה טען כי היועמ"שית מגישה נימוקים בעלי אופי פוליטי. "אנחנו חושבים שזה שינוי משטרי, בסדר?", נשמע קרעי בהקלטה, "אנחנו נבחרי ציבור, אנחנו יכולים גם לשנות את המשטר אם נרצה ולקבוע דברים שישתנו בהתנהלות ובדרך".

ניסיון סגירת תאגיד השידור

שלשום עבר בקריאה טרומית חוק נוסף לשינוי תעשיית התקשורת בישראל, החוק להפרטת התאגיד - שמשמעותו סגירת תאגיד השידור. "לא רק שהליכוד הקים את התאגיד", אמר השר קרעי על בימת הכנסת, "הליכוד רוצה עכשיו להפריט או לסגור אותו".

התאגיד, גוף שבליכוד התפארו תחילה בהקמתו במקום הערוץ הראשון, הפך לבסוף לגוף שספג ביקורת מהממשלה עוד לפני הקמתו. זכורה במיוחד התהייה של שרת התרבות דאז, מירי רגב: "מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו?".

"בלי שידור ציבורי בישראל לא תהיה יצירה ישראלית מקורית ברמה גבוהה", טוענת תהילה שוורץ אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. מאז פתיחתו בשנת 2016 קטף התאגיד פרסים רבים על תכניו, שנצפים בבתים רבים בישראל - בין אם תוכניות החינוכית או סדרות כמו "מנייאכ", "קופה ראשית" או "חזרות". הפקות אלו מתאפשרות בזכות 300 מיליון השקלים שניתנים לגוף, לטובת הפקת תוכן ישראלי מקורי.

במידה שהתאגיד ייסגר, אלפי עובדים בתעשיית הבידור צפויים לאבד את פרנסתם והציבור יאבד את הסדרות שניתן לצרוך באופן חינמי. אך לא רק זאת. אחרי 52 שנים, ישראל לא תוכל עוד להשתתף בתחרות האירוויזיון, ושידור המונדיאל באופן חינמי גם צפוי להגיע לסיומו ולהיות מותנה בתשלום אגרות - כמו במקרה של ליגת האלופות. לצד ערוץ כאן של התאגיד ייסגרו איתו תחנות הרדיו וחטיבת הדיגיטל וההסכתים.

"זה פוגע בדמוקרטיה", אומר איש התקשורת הוותיק וחתן פרס ישראל, יעקב אחימאיר. "אסור לממשלה לפלוש לתוך עולם התקשורת ובייחוד הציבורית".

בנוסף, הכנסת אישרה את החוק שמעביר את מדידת הרייטינג מידיים פרטיות לממשלה, ובנוסף, השבוע גם נאסר על גופי ממשלה לפרסם בעיתון "הארץ". "אנחנו נראה כאן הרבה 'כלבלבי שמירה', כל אחד מהם חלש ונתון לחסדיהם של בעלי הון", אומרת שוורץ אלטשולר בהתייחסות לשליטה הממשלתית ההולכת וגוברת בגופי התקשורת - שאמורים להיות כלבי השמירה של הדמוקרטיה.