אם אפשר, ולו לשעה אחת, להתנתק מהלופ האין-סופי של החדשות מאז 7 באוקטובר, או לכל הפחות לצלול למוזיקה חדשה שמגיעה מגורדי השחקים של ניו יורק והחופים הרחוקים של לוס אנג'לס, באמתחתנו המלצות האזנה לשלושה אלבומים טריים, מרקידים, מרגשים ולפעמים ממכרים.

בילי אייליש

באופן שאינו בהכרח רצוני, רבים מאיתנו אימצו לחיקם את חוק "נאמנות בתרבות" של שרת התרבות לשעבר מירי רגב ונמנעים מללחוץ "פליי" על כל זמר או יוצרת שמבקרים את ישראל או קוראים לנצור את האש בעזה. אלה שלא שמעו אזעקה אחת בחייהם ומטיפים לנו על זכויות אדם בזמן שהם מתעלמים מ-125 החטופים והחטופות שעדיין נמצאים בשבי לעולם לא יבינו את המלחמה שנכפתה עלינו, אבל בקצב הביטול הזה נמצא את עצמנו לבד לא רק מדינית אלא גם מוזיקלית.

בילי אייליש, כבר בת 22, שחררה בסוף השבוע שעבר את אלבום האולפן השלישי שלה HIT ME HARD AND SOFT (כן, כשכפתור ה'קאפס לוק' פועל) שאותו יצרה כמיטב המסורת עם אחיה פיניאס אוקונל. אותנו היא הרגיזה כי צעדה על השטיח האדום של טקס האוסקר האחרון עם הסיכה האדומה המזוהה עם קבוצת Artists4Ceasefire ("אומנים למען הפסקת אש"), כשהכוונה כמובן למלחמה ברצועה. אם נפנה למוזיקה עצמה, אי אפשר לומר שאייליש התבגרה באלבום האחרון בניגוד לזמרים אחרים בני גילה, משום שתמיד הייתה גברת רצינית עם טקסטים שמבטאים מבט קודר ועמוק לחיים ומבלי להסס לדבר על דיכאון, דימוי גוף ושנאה עצמית.

ב-Lunch, הסינגל הראשון מתוך האלבום החדש, היא חוגגת את משיכתה לנשים לאחר שחשפה בריאיון בעניין היותה ביסקסואלית, ואנחנו קיבלנו שיר מקפיץ עם קליפ מדליק בהשראת האופנה הרווחת בשנות ה-90. שיר אחר שתפס את תשומת ליבנו הוא L’AMOUR DE MA VIE ("אהבת חיי" בצרפתית). אל תפספסו את הקטע המסיבתי המפתיע לקראת סופו.

דואה ליפה

Radical Optimism הוא שמו של אלבומה השלישי של המוזיקאית הבריטית, מכוכבות הפופ הגדולות של השנים האחרונות. זה התחיל טוב ומושחז עם Houdini, הסינגל המוביל מתוכו, הניח את הדעת בשיר Training Season והגרסה האקוסטית שהתעלתה על המקור, אך סיים עם שירים גנריים שאינם כאן כדי להישאר, כך שדעתנו בעניין האלבום חצויה אך החבילה כולה ראויה ומומלצת להאזנה.

מורכב עד בלתי אפשרי ליהנות משירי פופ קלילים ומקלילים בימינו. איך זה בדיוק אמור להסתדר עם המציאות היום-יומית במחוזותינו? אין לכך תשובה אחת, וכל אחד ואחת יצביעו בסופו של דבר באוזניים. ולסיום, נדמה שדואה ליפה עצמה, שהרבתה לגנות את ישראל עד 7 באוקטובר וסומנה כ"עוכרת", מגלה איפוק מסוים במלחמה הנוכחית. בינואר האחרון היא הגדילה להצהיר: "לא מקבלת את מה שחמאס עשה, אני מרגישה רע על כל ישראלי שאיבד את חייו".

טיילור סוויפט

לשם השוואה אקראית לחלוטין, יהורם גאון הקליט יותר מ-700 שירים ב-60 שנות קריירה (אנד קאונטינג). ב-18 שנות עשייה מוזיקלית, טיילור סוויפט נותנת פייט עם 274 שירים עד כה. קשה לעמוד בקצב המסחרר, אך אלבומה החדש The Tortured Poets Department (או TTPD בעגה הסוויפטית) מספק כמו אלבומיה הקודמים של הזמרת כניסה לעולם דרמטי ואומנותי שעוסק באהבה, חרטה, שברון לב, געגועים וחלומות אבודים. קצרה היריעה מלהכיל את 31 השירים שהוציאה סוויפט בגרסת הדלוקס של האלבום, ולחיבור לוקח לפעמים זמן ארוך וממושך, כאשר מאחורי כל אחד מהשירים יש פרשנות מדוקדקת מצד מעריציה של הזמרת.

אותנו משך השיר Florida!!! (עם סימני הקריאה והדרמה שכרוכה בדבר), שיתוף הפעולה הממגנט עם פלורנס וולש, סולנית "פלורנס אנד דה מאשין", וכך גם במרחק חמש שעות טיסה השיר הנפלא So Long, London. הכותב צפה בהופעתה הראשונה של סוויפט בפריז כחלק מסיבוב ההופעות הנוכחי באירופה, ובזכות השואו האדיר בביצוע השיר Who's Afraid of Little Old Me? - מדובר ברצועה נוספת באלבום שהותירה חותם בלב והפכה גם היא לאחד הנאמברים הבולטים באלבום ובהופעה.