"לצערי הרב זה סיפור שמתאר הרבה מקרים מחצי השנה האחרונה", אומרת השחקנית ליהי קורנובסקי על הסרט החדש בכיכובה, "קרב אוויר", שבו היא מגלמת את נילי, שבעלה, טייס בחיל האוויר, נופל בקרב. "אנחנו חיים במדינה שאין מצב שאתה לא מכיר מישהו שקרה לו משהו כזה".

ואכן, המלחמה מרחפת מעל הריאיון עם הישראלית בת ה-31 שברזומה שלה לא מעט פסגות שהספיקה לכבוש בטלוויזיה ובקולנוע, בארץ ובעולם. שלושה שבועות לפני שפרצה המלחמה הפכה קורנובסקי, שנשואה לשחקן רועי ניק, אימא לאורי. "זה היה מטורף, אפוקליפטי ברמות ואינטנסיבי", היא אומרת על הלידה בימים של מציאות ביטחונית מורכבת, "אבל זה גם היה האור שלנו".

כובשת את העולם בקצב שלה

לאורך הקריירה שיחקה קורנובסקי בסדרות רבות כמו "למה מי מת", "לאבד את אליס" ו"מלכות". גם בקולנוע היא עשתה חיל – בסרטים כמו "הפורצת" ו"סאבלט" וסרט המדע הבדיוני ההוליוודי של דייוויד קרוננברג, "פשעי העתיד" – שם שיחקה לצד ויגו מורטנסן וקריסטן סטיוארט וצעדה על השטיח האדום בפסטיבל קאן לקראת הבכורה של הסרט. 

לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן

הקסם האישי של קורנובסקי, שניכר גם על המסך, בולט בשיחה שמתקיימת בתוך לו"ז של אימא טרייה, יממה אחרי הפרמיירה לסרט "קרב אוויר", המבוסס על אירועים אמיתיים בתקופת מלחמת ששת הימים. "בתקופה כזאת לא חוגגים בפרמיירה, אלא מציינים", אומרת קורנובסקי, שמככבת בסרט לצד מאור שוויצר, דניאל ליטמן וגילי איצקוביץ. "אי אפשר לחגוג, אי אפשר לשמוח. הייתה פרמיירה מכובדת, אבל בתקופה כזאת, אין. אי אפשר". 

ליהי קורנובסקי, מתוך הסרט "קרב אוויר" (צילום: דוויד סקורי, באדיבות סרטי יונייטד קינג )
"היה לי די קל להזדהות עם הדמות שלי". קורנובסקי, ב"קרב אוויר" | צילום: דוויד סקורי, באדיבות סרטי יונייטד קינג

"הסרט צולם לפני ארבע שנים, בעולם אחר לגמרי, זה היה לפני הקורונה, לפני 7 באוקטובר. במציאות שאנחנו חיים בה היום. קל לדמיין מה היה קורה אילו זה היה קורה לי", אומרת קורנובסקי על תפקידה בסרט כאשת טייס קרב שנפל. "לצערי יש המון רפרנסים. היה לי די קל להזדהות עם הדמות שלי. העבודה על הסט הייתה מוצלחת. הרגשנו שאנחנו עושים משהו רציני, אבל היה גם אלמנט של פאן, שהיום כבר לא קיים". 

"היום הסרט קיבל משמעות אחרת לגמרי", מוסיפה קורנובסקי. "גם במובן של הטראומה המטורפת הזאת ביום-יום והמציאות הבלתי אפשרית שאנחנו חיים בה. במקביל, אני חושבת שבדרך לא דרך יש גם רצון להרים את המורל, להחזיק אמונה ורוח טובה, שמאוד חסרות".

"אנחנו חיים במדינה שאין מצב שאתה לא מכיר מישהו שאיבד קרוב שנפל, לכן היה לי קל להזדהות עם הדמות שלי ב'קרב אוויר'. היום הסרט קיבל משמעות אחרת לגמרי"

ליהי קורנובסקי
ליהי קורנובסקי (צילום: אביעד זיסמן)
"ההורות ו-7 באוקטובר עשו לי שיפט ביחס שלי לקריירה". קורנובסקי | צילום: אביעד זיסמן

 

"קרב אוויר" נוצר בתמיכת קרן רבינוביץ לאומנויות וקרן קולנוע שומרון, אותה קרן שכ-140 יוצרי קולנוע ישראלים הודיעו לפני כשנתיים שיחרימו בשל טענות ל"הלבנת הכיבוש". את הסרט הפיק משה אדרי, שהוכרז השבוע כי יוענק לו פרס ישראל על מפעל חיים.

כמה חופשייה את מרגישה להתבטא בענייני פוליטיקה?
"אני לא. אני לא מרגישה שזה המקום שלי או חושבת שזה המקום שלי. אין לי את הביטחון ואני לא חושבת שיש לי ידע מבוסס מספיק להתבטא באופן ציבורי פוליטי".

ליהי קורנובסקי, מתוך הסרט "קרב אוויר" (צילום: דוויד סקורי, באדיבות סרטי יונייטד קינג )
"הסרט צולם לפני ארבע שנים, בעולם אחר לגמרי". קורנובסקי ב"קרב אוויר" | צילום: דוויד סקורי, באדיבות סרטי יונייטד קינג

 

"שליחות גם מהמקום האישי"

לפני כשבועיים עלתה ב-Hulu הסדרה "היינו בני המזל", שעוסקת בשואה ומבוססת על ספר באותו השם – נושאים כבדי משקל שפתאום קיבלו משמעות חדשה. הסדרה הזאת חשובה עכשיו יותר מתמיד", אומרת קורנובסקי. "צילמנו אותה לא מזמן, לפני שנה בערך, והתחושה היא שהעולם בקטע הזוי, שצריך איזה רענון להיסטוריה של העם היהודי. זה פרויקט שאני יותר מגאה להיות חלק ממנו. סבא שלי היה ניצול שואה ואבא שלו נספה באושוויץ. מעבר למלחמה באנטישמיות, שהולכת וגדלה, אני מרגישה שליחות גם מהמקום האישי שלי".

קו העלילה של קורנובסקי לא נושק לשחקנים הישראלים האחרים בסדרה (ליאור אשכנזי, עמית רהב, הדס ירון ומיכאל אלוני), ואת כל הסצנות שלה צילמה עם השחקן לוגאן לרמן ("כמה טוב להיות פרח קיר", "רכבת הקליע", "ציידים"). "הוא היה פרטנר מתנה. מתוק, מכבד", היא אומרת. "הוא נתן לי תחושת ביטחון, לא הרגשתי פער מולו, הכול היה בגובה העיניים. זה היה חיובי. הייתה המון אהבה שם על הסט". 

הפקה כזאת הייתה יכולה לצאת לדרך גם אחרי פרוץ המלחמה והלך הרוח האנטישמי בעולם? 
"אני רוצה להאמין שכן. אני חושבת שהאנשים שעומדים בראש ההפקה הזאת כן חשבו שזה זמן חשוב להוציא אותה לפעול. אני מאמינה שזה קשור".

"'היינו בני המזל' הוא פרויקט שאני יותר מגאה להיות חלק ממנו. סבא שלי היה ניצול שואה ואבא שלו נספה באושוויץ. מעבר למלחמה באנטישמיות, שהולכת וגדלה, אני מרגישה שליחות גם מהמקום האישי שלי"

ליהי קורנובסקי
ליהי קורנובסקי (צילום: רפי דלויה)
"לא אשקר, היו רגעים קשים". קורנובסקי | צילום: רפי דלויה

"הוא גלגל ההצלה שלנו"

שלושה שבועות לפני פרוץ המלחמה, קורנובסקי ובעלה השחקן רועי ניק – שמככב בימים אלה בסרט "בית", שעליו זכה בפרס אופיר לשחקן הראשי הטוב ביותר – הפכו להורים. "זה היה מטורף, אפוקליפטי ברמות ואינטנסיבי", היא אומרת על לידתו של בנה אורי במציאות של מלחמה שאך פרצה. "אבל זה גם היה האור שלנו. רצינו לקרוא לו אורי מראש, אבל השם קיבל משמעות נוספת אחרי המלחמה. הוא גלגל ההצלה שלנו. לחוות משהו כל כך טהור ורך מול המציאות הזוועתית שנוצרה כאן. אם המציאות מפחידה, אז עם תינוק קטן בן חודש, זה בכלל לא פשוט. הוא נולד לתוך האזעקות, לתוך ימים של אזעקות 24/7".

ליהי קורנובסקי, מתוך הסרט "קרב אוויר" (צילום: דוויד סקורי, באדיבות סרטי יונייטד קינג )
"בתקופה כזאת לא חוגגים בפרמיירה". קורנובסקי בסרט "קרב אוויר" | צילום: דוויד סקורי, באדיבות סרטי יונייטד קינג

"זו גם הפעם הראשונה שאנחנו הורים, אז זו עוד זירת התמודדות", מוסיפה קורנובסקי על החודשים הראשונים אחרי 7 באוקטובר. "החיים שלך משתנים מקצה לקצה, זה היה קשוח. אבל עם זאת, זה אושר ענקי שאי אפשר לתאר. הלב שלך כל כך אוהב שזה מפחיד. זה מטורף, ילד זה דבר מטורף. אנחנו מטורפים עליו ואוהבים אותו מאוד מאוד".

האימהות שינתה את תפיסת המקצוע שלך?
"אני חושבת שכן. לא האמנתי שהיא תעשה לי את זה. תמיד כשאמרו לי שזה מה שיקרה, אמרתי 'טוב, טוב, יאללה' ולא באמת הקשבתי. אבל זה נותן פרופורציות של מה באמת חשוב ועל מה להתעכב. האחריות ליצור קטן כל כך – זה משנה משהו בתודעה שלך. אז זה גם ההורות, גם 7 באוקטובר, הכול יחד עשה לי שיפט על היחס שלי לקריירה. גם הקריירה חשובה, אבל יש פרספקטיבה אחרת. יש סדר עדיפויות שלי יותר נעים ו'נורמלי' לחיות לפיו". 

ליהי קורנובסקי ובעלה השחקן רועי ניק (צילום: רפי דלויה)
"הוא חסר, אבל אני מקבלת את כל התמיכה שיש". קורנובסקי ובעלה השחקן רועי ניק | צילום: רפי דלויה

זו תקופה שבה גם את וגם רועי מופיעים בסרטים בקולנוע. הכרתם כשחקנים, התפתחתם כשחקנים – איך זה לחיות עם שחקן?
"רועי מצלם עכשיו את סדרת הבת של 'שטיסל', 'קוגל'. הוא נמצא און-אנד-אוף באנטוורפן, אז אני בעצם נשארתי עם אורי'לה, ולא אשקר, היו רגעים קשים. רועי חסר מאוד, אבל אני מקבלת את כל התמיכה שיש. כל הסבתות עוזרות. אני צולחת את זה ומשתדלת שלא לעשות עניין. כל עוד יש עבודה זה מבורך, וזה דבר לא מובן בחייו של שחקן. מאז שאורי נולד אני מרגישה שבראנו משפחה, תא שהוא רק שלנו. זה חיזק את ה'אנחנו אחד' וזה מאוד נעים. זה מגבש. לרועי גם יש את קולנוע יפו, שזה הלחם והחמאה שלנו, שנותן שגרה ששומרת אותנו שפויים".