עולם הספרות הישראלי נפרד: סמי מיכאל, מגדולי הסופרים הישראלים, הלך היום (שני) לעולמו והוא בן 97. ספריו תורגמו לשפות רבות. "חצוצרה בואדי", "סופה בין הדקלים" ו"חופן של ערפל" הם רק כמה מיצירותיו שזכו לפופולריות רבה בקרב הישראלים ובעולם.
לאורך השנים זכה מיכאל, שהיה פעיל זכויות אדם ועשה רבות לצמצום הפער העדתי בישראל, בעשרות פרסי ספרות בארץ וברחבי העולם. בין היתר זכה פעמיים בפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים, פרס נשיא המדינה לספרות, פרס עגנון, פרס ברנר, עיטור אנדרסן ופרסים בין-לאומיים וישראלים אחרים.
אחותו נדיה כהן, אלמנתו של המרגל ואיש המוסד הישראלי אלי כהן, נפרדה: "מקטנות הייתי הרבה איתו. זה אח שלי. הוא היה האח הגדול, ואני הקטנה ממנו בתשע שנים. היה לנו קשר תמידי, גם בארץ וגם כששהה בחו"ל, גם בתקופת פעילותו במפלגה הקומוניסטית עם החברים שלו. יש לי המון זיכרונות ממנו, הוא היה איש מפונק אך מוערך וכולם סביבו. הוא זכה בילדות מאוד יפה ובאהבה בלי סוף. שמחנו מאוד כשהכתיבה שלו התפרסמה, ובאופן אישי התחברתי לרומן המצליח 'חצוצרה בואדי', שריגש אותי מאוד".
ספרו הראשון, "שווים ושווים יותר", עסק בעולים החדשים של שנות ה-50 בישראל ובמעברות. מיכאל כתב אותו כשהיה כבן 50. ספרו האחר "חצוצרה בואדי" הוא המפורסם ביותר ומכר יותר מ-100 אלף עותקים.
מיכאל נולד בבגדאד ב-1926 בשם כאמל סאלח. ב-1945 סיים את בית הספר התיכון היהודי "שמש" וכשהיה בן 15 הצטרף למחתרת הקומוניסטית בעיראק ופעל נגד המשטר ולמען זכויות אדם. ב-1948 נאלץ לברוח לאיראן, ולאחר שחשש שיוסגר לעיראק, עלה ארצה. תחילה התגורר ביפו ולאחר מכן בחיפה, שם למד פסיכולוגיה וספרות ערבית. עשרות שנים עבד בשירות ההידרולוגי של משרד החקלאות. את השם סמי מיכאל אימץ אחרי עלותו.
נשיא המדינה יצחק הרצוג ספד לו: "תרומתו לתרבות ולהוויה הישראלית לא תסולא בפז. הנער שעלה מעיראק, גישר ותיווך בין נדבכי הזהות השונים שלו, והציב פסיפס נהדר של ישראליות בחלון הראווה שלנו כעם וכמדינה. בין עלייה לשורשיות ישראלית, בין חספוס בוטה לעתים לרכות מלטפת, בין פריפריה למרכז, בין כלל עדות ישראל לבין עצמן ולבין ערביי ישראל והמזרח התיכון – הוא תמיד ידע לפסוע מעדנות, ללקט מכאן ומכאן, ולא לוותר לרגע על עמוד שדרה ערכי, חברתי, רגיש ומלא חיים".
הרצוג הוסיף: "הוא היה ענק שבענקים, אשר זכה לכבוד רב בישראל ובעולם כולו, הותיר אחריו נכסי צאן ברזל שהפכו את ארון הספרים שלנו לעשיר ומרהיב, ובה בעת השיא ערך רב למארג הדעות ותפיסות העולם החברתיות בישראל. תנחומים למשפחתו, אוהביו, ויקיריו. יהי זכרו ברוך".
בספרייה הלאומית נפרדו: "מיכאל, סופר הענק והמבריק, היה קולו של דור וקולם של עולי ארצות המזרח". חברת הכנסת לשעבר זהבה גלאון ספדה לו: "הוא היה גם פעיל פוליטי, ובעיקר סופר נפלא שידע לראות את כל מה שהישראלים התעקשו להחמיץ. לפני הכול הוא היה מי שהאנושיות בו עלתה על גדותיה ונשפכה לצדדים".
"הצטערתי מאוד לשמוע על פטירתו של הסופר סמי מיכאל ז"ל, איש של מילים ודעת שחי חיים ארוכים ומלאים, שפעל ללא לאות למען צדק, שוויון וערכים חברתיים", אמר שר התרבות והספורט מיקי זוהר. "התרבות והספרות הישראליות נהנו והתפארו מעבודתו. מורשתו, הישגיו החברתיים ויצירותיו ימשיכו לפאר את הספרות הישראלית ויישמרו לעד בספר החיים של התרבות שלנו, יצירות המנצחות את מבחן הזמן. תנחומיי הכנים למשפחתו. יהי זכרו ברוך".
במותו הניח מיכאל אישה, רחל, ושני ילדים: אמיר ודקלה. בהתאם לרצונו, גופתו תישרף ולכן לא יתקיים טקס לוויה.