"כשתעלם יתפללו לשובך וכשתופיע לראותך איש לא יוכל"; קשה לתפוס, אבל את המילים הללו, שקיבלו משמעות מצמררת, כתב אלון לולו שמריז ז"ל, שנחטף לעזה ב-7 באוקטובר ונורה בשוגג בידי כוח צה"ל. את השיר כתב אלון כשהיה בן 18, ולאחר מותו הטרגי לפני חודש הוא התגלה. הבוקר (שני) יצא "אתה כולם" בביצועו של יוגב גלוסמן, שגם הלחין את השיר.

"אתה כולם" - יוגב גלוסמן (מילים: אלון שמריז ז"ל)

"השיר הזה הגיע אליי בגלילה בפייסבוק", מספר גלוסמן. "בשבוע הראשון של המלחמה נסעתי עם שי צברי לנגן בשפיים, שהפך לבית של קהילת כפר עזה. פגשתי שם אישה ושמה אילנית סוויסה, היא סיפרה את הסיפור שלה ונכנסה לי ללב. היא שיתפה את השיר בעמוד שלה וככה הוא התגלגל גם אליי. שני המשפטים האלה, 'כשתעלם יתפללו לשובך וכשתופיע לראותך איש לא יוכל', שאפשר לקרוא להם נבואיים, הם אלה שהכי בלטו לי". 

"הוא היה בן אדם כותב. אחד מהמורים שלו מהתיכון הגיע עם השיר וקראו אותו בהלוויה", משתף יוגב ממה ששמע מהמשפחה. "השיר הזה הוא אחד מני רבים שהוא כתב. כשהתעמקתי מצאתי שיר שהוא הרבה מעבר, נורא התחברתי לטקסט". 

הפעם הראשונה שבה ביצע גלוסמן את השיר הייתה בהופעה של אביתר בנאי בבארבי, שעימו הוא מנגן באופן קבוע. "אחרי החודשים האלה שאנחנו מסתובבים בארץ ומופיעים לפני מי שצריך ומי שרוצה, נהייתה אווירה פתוחה וחופשית בינינו. אביתר מנסה בלי קשר, כבר הרבה זמן, לדחוף אותי קדימה, שאעשה שיר בהופעה שלו, גם בזמנים רגילים. הייתה לי רתיעה מזה, הרגשתי שיש לי כובע של אומן יוצר וכובע של נגן ואני אוהב שהם מופרדים. אבל בהופעות האלה בבארבי, שהיו האחרונות במקום הנוכחי שלו, היה משהו מיוחד. לא היה ספק שהן יסובו גם על המציאות שאנחנו נמצאים בה".

"אזרתי אומץ ושלחתי לאביתר הודעה", נזכר גלוסמן. "לא ביקשתי שאני אשיר אותו, השארתי את זה פתוח. שלחתי לו והוא התלהב מאוד. בחזרה להופעה הוא נתן לי את המיקרופון. אחרי שהלחנתי את השיר חשבתי שאשלח אותו למשפחה ואולי, אולי, זה ייתן להם נחת. לא חשבתי באמת לעשות עם זה משהו בהתחלה, אבל הדחיפה של אביתר לכיוון הזה, ההבהרה שהשיר צריך להיות בחוץ יחד עם ההתלהבות של הקהל בהופעה מהמחווה הזאת, גרמו לזה לקרות".  

יוגב גלוסמן (צילום: מיכאל טופיול)
יוגב גלוסמן | צילום: מיכאל טופיול

"אחרי ההופעה הראשונה של אביתר בנאי, שם שרתי את השיר לראשונה, שלחתי לאימא שלו, דקלה, את הביצוע. המשפחה התרגשה מאוד. הם בתוך מערבולת. זה לא שכול רגיל, זה לא מוות רגיל. הכל כל כך מורכב. יש פה כעס וכאב. הם מאוד התרגשו והודו, בטח כשזה מגיע עם המעורבות של אביתר ביצירת השיר. הוא הקליט קולות לשיר והיה מאוד מעורב".  

איך ניגשים להלחין טקסט כזה?
"אין לי כל כך ניסיון עם טקסטים של אחרים. במוזיקה שאני עושה, גם באנגלית וגם בעברית, המילים נוצרות יחד עם המוזיקה. לא יצא לי להלחין טקסטים של אחרים. בכלל, לא ידעתי שאני נכנס לתהליך הלחנה. ישבתי על ספסל בבית שלי והסתכלתי על הטקסט הזה, הוא היה שקוף. היה לי ברור שיש לו פזמון ושיש לו מבנה, המנגינה פשוט התחילה לצאת. אלה לא דברים שקורים לי בדרך כלל, אבל המנגינה פשוט יצאה החוצה. בתוך עשר דקות הוא כבר היה מולחן כמעט לגמרי. זה מעיד על השיר ועל הטקסט היפה הזה, שפשוט דיבר החוצה".  

מה אתה מרגיש כשאתה שר אותו?
"אני לא יכול להפריד את הטקסט מהבן אדם ומהסיפור. האינסטינקט שלי היה להלחין את זה בלחן 'חיובי', לחן שיש בו אור, ולא להפוך את זה לשיר זיכרון. היה לי חשוב גם עבורי וגם עבור מי ששומע את זה, שזה מה שיישאר. להשאיר משהו בהיר יותר וגדול יותר, להאיר באור חיובי כמה שאפשר. שהפזמון יהיה קליט, שיהיה גרוב, שיהיה אפשר לשיר יחד. שזה לא עצוב, זה לא שיר זיכרון קלסי. זה נותן לזה עוד נופך בעיניי". 

אלון לולו שמריז
אלון לולו שמריז ז"ל

אתה כולם

מילים: אלון שמריז ז"ל
לחן וביצוע: יוגב גלוסמן

קשה לחיות למחצה
פעם תיפול ממדרגה
ופעם תעלה על מקפצה
אם תיזרק פעם לאש
ותתפלל לדלי של מים
או תטבע בים גועש
ותחכה לשביב של אור
לפעמים הכל קשה
אין לאן לחזור

נדמה שזה משחק
אבל הכול בראש
אם במעמקי שורשיו
או במעלה עץ הברוש
הכל נמצא בכף ידך
צחוקו של הגורל
כשתעלם יתפללו לשובך
וכשתופיע לראותך איש לא יוכל 

פעם למעלה פעם למטה
כשאתה פה, אתה שם
אתה עיוור וחירש
אתה עצמך, אתה כולם

לחיות עם כולם
לחיות את הרגע
לשבת עם עצמך
להתכנס בייסורים
לבכות על מר גורלך
כי זה מה שיש
שכחת איפה אתה
אתה עמוק בתוך האש