באולם אחד, לא גדול במיוחד, מאחורי בית כנסת ביישוב עומר קשה היה לעצור את החיוכים ואת החיבוקים. גם לא את הכיבוד הקל, העוגה ואפילו את בקבוק השמפניה שהובא. חבורת האנשים הלא צעירים במיוחד שהתאספה כאן באה לכאורה לחזרה, עוד חזרה לקראת הצגה חדשה - אך בטוויסט מלהיב במיוחד, הערב הפך לחגיגת שחרור: חברם לואיס הר בן ה-70 חולץ מהשבי בעזה ימים ספורים קודם לכן.
החוגגים באותו הערב משתייכים ל-Logon, אנסמבל של שחקנים חובבים שהוקם בעומר בסוף שנות השבעים, זמן לא רב אחרי שהיישוב עצמו קם. ד"ר אד שפיץ, היום רופא בפנסיה שהגיע מארה"ב ישר לעומר כדי לעבוד בבית החולים סורוקה, היה חובב אופרה וחטא במשחק בעצמו עוד במולדתו. כשהגיע לנגב הצליח לקבץ מרחבי אזור באר שבע כמה משוגעים לדבר, שכמותו דוברים אנגלית, והקים את האנסמבל שמאז מציג כל שנה בכל הארץ מחזמר באנגלית. אף אחד לא יודע בדיוק כיצד ומתי הגיע הר, יליד ארגנטינה, אל חבורת האנגלו-סקסים המהוגנים הזו, אך הוא ללא ספק השתלב בה היטב.
"הוא בעצם הביא אותי", נזכרת דבי למדן, שכמו לואיס גם היא חברת קיבוץ אורים. "הוא היה רקדן יחד עם כמה רקדנים מהאזור שלנו, הוא השתתף בהצגה יחד עם הבת שלו נטלי והיה רק עונה אחת - ואז הוא עשה הפסקה של בערך עשר שנים, אולי יותר. אני בינתיים כבר התחלתי להשתתף באופן קבוע בלהקה ואני זו שהזמנתי אותו לחזור. אמרתי שכדאי לו ושיהיה כיף ואכן, זה מה שהיה".
בשבעה באוקטובר נחטף הר, יחד עם בת זוגתו קלרה מרמן מביתה של קלרה בקיבוץ ניר יצחק. איתם נחטפו גבריאלה בלייברג, אחותה של קלרה, ובתה מאיה יחד עם הכלבה בלה - ואחיה של קלרה, פרננדו מרמן. אחרי ששתי האחיות וגם מאיה ובלה שוחררו בעסקת החטופים, נותרו לואיס ופרננדו לבדם בשבי ברפיח - עד לפעולת השחרור המוצלחת של הימ"מ, השב"כ וחיל האוויר בשבוע שעבר.
חבריו לאנסמבל עקבו בהתרגשות אחרי התמונות מהמבצע לחילוץ של לואיס, יחד עם פרננדו מרמן. "אנחנו לא רוצים להפריע לו בימים הראשונים", אומר אלן כהן מבאר שבע, ומודה שאיש מחברי הלהקה טרם יצר קשר עם לואיס. "הוא נראה קצת רזה וחלש וקודם כל שיאגור כוחות. ואנחנו ניצור איתו קשר בזמן הקרוב, אני מניח".
כמה מהחברים מספרים שגם בטלוויזיה דבר אחד לא נעלם מהחבר שלהם - החיוך שלו, סוג של סמל מסחרי. "הוא לא מסוגל לדבר בלי לחייך, החיוך שלו תמידי גם כשהוא העביר ביקורת", אומרת תמר נגן, מי שמנהלת בפועל את פעילות האנסמבל. "הוא כן מסר לנו ד"ש ומסר שהוא בסדר. אנחנו פשוט מחכים לחבק אותו, אנחנו כולנו בהתרגשות ענקית-ענקית שהוא שוב איתנו, כי לא כל כך חשבנו שזה יקרה, והוא פה. אנחנו באקסטזה, זה פשוט לא ייאמן".
נגן מודה שהיא כבר לא האמינה שתראה את הר פעם נוספת: "כל החטופים הם במצב קשה מאוד. כל המבצע הזה השפיע על כל המדינה מבחינה חיובית, שיש תקווה ואפשר לעשות את זה ולהחזיר אנשים כי משא ומתן אין באמת. כשאני שמעתי את השם שלו בבוקר ביום שני, אני פשוט התפרקתי מאושר".
בראשית אוקטובר עוד היו החברים בימים אחרונים של פגרת קיץ כשברקע עמדה הפקה חדשה, עיבוד למחזמר How to succeed in business without really trying. "אנחנו היינו בדיוק לפני האודישנים, ממש ימים בודדים לפני. ואז הבנו שאי אפשר להמשיך", מסבירה נגן. "קבענו את האודישנים ממש ב-8 באוקטובר, יום לאחר שמחת תורה", ממשיך כהן. "יש לנו הרבה חברים שגרים בעוטף, גם הבמאי שלנו והוא היה בכלל מפונה באזור ים המלח. כל אחד נמצא במקום אחר וזה היה בלתי אפשרי לאסוף את כולם ביחד, במיוחד כשטילים התעופפו כל הזמן - ולואיס נחטף".
"הוא פשוט אור והוא החבקן הכי טוב", מצהירה נגן ואת החיוך על פניה קשה למחוק. "כולם רוצים לחבק אותו והוא רוצה לחבק את כולם, זה פשוט אושר להיות על ידו. בשנה שעברה העלינו את 'הקוסם מארץ עוץ' ויש שם את הקטע של המנצ'קינים, האנשים הקטנים, כשדורותי נכנסת לממלכה, והוא היה חמוד ברמות. הוא היה המנצ'קין הכי חמוד".
רוצים לשתף אותי בלבטים אם להתחיל או לא להתחיל?
"היה לנו מפגש ראשון מאוד קשה, אנשים פשוט דיברו עליו ובכו. אנשים אמרו שהם לא מסוגלים לבוא לפה וליהנות כמו שתמיד נהנינו. זו קבוצה שהיא כמו משפחה. אנשים תמיד חוזרים כי זה כיף, פשוט צחוקים וכיף. בלעדיו זה היה קשה כי הוא חלק גדול מהכיף, אבל החלטנו שדווקא בגלל זה חייבים להמשיך".
הר שימש בלהקה כרקדן, ובמקביל רקד גם בשני הרכבים נוספים באזור קיבוצו - וכל זאת במקביל להיותו מנהל חשבונות מוסמך. הוא שימש גם כגזבר של הלהקה, אך אולי חשוב עוד יותר הוא גם היה האחראי הקולינרי, כשכמעט מדי חזרה היה מביא תבשילים של קלרה או מאפים מעשי ידיו - בעיקר פיצות ואמפנדס. הוא גם שימש כמדריך מחול, כפי שמעידה נגן: "הוא מלמד את כולם, כי הרבה מאיתנו לא כל כך יודעים לזוז. אז הוא היה מלמד את כל הגברים לרקוד, ואת חלק מהנשים גם".
זמן רב התייסרו חבריו של לואיס בלהקה עד שהחליטו, בדחייה של כמה חודשים, בכל זאת לעלות את ההפקה השנתית - והחלו בחזרות לפני שבועיים. "החלטנו שכל העונה הזאת מוקדשת בשבילו, ואז שבוע אחרי שהתחלנו חזרות פתאום הוא חזר", מספרת נגן על התזמון הקוסמי. "לא יכולנו לתאר איפה הוא נמצא שם בעזה, כשכולו חיוכים. ואנחנו מקווים שהוא יחזור לעצמו. היה לנו מאוד קשה להתחיל את העונה הזאת בלעדיו, אז עכשיו אנחנו בעננים".
לפניות לכתב: yoghevk@n12.tv