מאז "תיק קטן", להיט הפריצה הענק של נס וסטילה, עברה כבר חצי שנה. כבר תקופה שהם נכנסים ויוצאים מהאולפן, עובדים על מוזיקה חדשה, חוששים להוציא את השיר הבא שינסה לשחזר - ואולי אפילו להתעלות - על ההישגים של הסינגל הראשון, שבשיאו היה שישה שבועות ברציפות מקום ראשון בהיטליסט - מצעד המוזיקה הרשמי של ישראל. אבל ב-7 באוקטובר כל זה הפך בעיניהם ללא רלוונטי.
"מהרגע שזה קרה, מן הסתם לא עניין אותנו להוציא שום דבר", מספר סטילה (דור סורוקר) בשיחה עם mako. אבל אחרי ההלם הראשוני שכל המדינה הייתה שרויה בו, משהו השתנה: "3 שבועות נרקבנו בבית, עם אפס רצון ליצור, אבל החלטנו ללכת לאולפן. נורא כעסנו". התוצאה של הכעס הזה היא "חרבו דרבו", שכולו המנון הרמות לחיילי צה"ל, וגם הדרך שלהם לפרוק את התסכול הנורא מהמצב.
"כל מי שתמך, כל מי שרצח, כל כאלב ביג' יומו", מכריז שיר הדריל העצבני של הצמד, עם פזמון קליט שמאזכר יחידות צה"ליות רבות, וגם אזכורים נוספים - פחות חיוביים - למיה קאליפה, בלה חדיד ומוחמד דף. חלק גדול מהבמה מקבל הפעם סטילה, שהבית שלו פותח, אבל גם נס מככבת: "תכינו את התחת כי זה חיל האוויר, מרגישים ת'רטט עד תל אביב", היא מכריזה, ומוסיפה: "כל הבנות דופקות לחיילים מבטים, וגם ההוא בחדשות פתאום נראה לי חתיך". למרות האזכור המרומז, תהינו מי החתיך המסתורי מהחדשות. "דני קושמרו כמובן. אבל גם ברהנו ותמיר רוקסטארים", היא משתפת.
"חרבו דרבו" הוא שיר סוחף שנתקע בראש אחרי האזנה אחת, עם ביט דריל קשוח ומרים, אבל תהליך העבודה עליו, מספר הצמד, לא היה קל. "לי באופן אישי היה מאוד קשה. יש לנו חברים ליטרלי בתוך עזה", נס מספרת, כולל המנהל שלהם, דור ממן, שנמצא כרגע בשירות מילואים בגבעתי. "בזמן ההקלטות היה לי קשה, יצאתי החוצה ל-40 דקות ואני לא מצליחה להירגע. איך ממקום שאני מרגישה שבורה אני אמורה להרים את המורל לכל המדינה?" היא תוהה. "זה כמו החיבור בין יום הזיכרון ליום העצמאות, זה מעבר מעצב מאוד עמוק לכעס ולהרמה של המורל לכוחות הביטחון שמחרפים את נפשם למען המדינה. אבל בסוף אתה מרגיש שליחות מאוד גדולה".
למרות השליחות, השניים עדיין הרגישו חשש. "קודם כל - לא הוצאנו שום דבר מאז תיק קטן. באופן כללי זה מפחיד אותך להוציא את הדבר הבא, כאמן", אומר סטילה, "אבל אחרי המלחמה הזאת, לא פאקינג אכפת. דברים כאן הרבה יותר גדולים מזה כרגע. לרגע חששנו שהשיר יכול להיות טו מאצ', אז שלחנו אותו לכמה קבוצות של חברים ומשפחה. אנשים גם בגילאי ה-60-50, חיילים שעוברים את הדברים האלה עכשיו, וחברים פוסט-טראומטיים. יש יריות בקטעים מהשיר וזה קצת הטריד אותנו, אבל הם היו גאים ביצירה הזאת ואהבו אותה, והבנו שזה משהו שעם ישראל ישמח לקבל".
בשבועות האחרונים הצמד הופיע גם בפני מפוני עוטף עזה והצפון וגם בפני חיילים "במקומות כאלה ואחרים", לדבריהם. אתמול, בהופעה בבסיס באזור המרכז, הופיעו לראשונה עם השיר - וזכו, לשמחתם, לתגובות נלהבות. "זה בער בנו לתת את זה כבר", מסביר סטילה, "למרות שאנשים לא הכירו, אתה רואה את התגובה שלהם לזה. בסוף", הוא מחדד: "זה לא שיר שלנו. זה שיר של כוחות הביטחון, והמטרה היא לא שידברו עלינו או שיהיה לנו עוד להיט. זה משהו שמוקדש להם ונוצר בגללם".