N12
פרסומת

"זריחה שחורה": השיר המשותף של אביב גפן ומיאה ליימברג ששוחררה מהשבי

הזמר והיוצר הוציא שיר ראשון מאז פרוץ המלחמה ובו הוא מארח את ליימברג, נערה בת 17 מירושלים שנחטפה לעזה עם הכלבה שלה בלה ושוחררה עימה • "כשהיא חזרה איתה על הידיים, זו הייתה תמונה איקונית שנצרבה בי. תום ורוח נעורים שיצאו מידיים אכזריות" • האזינו

עמית אטיאס
פורסם:
מיאה ליימברג ואביב גפן
מיאה ליימברג ואביב גפן | צילום: אייל בן יעיש
הקישור הועתק

"מחפשים את הכביש הראשי ואת אלוהים": הזמר והיוצר אביב גפן הוציא הבוקר (רביעי) את השיר "זריחה שחורה" ובו הוא מארח את הנערה מיאה ליימברג בת ה-17, תלמידת כיתה י"ב מירושלים שנחטפה לרצועת עזה עם הכלבה בלה ושוחררה עימה.

"כאומן אתה לא יכול לעמוד מנגד, ומתישהו התחושות הקשות והכבדות חייבות לצאת", סיפר גפן. "אני מודה שנמנעתי מלכתוב בחודשיים לאחר השבת השחורה, וכמו כולם עזרתי כמה שאפשר מהמקום שלי והתעוררתי כמו כולם מאותם הסיוטים. התחושה הכי כואבת זו הידיעה שזה לא עובר ושייקח שנים, אם בכלל, להחלים מהמכה שלא פסחה על אף אדם בישראל".

שחרורה של מיאה ליימברג
מיאה ליימברג והכלבה בלה שוחררו משבי חמאס | צילום: קרדיט שמור במערכת
מיאה ליימברג עם הכלבה בלה
מיאה ליימברג עם הכלבה בלה | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

המוזיקאי המשיך כי "באותו הערב כשמיאה ליימברג חזרה עם הכלבה בלה על הידיים שלה, זו הייתה תמונה איקונית שנצרבה בי. תום ורוח נעורים שיצאו מידיים רעות ואכזריות. כשהבנתי שהיא מוזיקאית מירושלים, לא יכולתי שלא לפנות אליה והיא הזדהתה מאוד עם השיר. נפגשנו כמה פעמים ונפעמתי ממנה. מלחמה זו לא בלדה, מלחמה זה כעס, ייאוש ותקווה ובעיקר דאגה על מה שהיה ועל מה שיהיה". את השיר הפיק גפן יחד עם עופר מאירי, המוח שמאחורי "מטרופולין", שעימו שיתף פעולה בשירים "מחר" ו"טיפות".

זריחה שחורה
מילים ולחן: אביב גפן

שביעי לאוקטובר עשרים ושלוש
ומאז סופרים ימים
לא נחזור להיות אותם האנשים

התעוררנו פתאום לזריחה שחורה
לא הינו מוכנים
מדרום העשן עלה מהבתים

נערים נערות והמוות שרדף למרחקים
מחפשים את הכביש הראשי
ואת אלוהים

ילדים שקמו לבוקר
כבר לא ישחקו בחצר
ומאז זה הולך איתנו ולא עוזב
וכלום לא עובר

ערים בלילות ובוכים בימים
איזה יום זה אני לא זוכר
הלב שהשחיר והבכי שמתגבר
ולחשוב שהיה לנו שקט בזמן שנלחמנו אחד בשני
האויב שראה איך אנחנו נפרדים

חיילים דוהרים אל האופק
לגבולות הבוערים
ומאז גם אנחנו מרגישים שבויים
מנהיגים מנסים להרגיע
ואומרים שלא נוותר
ואני מחכה רק לראות עוד חטוף חוזר
וכלום לא עובר

ילדים שקמו לבוקר
כבר לא ישחקו בחצר
ומאז זה הולך איתנו ולא עוזב
וכלום לא עובר