הסופר, המשורר, הפרופסור יואל הופמן, הלך אמש (שישי) לעולמו בגיל 86. מלבד יצירתו הספרותית שהתאפיינה בסגנון כתיבה ייחודי שהקנה לו שם ככותב יוצא דופן בספרות המקומית. מלבד זאת, הופמן היה חוקר ומתרגם ספרות יפנית שכתביו זכו להצלחה ברחבי העולם. לאורך הקריירה זכה בפרס היצירה לסופרים ומשוררים, פרס ביאליק ופרס נוימן.
הוא נולד בעיר ברשוב שברומניה ביוני 1937 ועלה לישראל כשהיה בן שנה. בגיל שלוש התייתם מאמו והופקד בבית יתומים. לאחר שסיים את לימודיו בתיכון חדש בתל אביב, שירת בחיל הים.
את אהבתו וחיבורו ליפן ולתרבותה רכש הופמן בגיל צעיר, עת שהה במשך שנתיים במנזר זן ולמד ספרות והגות יפנית וסינית. הוא למד לתואר ראשון בספרות עברית באוניברסיטת תל אביב ולימים הפך לפרופסור אמריטוס בחוג לספרות עברית וספרות השוואתית ופילוסופיה באוניברסיטת חיפה.
סיפורו הראשון פורסם ב-1986 בכתב עת וזכה להתעניינות בה. כשלוש שנים אחר כך הוציא את ספר הפרוזה הראשון שלו, "ספר יוסף". בהמשך הוציא את "מה שלומך דולורס", "מצבי רוח" וספרו האחרון, "סיפורים", שיצא לפני כשנה. בין הספרים שתרגם נמנים: "ספר הזן של ג'ושו", "קולות האדמה","לאן נעלמו הקולות?".