על במה עצומה בהאנגר 11 ניצתו בשישי האחרון ניצוצות התרגשות ששמורים לאומנות המזוקקת ביותר. כזה הוא "אנאפאזה", המופע האיקוני של להקת בת שבע, שנחשב עד היום למופע המחול המצליח ביותר בישראל. 30 שנה אחרי שעלתה לראשונה היצירה המופלאה של אוהד נהרין, היא חוזרת במלוא תפארתה ועולה החודש שוב.
מלווים על ידי אבי בללי והמתופף דני מקוב ("נקמת הטרקטור"), רקדני הלהקה והאנסמבל פותחים את המופע בריקוד המפורסם לצלילי הפיוט מחג הפסח "אחד מי יודע". אותו ריקוד שבו נראים משתתפיו לבושים בבגדים המזכירים לבוש חרדי, כשלאט לאט הם פושטים את בגדיהם עד שנותרים בבגדים תחתונים.
בחגיגות ה-50 למדינה הייתה אמורה הלהקה, שרקדניה הפכו לכוכבים בזכות "אנאפאזה", להעלות את הריקוד במופע "פעמוני היובל". המפלגות הדתיות והחרדיות זעמו, עתירות הוגשו לבג"ץ, ולאחר שסירבה הלהקה, ובראשה נהרין, לצנזר את היצירה בגלל הלחץ שהופעל עליה - ההופעה בוטלה.
המופע, שהופק בגרסתו הנוכחית יחד עם חברת To Mix, נמשך במקצבים משתנים שלרגע לא מותירים את הקהל בוהה באוויר וחסר עניין: הפעלה קומית של הקהל שמופתע מהטלת הזרקור עליו, וידויים חשופים של הרקדנים, ריקוד עם דגלים שכולל גם את דגל הגאווה ואת דגל הרשות הפלסטינית וטקסט נוקב ומרגש שמקריא הסופר דויד גרוסמן ומדבר על המצב בארץ ומה גרם לו להישאר כאן, "אחרי שקרה מה שקרה".
זה הוא מבט נוקב על המציאות הנוכחית בישראל, על השסעים המתרחבים והכאב. למרות זאת, לא חסרה בו אופטימיות. המופע שוזר באינטליגנטיות נקודות אור של תקווה לעתיד טוב יותר, כאן בישראל, בבית. זה הוא לא מופע שמיועד לאוהבי מחול בלבד, אלא לאוהבי התרבות הישראלית בכלל.
המופע יתקיים במהלך חודש יוני בהאנגר 11 בתל אביב. לכרטיסים אחרונים