השבוע הגיעה לסיומה אחת הסדרות הכי מוערכות של השנים האחרונות: אנחנו מדברים כמובן על "יורשים", שעונתה הרביעית והאחרונה נגמרה השבוע בפרק מטלטל שהעסיק המונים ברחבי העולם, וגם כאן בישראל. אם במקרה עוד לא צפיתם בפינאלה, אז קודם כל – למה אתם מחכים? ושנית, כדאי שתשקלו את המשך קריאת הכתבה, כי מעתה והלאה יופיעו ספוילרים.
>>ירשה את "משחקי הכס", ואז עוד התעלתה עליה: פרידה מ"יורשים"
הפרק האחרון של "יורשים" נחתם עם דמותו של קנדל (ג'רמי סטרונג), לאחר שאיבד את וויסטאר – תודות לאחותו, שיב (שרה סנוק), שהתחרטה ברגע האחרון והחליטה להצביע לטובת העסקה. בהצבעתה, הכריעה שיב את התיקו ועזרה לקדם את טום (מתיו מקפדיין) לתפקיד המנכ"ל האמריקני של החברה. עבור קנדל, היה זה אובדן משמעותי: של המשפחה שלו, של החלום שלו. של הדבר היחיד שהוא יודע לעשות, לדבריו. הוא נשאר בלי כלום. בסצנה האחרונה של הפרק קנדל מתיישב על ספסל אל מול הנהר, בוהה בעיניים מתות, כשקולין שומר עליו ממרחק כמה צעדים.
אלמנט המים מלווה את קנדל מתחילת הסדרה, גם ברגעים קשים (הנטישה של המלצר אנדרו דודס) וגם ברגעים של התרוממות רוח (למשל הסצנה שמגיעה מוקדם יותר בפרק האחרון, ובה שלושת האחים נכנסים למים יחד ומסכימים על מינויו של קנדל לתפקיד המנכ"ל). בגלל משיכתו העקבית של קנדל למים, הוגן לומר שרבים מהצופים ציפו מקנדל לצלול לנהר בסצנה האחרונה – אולי כדי להזדכך, אולי כדי ליטול את חייו.
סטרונג עצמו גם הוא מכיר בתיאוריה הזו. למעשה, בריאיון חדש למגזין ואניטי פייר, סיפר השחקן כי בזמן צילומי הסצנה הוא חש דחף לסטות מהתסריט ולקפוץ למים. הפרק האחרון של "יורשים" קיבל את השם "With Open Eyes", שם שלקוח משירו של ג'ון ברימן; בריאיון, ציין סטרונג כי "ג'ון ברימן עצמו מת בהתאבדות, כשקפץ לנהר קפוא".
השחקן המשיך וסיפר כי "ניסיתי להיכנס למים. קמתי מהספסל והלכתי מהר ככל שיכולתי אל עבר המחסום. השחקן שמגלם את קולין דהר לעברי". לדברי סטרונג, "לא ידעתי שאני הולך לעשות את זה, וגם הוא לא ידע. אבל הוא דהר לעברי ועצר אותי. אני לא יודע אם באותו רגע הרגשתי שקנדל פשוט רוצה למות – אני חושב שזה מה שהוא רצה – או אם הוא רצה להינצל על ידי מיופה כוח של אביו".
הקטע המדובר נשאר על רצפת חדר העריכה, אבל לסטרונג כן הייתה השפעה על הסצנה שבסופו של דבר חתמה את הסדרה. בתסריט המקורי, הסצנה הייתה אמורה להסתיים אחרי צילום אווירי שבו נראה קולין מלווה את קנדל לכיוון הנהר. אבל סטרונג דחף את היוצרים להתעמק יותר בסצנה. "התחננתי בפניהם, 'אנחנו יכולים ללכת למים? אני רוצה להמשיך ללכת'. בסוף הגענו לקצה של הפארק, היינו מול המים. מעולם לא ראיתי גלים כאלה שם. זה הרגיש תנ"כי".
סטרונג גם סיפר כי "היו לנו רק שמונה דקות לצלם את הקטע הזה בסוף, כי השמש שקעה. המים קראו לי, זה הרגיש נכון לכולנו". הוא אף הוסיף כי אותו יום היה "היום הקר ביותר שהיה בניו יורק מזה מאה שנה". "זה היה אחד מאותם ימים בפברואר שבו סגרו את בתי הספר", אמר השחקן. "מעולם לא היה לי קר כל כך".