מאחורי הקלאסיקה "שיר חייל": מה הוביל לכתיבת השיר המפורסם?

שבועיים לפני שפרצה מלחמת יום כיפור, נמרוד גאון ז"ל, אז צעיר בן 22, הלך לשמוע את שלמה ארצי בהופעה ביד מרדכי, שהיה אז בן 23. בעקבות הזיכרון שנמרוד כל כך נהנה בהופעה, אביו של נמרוד החליט לשלוח לשלמה ארצי את הספר שכתב לזכרו של נמרוד, ובו שיריו וכתביו של נמרוד שכתב בין הגילאים 20 ל-22. את הספר שומר ארצי כבר 50 שנה. נמרוד, שהיה מ"פ בשריון, נהרג ביום השני של המלחמה ולאחר מותו זכה בצל"ש מהרמטכ"ל על תפקודו בקרב.

במפגש איחוד מרגש, הודו בני משפחתו של נמרוד לשלמה ארצי, על הנצחתו בדרך שאין שנייה לה - הלחנתו וביצועו של "שיר חייל" שכתב נמרוד בעודו חייל. מאז, שלמה ונמרוד, שמעולם לא נפגשו, נקשרו דרך שיר מפעים אחד שהפך להיות נצחי. "אתה בשבילי בונה המצבות הכי טוב בעולם. השיר הזה יהיה תמיד, לעולם יותר טוב ממצבה, שמישהו יכול לבוא ולשבור", אמרה אחותו של נמרוד, מיכל גאון הרוש, לזמר. 

נמרוד כתב בסתר שירי אהבה לחברתו עמליה, והיא הביאה אותם להוריו אחרי המלחמה. שירים אלה נכנסו לספר הזיכרון שהרכיבו הוריו. משפטים כמו "מוזיקה צלולה מעבירה בי שוב אותן צמרמורות", או "אני שומע שוב ברגעי השלווה את ג'ניס ג'ופלין שרה בלוז ישן על בובי מקגי", הן רק חלק מהמשפטים שהפכו שגורות בפה הישראלים. 

כאשר נשאל ארצי כיצד הצליח לשמור את הספר במשך כל השנים, הוא ענה: "איך אני יכול לעזוב את זה? איך שקראתי את הספר, ראיתי את השיר הזה ופשוט התנפלתי עליו. איך שהוא הגיע, הלחנתי, לפי דעתי, בחמש דקות", הוא נזכר. "ראיתי שזה יפה, זה היה נראה לי כמו קינה. נמרוד שבה את לבי בכתיבה שלו".