אבדה גדולה לעולם התרבות: המשורר, הסופר, המחזאי, הסאטיריקן והפובליציסט יהונתן גפן הלך לעולמו והוא בן 76. לווייתו תיערך ביום שישי ב-11:00 בבית העלמין בנהלל.
גפן נולד ב-1947 בנהלל, נצר למשפחת דיין המפורסמת. אימו אביבה הייתה אחותו של משה דיין. ב-1965 התגייס לחטיבת הצנחנים, לחם במלחמת ששת הימים ומונה לקצין. כשהיה בן 20, במהלך שירותו הצבאי, התבשר כי אימו מתה ממנת יתר של תרופה - אירוע שהוא הגדיר בספריו כהתאבדות של אימו.
לאחר שחרורו מהצבא החל לפרסם שירים וללמוד, ובעת ששהה בלונדון התבשר כי אחותו נורית שמה קץ לחייה. לאחר הטרגדיה הנוספת שב לתל אביב, ובהמשך הצטרף לחבורת "לול" של אריק איינשטין, אורי זוהר וחבריהם וכתב עבורם שירים וטקסטים. שלום חנוך, שהיה גם הוא בחבורת לול, הכיר בין גפן לבין נורית שהפכה לרעייתו. לשניים נולדו שני ילדים: שירה ואביב.
בשנות ה-70 החל לפרסם טורים אישיים בעיתונות והעלה מופעי בידור ומוזיקה עם אומנים שונים, בהם דני ליטני ודויד ברוזה. כלוחם במילואים הוא שירת גם במלחמת יום הכיפורים, ובשובו משדה הקרב השתתף בכתיבת הספר "המחדל" שתקף בחריפות את ראש הממשלה דאז גולדה מאיר.
במרוצת השנים כתב ותרגם שירים רבים לזמרים ופרסם ספרי שירה ופרוזה רבים, גם למבוגרים וגם לילדים. בין ספריו למבוגרים כתב את "אישה יקרה", שבו ניסה להבין מדוע לטענתו אימו שמה קץ לחייה, וכן רב המכר "חומר טוב". ספר הילדים "הכבש השישה עשר" שיצר, שזכה להצלחה גדולה ולעיבוד מוזיקלי, כלל בין היתר את השירים "איך שיר נולד", "אני אוהב" ו"רעמים וברקים".
גפן כתב רשימה בלתי נגמרת של פזמונים ידועים רבים, בהם "הנסיך הקטן" בביצוע שם טוב לוי, "שיר לשירה" של קורין אלאל, "מקום לדאגה" של מתי כספי, "אתם זוכרים את השירים" של חנן יובל, "פחות אבל כואב" של יהודה פוליקר, "יונתן סע הביתה" של אושיק לוי ו"אין מדינה לאהבה" של צביקה פיק. ברבים מהמקרים גפן כתב שירים ששכבו על המדף, ובשלב מאוחר יותר נלקחו בידי אומנים שהלחינו וביצעו אותם.
בין האומנים שעימם נהג לשתף פעולה נמנה דויד ברוזה, עבורו כתב עשרות פזמונים, בהם "יהיה טוב" ו"חיפה חיפה". ברוזה שחרר שני אלבומים שכללו שירים ספרדיים רבים שאותם תרגם גפן, ובהם האלבום "האישה שאיתי" שראה אור לפני 40 שנה ועם השנים הפך לאחד האלבומים הישראליים המצליחים בכל הזמנים.
"אני והמדינה בטיפול זוגי כל הזמן"
ביצירתו ובחייו האישיים, נהג גפן להשמיע את דעותיו הנוקבות בעניין סדר היום הציבורי במדינה. בריאיון ל"אולפן שישי" ב-2018 אמר: "גם הפלסטינים מחפשים טרומפלדור משלהם. אם היה שכל, ואם פניו של ביבי היו לשלום באיזושהי צורה, הוא היה אומר: 'יש לי הערכה רבה לילדה הזאת, שבאומץ רב סטרה לחייל'. אם אני הייתי 50 שנה תחת כיבוש, אם הילדים שלנו היו נעצרים על בסיס יומי, אני יכול להבין שבן אדם שנרמס 50 שנה בוחר להיות שהיד, ולבקר את הבתולות בשמיים".
בשנותיו האחרונות התגורר בבית יצחק. בשנת 2015 הותקף בביתו בידי אדם שצעק לעברו "שמאלני בוגד", הכה אותו והשליך לעברו ביצים. גפן התאושש מהתקרית והמשיך להופיע עם שירי ילדים וגם בסדרות טלוויזיה: "אומרים שהיה פה", "העולם עצוב אז צוחקים" ו"איך שיר נולד". ב-2021 גילם את דמותו השחקן נירו לוי בסדרה "שנות הירח" שכתב אביב גפן על חייו.
"הנסיך הקטן הוא שיר שכתבתי כאזהרה על מה שעלול לקרות"
במרוצת השנים חילק את ימיו בין ישראל לארצות הברית, שם נישא לאווה חדד ולשניים נולדה בת בשם נטאשה. ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ב-2010 הסביר גפן כי "כל השירים נכתבים למען החיים, למען אהבת האדם", הוא מגדיר בקבוצה אחת את כל שירי השכול, "ומי שכותב מסיבה אחרת, מסתבך. כל מה שכתבתי זה היה שירים לחיים ולא למתים", הוא מוסיף ומסביר. "אם אני אסביר את השיר - יפוג קסמו".
שלמה ארצי כתב על גפן: "היה מגדולי הכותבים הישראלים. חד, משפיע ואמיץ שגידל דור כותבים אחריו. 'הנסיך הקטן מפלוגה ב' הוא השיר הראשון שעולה על דעתי לקראת יום הזיכרון. רק יהונתן היה יכול לנסח הגדרה מהסוג הזה. חייל ישראלי, נסיך קטן שנופל בקרב במדבר - או 'יונתן סע הביתה, קח רכבת קח אווירון, קח מתנה קטנה לילד'. מה יותר יפה משורות שיש בהן רצון עז לחזור לארץ? שמונה שנים הופיע יונתן בני כגיטריסט מלווה של גפן ובכל רגע אהב אותו. חיבוק לאביב, שירה ולמשפחה. יהי זכרו ברוך".
שר התרבות והספורט מיקי זוהר ספד: "הצטערתי לשמוע על פטירתו של המשורר והסופר יהונתן גפן, שכתב, בין השאר, את ילדותנו בתבנית נוף המולדת ברגש ובעוצמה רבים. יהונתן זכרו לברכה כתב סיפורים ושירים שיישארו עימנו לנצח ויתנגנו בקרבנו עוד שנים רבות, כהדהוד של הישראליות". יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ נפרד: "גפן הוא שילוב מיוחד של פטריוט ואידיאליסט, דיבר וכתב על אהבה".
"זו בשורה עצובה ביותר", אומר איש הטלוויזיה והרדיו יואב גינאי, "הוא נכנס לנפשם של הילדים. עצב שגם אולי מסמל את מותו של הדור הזה. זה שגפן נפרד מאיתנו דווקא בימים האלה הוא סמלי. יונתן שירת בצנחנים אבל מהר מאוד התפכח והבין שהדברים הם לא כפי שמנסים לצייר אותם. הוא יצא נגד כל מה שנקרא ממסד בגדול. זו הייתה תכונה שלו, לבקר את כל מה שנחשב קדוש בעיני הסובבים. הוא יצא נגד חברות לול, נגד ניצול הנשים שם, הסמים והתרבות של אורי זוהר. לא עשה חשבון ולא היה לו אכפת אם זה יפגע לו בקריירה".