בקיץ 2003, עוד הרבה לפני שהריאליטי הפך לספורט הלאומי, נולדה התוכנית "קחי אותי שרון". היום זה נראה קצת מצחיק - הווילה בקיסריה, השמלה האדומה והפרס הגדול, שכר דירה לשנה ויונדאי גטס חדשה. לכבוד יום ההולדת ה-20 לריאליטי הראשון ששיגע את המדינה, הזמנו את המשתתפים להיזכר בנשכחות. "טוב, זה ממש מביך לראות את זה ככה", אומרת שרון איילון המיתולוגית. "וואי, לא ראיתי את זה 20 שנה", מוסיף דיוויד קוקרל, לשעבר משתתף בתוכנית וכיום מנהל מוצר, נשוי ואב לשלושה.

"אני לפחות לא ידעתי לאן אני מגיע כשקראו לי לאודישן. אמרו לי – יאללה, מחר יש אודישנים, בוא תבוא לאיזו תוכנית", נזכר טל כרמון, כיום יזם ומנכ"ל חברת סטארט-אפ, נשוי ואב לחמישה. "אמרתי – יאללה מה אכפת לי". משתתף העבר יגאל אלטשטטר מוסיף: "באנו לעשות כיף, זו גם לא הייתה התקופה של היום שאנחנו תכננו את זה קדימה, זו לא תקופת האינסטגרם וטיקטוק וזה לא כמו הריאליטי של היום. אף אחד לא רצה למנף את זה לאיזשהו מקום. זה היה בתולי לחלוטין, לא באמת ידענו למה אנחנו הולכים".

את המשתתפים בתוכנית קשה היה למצוא, רק 30 גברים הגיעו לאודישנים – מתוכם 15 נבחרו. אלה שגנבו את ההצגה היו רודריגו גונזלס, העולה החדש מצ'ילה, והדוגמן השרמנטי זוכה התוכנית, יואב שוורד. אף אחד לא חשב שהוא בא למצוא אהבה", אומר יואב 20 שנה אחרי, "לי היה ברור שאם אני נכנס לתוכנית טלוויזיה, ה'מחיר' של השם שלי עולה, וזה אכן קרה".

שרון מספרת כי החלום מבחינתה לא היה למצוא אהבה, אלא השאיפה לדירה: "באתי כי רציתי דירה. על דירת הפרס הזאת במגדלי נאמן הייתי צריכה לשלם עשרות אלפי שקלים של מיסים. זה הפרס". רודריגו טוען כי הוא לא ידע שיש פרס כלשהו, אבל באמת רצה את שרון באותה התקופה. "מאוד רציתי והאמנתי שזה יקרה".

מה שבטוח, אף אחד לא האמין או דמיין שתשעת הפרקים ששודרו חודשיים בסך הכול, יהפכו לכזו הצלחה מסחררת. בלי התערבות של ההפקה, בלי תככים ומזימות, יוצרי התוכנית הצליחו לכבוש את לב הישראלים, לעקוף ברייטינג את "כוכב נולד" כשנינט עוד הייתה על מדים, ולהפוך את החבר'ה האנונימיים לכוכבים היסטריים. רודריגו, שזכה לחיקוי ב"ארץ נהדרת", מספר: "בנות היו מחכות מחוץ לדלת, הן היו שולחות לי בגדים. אני זוכר שבאה אליי אמא בהיריון מתקדם ואמרה שהיא רוצה לקרוא לילד שלה על שמי". שרון משתפת: "בתקופה הזאת, שאני קוראת לה תקופת הצונאמי, כל הזמן הפפראצי באמת חיכו לי מתחת לחלון. זה היה נורא".

מתמודדי קחי אותי שרון
"אף אחד לא חשב שהוא בא למצוא אהבה". יוצאי "קחי אותי שרון"

חגי לפיד, יוצר התוכנית והעורך הראשי, מנסה להסביר את התקדים: "קשה לתאר אז את העולם. אנחנו כביכול ייבשנו כאן את הביצות של הריאליטי. זה שינה את כל המפה. עד אז שלטו דודו טופז, דן שילון, נמחקו כל התוכניות האלה, לצערי נמחק גם חלק גדול מאוד מהדרמה. היום יש רק ריאליטי".

למה לא הייתה עונה שנייה?

"אנחנו התחלנו לעבוד על 'קח אותי משה', שם עבודה לגרסה הגברית. גדעו את זה משום שברשות השנייה אמרו שזו תועבה. לכן עשינו ריאליטי ציוני שנקרא 'השגריר'. זו הסיבה שאין עד היום אלף עונות של 'קחי אותי שרון'".

"התחלתי לעבור בין בתים בתים, שתיתי הרבה אלכוהול, בזבזתי את כל הכסף על שטויות. רבתי עם כולם"

רודריגו גונזלס

אחרי חמישה חודשים של זוגיות ומגורים משותפים בדירת הפרס, שרון ויואב נפרדו. כך גם נגמרו 15 דקות התהילה והתחילו החיים האמיתיים. הכוכב היחיד שלא נפל משמי הזוהר היה רודריגו. במשך שלוש שנים הוא כיכב בערוץ הילדים, שיחק בסדרות וקטף קמפיינים, עד שהגיע הטלפון והוא נקרא למילואים במלחמת לבנון השנייה. "יצאתי ל-15 יום ללבנון, ומהרגע שחזרתי, החיים שלי לא נראו אותו הדבר", משתף גונזלס, בן 42 כיום. "חרות לי הזיכרון הזה שאני נוסע להופעה של עיר ערוץ הילדים ברעענה, אני יורד מהאוטו, והילדים מתנפלים עליי ונוגעים בי, ואני מרגיש את הצמרמורת והגוף שלי רועד, ופשוט פורץ בבכי. הנה, כמו שעכשיו זה עושה לי, זה ישר מחזיר אותי לאיזשהו מקום. אני זוכר שלא הצלחתי לחזור לעולם הטלוויזיה, ניתקתי את הטלפון, ברחתי מתל אביב. התחלתי לעבור בין הרבה בתים, התחלתי לשתות הרבה אלכוהול, בזבזתי את כל הכסף על שטויות. רבתי עם כולם, רבתי עם כל הפקה שהייתי בה חלק. היה לי נורא קשה, ואז הכרתי את אפרת".

כבר 13 שנה שרודריגו ואפרת ביחד. היום יש להם כבר שני ילדים, רפאל בן ה-8 וריי בן ה-5. אחרי מאבק ממושך, משרד הביטחון הכיר בו כנכה צה"ל, והיום הוא הבעלים של חברת פרסום מצליחה שעובדת עם התאגידים הגדולים. "היום אני במקום מאוד בריא כי אני חושב שבניתי את עצמי מחדש", הוא אומר. "התהליך הזה שעברתי עם עצמי, של ללמוד לקבל את זה שאני פצוע ושנפגעתי, ולהשלים עם העובדה הזאת שאיבדתי הכול, הביא אותי למצב שהיום אני מאוד גאה במה שיש לי".

רודריגו גונזלס
רודריגו גונזלס

גם יואב כבר שנים במקום אחר ורחוק מעבר לים. הוא ואשתו טל נברו, יזמית ואושיית רשת, חיים בלוס אנג'לס ומגדלים שני ילדים. על תחום המשפטים שוורד ויתר מזמן, והיום הוא שף ובעלים של מסעדה בלב שכונת בוורלי הילס. "אומרים שעם ילדים, הזמן טס, כי בסוף אתה קם בבוקר, קם בלילה, חיתולים, עניינים, סיפורים. אנחנו חיים, אנחנו עושים דברים, כיף לנו. עד היום אנשים עוצרים אותי ושואלים אותי שאלות במקומות לא הגיוניים. בכנס בטקסס עצרו אותי ודיברו איתי על זה, ואני עם חולצת שף".

אתם רואים את עצמכם חוזרים לארץ בשלב מסוים?

"אין לנו מושג, כרגע טוב לנו ונחמד לנו".

"אמרו שהתחתנתי בשביל הכסף. לא ידעתי מי זה אלוביץ' בכלל"

שרון איילון

גם שרון איילון ידעה לא מעט טלטלות ב-20 השנים האחרונות. אחרי התוכנית היא עוד ניסתה את מזלה בתחום הבידור, אבל מהר מאוד הבינה שמקומה נמצא מאחורי הקלעים. היום, בגיל 49, היא יודעת שמצאה את הייעוד שלה בעמותת "גדולים מהחיים" שמסייעת לילדים חולי סרטן ובני משפחותיהם: "אני כבר שש שנים פועלת לגיוס משאבים ושיתופי פעולה. זה בדמי. אני קמה בבוקר, הולכת לישון, אני הולכת לאירועים, אני נופלת על אנשים ורוצה שהם יהיו חלק מהדבר החשוב הזה. לצערי סיפור חיי באמת שזור בסרטן, אני מכירה אותו מקרוב מאוד. אחותי נפטרה לאחר ארבע שנות מאבק, ואני זוכרת בסוף הרבה לבד".

היא כבר מזמן ויתרה על הפלאשים והפוקוס התקשורתי, אבל בעצם, בחייה האישיים, היא מעולם לא ירדה מהכותרות. שנה אחרי שנפרדה מיואב, פגשה את איש העסקים ארז אלוביץ', בן לאחת המשפחות שהיו מהעשירות בארץ. "אמרו שהתחתנתי בשביל הכסף", היא נזכרת, "לא ידעתי מי זה אלוביץ' בכלל כשהכרתי אותו ולא היה לי מושג, אבל זה נורא קל להגיד, חייבים למלא את העיתון בצהוב בסוף".

שרון אילון
שרון אילון

השניים חיו בזוגיות 13 שנה והביאו לעולם שלושה ילדים, אך נפרדו עוד לפני שהסבא והסבתא, שאול ואיריס אלוביץ', הסתבכו והפכו לנאשמים בשוחד בתיק 4000: "זה היה מאוד קשה, זה סבא של הילדים שלי, זה עד היום ברקע. בישראל אני לא יודעת מה יקרה אחרי שיסיימו ואני מקווה שבסוף מה שצריך להיות יקרה לטובת כולם".

זוגיות?

"אין לי, אבל אני לא לבד. אני מוקפת באמת, במעגלי אהבה, חברות טובות ומשפחה".

משתתפי "קחי אותי שרון" והכוכבת המרכזית לא ישכחו את הקיץ ההוא ב-2003 ואת התוכנית שהצליחה לתעד רגעים אחרונים של תמימות בחיים שלהם ושל כולנו. כששאלנו את הכוכבת המרכזית אם הייתה מוכנה ללכת על הפרויקט פעם נוספת, היא אומרת בנחרצות: "לא, לעולם לא שוב. הייתה עוד תקופה שהשתעשעתי ברעיון, היום חד משמעית לא". לגונזלס יש תקווה: "היום אני מרגיש שאני עוד אחזור, ושאני אוכל ליהנות שוב מהאהבה של הקהל. זה לא קל להיפרד מאהבה, ואני מתגעגע לזה. זה משהו שאני מאוד רוצה להרגיש שוב".