המחאה נגד הממשלה והתוכנית להחלשת מערכת המשפט נכנסה אמש (שבת) לסוף השבוע השני של ההפגנות ברחבי הארץ, שהסתכמו ביחד בכ-120 אלף משתתפים. לצד הסופר דויד גרוסמן שנאם על בימת ההפגנה שנערכה ברחוב קפלן, אומנים ניצלו את הפלטפורמות והבמות שעליהן הופיעו כדי להעביר מסר למקבלי ההחלטות.

רגע לפני שביצע את השיר "למה לי פוליטיקה עכשיו" עם חבריו ללהקת משינה, אמר הסולן יובל בנאי בהופעה שנערכה באולם אקספו בתל אביב: "זכויות אזרח זו לא פוליטיקה, שלטון החוק זו לא פוליטיקה, דמוקרטיה זו לא פוליטיקה". בהמשך הוסיף בנאי לתשואות הקהל: "עברו כמה שנים טובות וישראל התפרסמה בעולם, הפעם בזכות ההיי-טק. כל הסטרטאפיסטים הישראלים נהיו מאוד מפורסמים בכל העולם. אחרי זה עברו עוד כמה שנים טובות והגענו עד עכשיו, לרגע הזה, וגם עכשיו ישראל מאוד מפורסמת בעולם בגלל הפוליטיקאים שלה - שהם מאוד ידועים בעולם, אבל ידועים לשמצה".

הפגנה נגד המהפכה המשפטית, תל אביב (צילום: רויטרס)
ההפגנה אמש נגד המהפכה המשפטית | צילום: רויטרס
 
השחקן אורי פפר השתתף בהפגנה ברחוב קפלן, ולצד תמונה שבה נראים מוחים רבים מניפים דגלי ישראל כתב פפר בחשבון האינסטגרם שלו: "מהשבת הבאה כל ההמון הזה צריך להפסיק לשלם מיסים. שהממשלה תממן את התוכניות שלה מכיסה, לא מכיסנו". עוד קודם לכן השחקנית אגם רודברג קראה לעוקביה בחשבון האינסטגרם להגיע להפגנה בתל אביב וכתבה: "נלחמים על הבית", ובהמשך הצטלמה בהפגנה לצד המנחה שי-לי שינדלר.

כ-120 אלף איש הפגינו אמש בשורת מוקדים בתל אביב, בירושלים, בבאר שבע ובחיפה. ההפגנה המרכזית התקיימה בצומת עזריאלי (מחלף קפלן) בתל אביב, משם יצאו המפגינים לצעדות מחאה במקומות שונים ברחבי העיר. לפני כן נשא דברים הסופר דויד גרוסמן: "יש כאן בעיקר אנשים צעירים שאינם רוצים להמשיך לחיות כאן, שמה שהופך פה - זר להם, והפך אותם בעל כורחם לזרים בעצמם. ישראל כפי שהיא היום חדלה להיות להם בית, וכדי שלא לסבול את תחושת הזרות - הם מעבירים את עצמם למין גלות פנימית".

דוד גרוסמן (צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90)
דוד גרוסמן בהפגנה אמש בצומת עזריאלי | צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90


"זו תחושה שמובנת לי אבל היא גם מכאיבה", המשיך הסופר. "מדינת ישראל הוקמה כדי שיהיה מקום אחד בעולם שבו האדם היהודי, העם היהודי, ירגישו בבית. אבל אם ישראלים רבים כל כך מרגישים זרים בתוך ארצם - ברור שמשהו הולך ומשתבש". גרוסמן המשיך: "נדמה לי שרבים מאוד מרגישים כך. אנשי מרכז ואנשי שמאל, וגם אנשי ימין. יהודים וערבים, חילונים ודתיים, אלה שהובסו בבחירות ואפילו אלה שניצחו. אלה שצהלות הניצחון שלהם לא מצליחות להסתיר איזה חנחון דק של בהלה כשהם רואים את מחירו האמיתי של הניצחון שלהם, ובעיקר כשהם מתחילים לראות נכוחה את פניהם של המנצחים".

"בשנת ה-75 ישראל נמצאת במאבק על צביונה, על הדמוקרטיה, מעמדו של שלטון החוק, חופש היצירה וחופש האומנות, על השידור הציבורי החופשי", אמר גרוסמן. "המאבק שלנו כאן הוא מאבק בחוקים שנועדו למסד גזענות ואפליה, להשפיל מיעוטים. מאבק בפוליטיקאים ציניים, חלקם מושחתים, שרוצים להגדיר מחדש באופן אנטי-ציוני ובמחטף".