השחקן ג'ונה היל יצר סרט תיעודי בשם "סטוץ" שקרא על שם הפסיכיאטר המטפל שלו, פיל סטוץ. בדוקו שעלה שלשום (שני) לנטפליקס, הוא מתעמת עם החרדות שמלוות אותו כבר שנים בשיחה אינטימית עם סטוץ - שבה היל הוא הדמות שמעלה את השאלות. מדובר באחד הפרויקטים האישיים ביותר של השחקן, שהודיע בקיץ האחרון כי הוא מפסיק לקדם את סרטיו החדשים לצורך התמקדות בבריאותו הנפשית.

היל בן ה-38, ששיחק בין היתר בסרטים "הזאב מוול סטריט" ו"רחוב ג'אמפ 21", פתח הכול על חוסר הביטחון העצמי שעימו הוא התמודד בכל מה שנוגע למראה החיצוני שלו, כחלק ממאבק ש"דפק" את חייו, כלשונו. הסרט התיעודי מביא מפגשים אינטימיים ולא שגרתיים בין היל לסטוץ שזונחים את התסריט והדינמיקה המוכרים של יחסי מטפל-מטופל.

"אני שואל את עצמי כל הזמן - האם זה היה רעיון גרוע עבור מטופל לעשות סרט על המטפל שלו?" העלה היל בשלב מסוים. סטוץ השיב: "זה או הדוקו הגדול ביותר שנוצר אי פעם או הגרוע ביותר - כנראה גם וגם". בתוך כך, היל שופך אור על גישתו של סטוץ לבריאות הנפש וחושף מה הגורמים שהובילו אותו לבקש עזרה. השחקן ניגש להסתכלות אצל סטוץ "מתוך ייאוש להיות מאושר יותר", הוא מגלה. "לא הייתה לי הערכה עצמית בריאה. התבגרות עם עודף משקל לא נשמעת כמו עניין גדול, אבל בשבילי באופן אישי זה דפק אותי". לסטוץ, כך מספר היל, יש תפיסה לגבי המושג "צל", שתואר כגרסה האישית שלך שאתה הכי רוצה להסתיר מהעולם. היא זו שתרמה לו להבין שהוא לא ניער לגמרי את התיעוב העצמי שחש בעבר, כך הוא טוען.

במהלך הסרט ג'ונה מספר לפסיכיאטר על היום שבו הוא אמר לו לדמיין את "הצל" שלו: "כשפגשתי אותך הייתי אולי בן 33. הייתה לי הצלחה גדולה", משתף היל, שפרץ בסרטי קומדיה כמו "סופרבאד". "מטבעי, בבסיסי, אני עדיין האדם הלא אהוב הזה. העבודה לא רק מקדמת אותך לכך שזה נהדר להיות האדם הזה, אלא שזה גם עדיין קשה מאוד".

"לא היה בי אמון כבן אדם", הוא מסביר, "לא השקעתי בעצמי ולא הבנתי איך לאהוב את עצמי. פשוט עבדתי כדי להשיג את הדבר הזה, שהוא האידאה שלך ל'סנאפ-שוט'". כאן נכנס עוד מונח של סטוץ, שמגדיר "סנאפ-שוט" בתור תחום אשלייתי שבו אנשים מחפשים אחר החוויה המושלמת. "חשבתי שהצלחה ופרסים יפטרו אותי מהכאב של החיים, אז עבדתי קשה מאוד כדי להגיע לכך", הוא אומר. אולם לדבריו, גם כשהגיעה ההצלחה, "זה לא ריפא שום דבר אלא גרם לי לדיכאון מעבר. במקביל, התקשורת המשיכה להיות ממש אכזרית לגבי המשקל שלי. זה היה סוג של משחק בחינם לכל אחד כדי לפגוע בנקודה הרגישה שלי. כעסתי כל כך. זה מנע ממני להרגיש כל תחושה של יכולת לצמוח מעבר למחשבות שליליות לגבי עצמי".

ג'ונה היל (צילום: AP)
"התקשורת הייתה אכזרית לגבי המשקל שלי". ג'ונה היל בימים ההם | צילום: AP

הסרט התיעודי בבימויו של היל עוקב אחר מסעותיהם של השחקן והפסיכיאטר כאחד בענייני בריאות הנפש. במהלך הקיץ הודיע היל כי הוא לא מתכוון לקדם את סרטיו הקרובים, לרבות "סטוץ", כדי להתמקד בהחלמה. ​​הוא חשף כי הוא סובל מהתקפי חרדה כבר יותר מ-20 שנה, אשר הוחמרו באירועים פומביים ובהופעות תקשורתיות. הדוקו החדש הוא מעין מחווה לחייו ולקריירה של סטוץ, פסיכיאטר ידוע בקרב כוכבים הוליוודיים, אך גם מכיל רגעים קלילים בין המטפל והמטופל - שהפכו לחברים. "עשיתי את הסרט הזה כי אני רוצה להעניק טיפול ולהעביר את הכלים שאני קיבלתי בטיפול לכמה שיותר אנשים", אמר ג'ונה, "אני אוהב את החיים שהכלים האלה אפשרו לי לקבל. זה לא משנה מה אנשים יחשבו על הסרט, זה רק חשוב שסיימנו אותו ביחד".