כמעט 20 שנה חלפו מאז יצא השיר Milkshake של קליס לאוויר העולם, והוא עדיין נחשב לאחד מהמנענעים האהובים והאפקטיבים של העשורים האחרונים. "זה היה מאבק להשמיע אותו ברדיו, 20 שנה אחר כך אני מרגישה שצדקתי, אני מרגישה מנצחת" היא אומרת בריאיון ל-N12 לקראת ההופעה שלה שתתקיים בבארבי בתל אביב ב-17 ביולי, אוטוטו.
זו הולכת להיות הפעם ה-3 של קליס כאן בארץ. הזיכרונות שלה מאיתנו טובים. "זה היה פשוט כיף, מאוד חי. קהל כיפי. תמיד אהבתי להופיע בארץ. אני גם תמיד מבלה בישראל, זה לא רק הופעה בשבילי". לשאלה מה המקומות האהובים עליה כאן יש לה תשובה ברורה: "אני מתה על ים המלח, אז אני תמיד הולכת לשם. וגם את הירדן, גם הוטבלתי בפעם האחרונה. באמת שאני אוהבת הכל - האוכל, התרבות, ההיסטוריה, מחכה להגיע".
קליס, שאלבומה הראשון יצא ב-2009, החליטה ב-2018 למכור את האחוזה שלה ולעבור להתגורר בחווה חקלאית משלה. אל החווה עברה יחד עם שני בניה - נייט בן ה-12, שאביו הוא האקס, הראפר נאז ושפרד בן ה-4 שאביו הוא מייק מורה, בעלה של קליס שהלך לעולמו לפני 4 חודשים לאחר שנאבק בסרטן. את האובדן היא מבקשת להשאיר מחוץ לשיחה שלנו, אבל על חיי היום-יום בחווה היא נהנית לדבר.
"כל הזמן קורים דברים, אני פשוט עסוקה כל היום", היא מספרת. "יש דברים שאת לא יכולה לצפות אליהם, משהו תמיד קורה בכל מקום. לפעמים אחת מהחיות בורחת, לפעמים הן אוכלות משהו שהן לא אמורות לאכול, לפעמים חיה בורחת או שיש היריון או לידה. זה מאוד אינטנסיבי, אבל זה כיף".
כשפית, איך זה בשבילך לגדל את הפירות והירקות שאת מגדלת?
"אני מתה על זה, וזו אחת הסיבות שעשיתי את זה. זה גורם לך להבין מקרוב את כל תהליך הצריכה, את רגישה ומודעת להכל, גם לבזבוז. כשאנחנו מגדלים כבשים כדי לאכול אותן, זו דרך יפה למשל, להראות לילדים את גלגל החיים. יש הרבה יותר הערכה לחיים, לעבודה. זה הכל ביחד".
הבנתי שלחלק מהחיות יש שמות מיוחדים.
היא צוחקת. "יש לנו פרות שנקראות למשל רוברטה פלאק, וויטני יוסטון. היה לנו אלפקה בשם מרווין גיי ותרנגול הודו בשם בוב מארלי".
יש לך גם אולפן בבית. איך המוזיקה משתלבת בתוך היום-יום שלך?
"רק בנינו את האולפן, אז זה די חדש. כשאחזור מהטור אחזור אליו יותר בקביעות. אני כותבת כל הזמן, אבל זה שונה מכתיבה שמיועדת לאלבום, כרגע אני פשוט זורמת".
בשלב הזה של החיים, את מרגישה יותר שפית, יותר בעלת חווה?
"אני לא כל כך מפרידה, אלה החיים שלי, זאת פשוט מי שאני. אני אדם יצירתי תמיד, אני יצירתית כשאני בחווה, כשאני במטבח ובמוזיקה. נכון שעכשיו הראש שלי יותר בלטפל בחווה, אבל אני גם מבשלת, גם מגדלת את האוכל וגם עושה מוזיקה. היצירתיות היא בכל מקום, תמיד".
"העולם מפחיד, אפל ומשוגע - אנחנו לא צריכים עוד מזה"
לקח לה זמן להיכנס לעולמות הרשתות החברתיות, אבל ברגע שעשתה את זה - היא הצליחה לתעל זאת לטובתה. בניגוד למוזיקאיות אחרות, לקליס כאמור שני עיסוקים מאז'וריים נוספים, כך שהפיד שלה לא בהכרח מורכב מתיעודים מהאולפן, אלא מהרבה מאוד ירקות, סרטונים מהחווה ומתכונים.
"אני אהיה כנה, היו לי הרבה קשיים עם הרשתות החברתיות, במיוחד בהתחלה, כי זה היה נראה כל כך מנוגד למי שאני", היא אומרת. "לא הרגשתי שאני צריכה לחלוק כל מה שאני עושה כל הזמן. אני מסוג האנשים ששוכחים לצלם תמונות כי אני פשוט חיה את החיים. אבל אני חושבת שבגלל שאני איך שאני, האנשים שמקשיבים לי ועוקבים אחריי, מצפים ממני לחיות את החיים שלי. אני לא מרגישה שזו חובה, אני עדיין עושה את זה כשרק כשזה נוח לי".
"אני מרגישה שהעוקבים שלי, בדרך כלל, מאוד מכבדים אותי ואת הפרטיות שלי. אני מאוד אוהבת את החיים שלי כמו שהם - What you see is what you get, ואני לא מתכוונת להתאמץ להיות משהו אחר חוץ מלהראות את המציאות. זה חייב להיות טבעי, אחרת זה הופך למסוכן מאוד", היא מוסיפה.
עד כמה זה מצליח? רשתות חברתיות זה דבר שואב.
"אני לא בת 20. בסוף היום אני יודעת מי אני, יודעת במה אני מאמינה ומה אני רוצה. אני יכולה לראות איך זה גורם לאנשים להשתנות, להתאבסס או להשתגע. אולי אני פשוט זקנה מדי?", היא צוחקת. "אני פשוט חושבת שזה כיף וברגע שזה לא כיף - אני מבינה שזה לא בשבילי. אני לא מגיעה ממקום אחר, אני לא שייכת לדור שאם אתה לא מצלם משהו זה לא קרה.
"אני באופן אישי לא מנסה לשנות דעות של אף אחד. אני לא משתמשת ברשתות כפלטפורמה פוליטית. כאילו, אם מכירים אותי - אנחנו ננהל את השיחה הזאת באופן פרטי. העולם אפל, מפחיד ומשוגע, אנחנו לא צריכים עוד מזה. אני גם לא מנסה להראות שהכל מושלם כי אני לא מושלמת. אבל אני מרגישה שאני ככה עם הכל. האומנים הכי טובים שאני הכי אוהבתי הם לא מושלמים. אהבתי אותם כי האמנתי בהם ולהם, ולא כי כל דבר שהם עשו מושלם".
הזכרת את העניין הפוליטי. את לא רואה לנכון להביע את עמדתך, לצורך העניין על ההחלטה של בית המשפט העליון בנוגע להפלות?
"לא. ברשתות החברתיות אלה רק דיבורים, את מה שבאמת צריך לעשות עושים בחיים האמיתיים. אומרים שצריך להשמיע ולדבר על זה - אוקיי, יש מספיק מזה. אני רוצה להביא שמחה ולהראות לאנשים שאנחנו יכולים להתחבר אחד לשני אפילו אם אנחנו במרחק עצום. לגביי התפיסות הפוליטית שלי, זה רק אחד על אחד".
את מרגישה שהאינסטגרם והטיק טוק מביאים לך קהל חדש?
"כנראה, אני מניחה. אני חושבת שאנשים כל כך שונים עכשיו, איך שהכל עובד השתנה, אז גם אם השירים מגיעים אליהם - אני לא יודעת עד כמה זה נשאר. זה לא מהדהד באותו אופן. אני לא יודעת עד כמה הטיק טוק או האינסטגרם מביאים לי קהל חדש, אבל אם כן - איזה יופי".
כמעט 20 שנה חלפו מאז יצא Milkshake, שנחשב עדיין ללהיט הכי גדול שלך.
"אני לא יודעת אם יש ומה הרגשות שלי כלפי זה. אני חושבת שכשאנשים אומרים שהם רוצים שמשהו יצליח, הם לא מבינים מה זה אומר להגיע לשם. כששואלים אותי איך אני מרגישה עם זה שאני ידועה בגלל Milkshake, אני מרגישה צודקת. אני מרגישה שניצחתי. עבדתי על האלבום הזה שנתיים ולקח הרבה זמן להוציא אותו. הוא לא הפך ללהיט ברגע אחד ופתאום כל העולם אהב. זה לא מה שקרה.
"זה היה מאבק לגרום לזה שישימיעו אותו בתחנות הרדיו, זה לא כמו עכשיו שאת פשוט יכולה להעלות אותו לסטרימינג. זה לא היה הצלחה מידית. 20 שנה אחר כך אני מרגישה שניצחתי אני יכולה להגיד את זה על הרבה דברים וצעדים שעשיתי לאורך הקריירה שלי - החל מדברים אופנתיים ועד לדברים מוזיקליים. זה נחמד לדעת שהייתי בדרך הנכונה. שנים אחר כך אנשים מחקים את הדברים שעשיתי, גם אם הם לא יודעים שאני עשיתי את זה ראשונה".
Kelis בבארבי תל אביב, 17 ביולי 2022. לכרטיסים