הבמאי בוב רפלסון הלך לעולמו בגיל 89. רפלסון היה דמות מרכזית בגל החדש של הקולנוע ההוליוודי בשנות ה-60 וה-70 וביים בין השאר את הסרט "רסיסי חיים", שהיה מועמד לשני פרסי אוסקר. הוא מת בביתו במוצאי שבת, כשהוא מוקף בקרובי משפחה. אשתו, גבריאל טאורק רפלסון, אישרה כי הוא מת לאחר מאבק בסרטן ריאות. מלבד אשתו, הוא הותיר אחריו את שני ילדיהם המשותפים, אית'ן והרפר, ואת בנו פיטר מנישואיו הראשונים. בתו ג'ולי מתה כשהייתה בת 10.
רפלסון נולד למשפחה יהודית בניו יורק. כשלמד באוניברסיטת דארתמות' הוא התיידד עם התסריטאי באק הנרי. רפלסון פיתח עניין בקולנוע היפני ובסרטיו של יסוג'ירו אוזו בזמן שירותו בצבא ארה"ב ביפן. לאחר שסיים את לימודיו הוא התחתן והחל לעבוד בתעשייה, כשכתב עבור סרטים וסדרות כמו "The Witness" ו"ההצגה הגדולה בתבל".
הבמאי פרץ לתודעה הציבורית בתור אחד מיוצריה של קומדיית המצבים "המאנקיז", שעלתה למסך ב-1966 ובה כיכבו חברי להקת הפופ בעלת אותו השם. את הסדרה יצר רפלסון יחד עם ברט שניידר המנוח, והיא אף זיכתה אותו בפרס אמי. רפלסון היה ידוע במיוחד בזכות עבודתו הקולנועית בגל החדש של הקולנוע ההוליוודי, במהלכה התפרסמו כמה מהבמאים הבולטים ביותר אי פעם – מרטין סקורסזה, פרנסיס פורד קופולה וסטיבן ספיבלרג.
בשנת 1960 ביים רפלסון את הסרט שהפך למזוהה עימו ביותר – "רסיסי חיים", אותו כתבה קרול איסטמן ובו כיכבו ג'ק ניקולסון וקארן בלק. הסרט מספר את סיפורו של רוברט דופי, שעובד כפועל בשדה קידוח נפט למרות שמשפחתו היא משפחה מהמעמד הגבוה. "רסיסי חיים", כאמור, היה מועמד לשני פרסי אוסקר – פרס התסריט הטוב ביותר ופרס הסרט הטוב ביותר. רפלסון הרבה לשתף פעולה עם ניקולסון, ששיחק גם בסרטו מ-1971 "מלך האיים".
רפלסון לא עבד בתעשייה רק כבמאי אלא גם כמפיק, והפיק כמה קלאסיקות הוליוודיות מכוננות מהגל החדש, ביניהן "הצגת הקולנוע האחרונה" של פיטר בוגדנוביץ' ו"אדם בעקבות גורלו" של דניס הופר, גם הוא בכיכובו של ניקולסון. קופולה כינה את רפלסון בעבר "אחד הקולנוענים החשובים ביותר של תקופתו", ומעריציו של הבמאי כוללים את קוונטין טרנטינו ו-ווס אנדרסון.