בתוך שלל שירי הגאווה המגוונים שיצאו השנה, הסתתר שיר אחד מעולה, "נצא בשושו", של הזמרת אתי ביטון. כשהיא מתחרה בתותחים הכבדים של המוזיקה הישראלית, ביטון חצתה את קו ה-180 אלף צפיות תוך פחות משבוע. "אני באורות", היא מספרת בריאיון ל-N12. "סוף סוף הגיע שיר שאני באמת יכולה לחגוג איתו את עצמי. זה קורה בצורה הכי טובה".
"תקשיב חמוד, אני אוהבת בנות", שרה ביטון בת ה-33, שנולדה וגדלה בבאר שבע, ויצאה מהארון לפני שנה. "את השיר כתב אופיר כהן שאיתו אני עובדת במשך שנים. הוא מכיר אותי מבית. ידעתי שכשאני אצא עם שיר שאני באמת חוגגת את עצמי, זה יהיה איתו".
"מהרגע שהשתחררתי מלהקת הנחל, אני סוף סוף באמת יכולה לדבר את הלב שלי בלי הגבלות ובלי מחסומים", מוסיפה ביטון. "כשאני באמת יכולה לחשוף את מי שאני, אני יכולה לדבר לכל כך הרבה אנשים, כי זה החלום הגדול שלי; לשמח, לגעת דרך הסיפור שלי ודרך המוזיקה. זה החלום הכי גדול".
עד לפני שנה שרת רק לגברים ועל גברים.
"אני גם לא שוללת שזה יקרה בהמשך. היה לי חשוב לעשות את התהליך הזה ואת המסע הפרטי שלי. אני לא מתביישת להגיד - אני אוהבת בנות. זו מי שאני ואני גאה בעצמי".
היציאה מהארון הגיעה בגיל מאוחר באופן יחסי, 32.
"זה הגיע אחרי שנים של חיפוש עצמי ושל שאלות, עד שהרגשתי מספיק חזקה לעמוד מול העולם. ברמה המקצועית, אגב, לא חששתי. העניין היחיד היה המשפחה. ההורים שלי ידעו קצת קודם לכן ובהתחלה היה הלם גדול. הייתי בעבר עם גברים, הם לא כל כך הבינו מאיפה זה הגיע. ידעתי שאני צריכה לגלות סבלנות. הם לא ידעו שום דבר על העולם הזה. בנקודה הזו הבנתי שזה המסע שלהם עכשיו והייתי שם לענות על כל שאלה. ידעתי שהם לא יוותרו עליי, וההורים שלי עברו תהליך מדהים".
לגדול כלסבית בבאר שבע זה לא כמו לגדול כלסבית בתל אביב
"זה אחרת. אני יכולה לדבר רק על עצמי ועל מה שהיה כשהייתי נערה. לא הייתה מודעות לזה, לא בבתי הספר, לא ברחוב ולא בחברה עצמה. היה לי קשה להסתיר את הסוד הגדול הזה, לא היה לי עם מי לתקשר את זה, לפרש את זה, לעכל. היו לי המון שאלות בתור נערה והגעתי לתשובות רק בסביבות גיל 25".
היום ביטון מתגוררת בתל אביב, מאורסת לשירן בת הזוג שלה וחולמת על ילדים. במצעד הגאווה האחרון בתל אביב היא הופיעה עם השיר החדש, והיא תגיע איתו גם למצעד שיתקיים בעיר הולדתה ב-16 ביוני. "להופיע בבאר שבע זו סגירת מעגל מטורפת מבחינתי", היא אומרת. "זה יום שבו אנחנו יוצאים לרחובות, וחוגגים את עצמנו, בלי בושה, אחרי שנים של חושך. התקדמנו מלא אבל אנחנו חייבים להמשיך לפעול למען שוויון מלא, וזו המשמעות של המצעד".