מי שזוכר את ההופעות הראשונות של נגה ארז כשהשיקה את אלבום הבכורה שלה "Off the Radar" ב-2017 בוודאי זוכר את נגה במרכז הבמה, ולצידה אורי רוסו, שותפה ליצירה - ומקסימום עוד מוזיקאי שמנגן על מכונת תופים. מה שקרה אמש (שבת) בהופעה בהיכל מנורה מבטחים היה עולם שלם של עשרות רקדנים, כוריאוגרפיה, תאורה, ו-7,000 איש שרוקדים לצלילי הביט הסוחף של ארז.
הרעיון למופע הענק נולד בזמן שנגה הייתה בסיבוב הופעות בארצות הברית ותהתה לעצמה "אם מישהו בישראל בכלל זוכר אותי". הסינגר-סונגרייטרית חיכתה זמן רב לערב הגדול, שהיה אמור להתקיים כבר לפני חודשיים. אך שוב - לקורונה היו תוכניות אחרות וההפקה נאלצה לדחות את המופע. עוד לפני שעלתה ארז לבמה, חיממו אותה יוגי (יוגב גלוסמן) והגיטרה, ומיד אחריו עלה הראפר העולה טדי נגוסה. כשהגיע הרגע של נגה - זה הזכיר את ההופעות המינימליות שלה בראשית הדרך - בלי הרבה נגנים וללא רקדנים: היא עלתה לבמה והתיישבה על הקרקע לבדה, כשמאחוריה הוקרן סרטון קצר שבו היא מספרת על המקום של המוזיקה בחייה.
אך תחושת האינטימיות חלפה תוך זמן קצר, כשנגה החלה לבצע את שיריה מתוך האלבום "KIDS" שיצא לפני שנה, ובהם "Views" ו-"End of the Road" שכבש את תחנות הרדיו. בניגוד לרוב האומנים, נראה שארז עברה את התהליך ההפוך: קודם פרצה בחו"ל ורק לאחר מכן בישראל. עוד לפני שרבים הכירו אותה בארץ, בילי אייליש החמיאה לה על השיר "Chin Chin" שבו היא משתפת פעולה עם אקו, שהייתה האורחת המפתיעה אתמול. עוד הרבה לפני שכבשה את "מנורה", שמה של ארז הופיעה על הליין-אפים של פסטיבלי המוזיקה הנחשבים בעולם ולצד השמות החמים בתעשייה.
בקיץ האחרון מצאה עצמה ארז תחת מתקפה ברשת. גולשים קראו להחרים את המוזיקה שלה לאחר שדברים שאמרה בריאיון למגזין בריטי נתפסו כתמיכה בתנועת ה-BDS. לאחר מכן התנצלה הזמרת והבהירה: "לא הבנתי כמה בחירת המילים היא קריטית". ההופעה אמש הוכיחה כי המוזיקה מצליחה לגבור על הכול, ובעיקר היה מהנה לראות איך המוזיקה של ארז - שבעבר מצאה את מקומה בעיקר בסצנה התל-אביבית - הרחיבה את היריעה לקהלים חדשים ואף מבוגרים יותר.
בין חליפת אובר-סייז אחת לאחרת שהחליפה ארז במהלך המופע, הזמרת מצאה לנכון לעצור לרגע ולהתייחס לגל הפיגועים האחרון: "אני רוצה למסור את החיבוק והאהבה שלי למשפחות שאיבדו את האהובים שלהן. אני לא יכולה להתעלם מכך שלעשות הופעה בזמן כזה, זה לא דבר מובן מאליו. זה דורש לא מעט אנשים ששומרים עלינו ומגינים עלינו ודואגים שנוכל לקיים את המופע".
כיאה למופע מיוחד שלטענת ארז "לא תשכח בחיים", היא גם ביצעה שיר שעדיין לא שוחרר בשם "Nails". יכול להיות שנתקלתם באתגר הציפורניים שלקחה על עצמה ארז שאותו פרסמה ברשתות החברתיות, שבו היא הסבירה כי היא פיתחה אובססיביות לצלילים השונים שמשמיעות הציפורניים שלה. את כולם היא הכניסה לתוך תוכנת העריכה באולפן, וכך נולד סינגל חדש שעתיד לצאת בקרוב.
החגיגה הגדולה, ששילבה בתוכה גם נגני כלי נשיפה מהודרים וביצועים אקוסטיים מתוך "KIDS Against the Machine", הסתיימה עם שני שירים שהם מעין תזכורת למציאות הישראלית המורכבת שכולנו חווים - הראשון, השיר "Fire Kites", ככל הנראה הפוליטי ביותר באלבום, שמתייחס לתופעת עפיפוני התבערה, והשני "No News on TV" שנכתב על השעמום הגדול בימי הקורונה והסגרים. את שניהם נקווה שנשאיר מאחורינו.