סינמטק ירושלים מציין בימים אלה סיום של תהליך בן 20 שנה, שבמהלכו הובאו עותקי מאסטר מקוריים של יותר מ-50 סרטים ישראלים שהיו מפוזרים ברחבי העולם. בין היתר, הובאו חזרה הסלילים של "בופור", "ביקור התזמורת", "אביבה אהובתי", "אהבה קולימביאנית", "סימה וקנין מכשפה" ועוד רבים.
בשבועות האחרונים הגיעו החומרים לאחר השקעה כספית מאסיבית (בעזרת משרד האוצר) ותהליך שינוע מסורבל שכלל העמסה של כ-5 טון (!) של הנגטיבים והובלה ימית עד לארכיון הסרטים של סינמטק ירושלים כדי לעבור דיגיטציה. מי שעומד בראש הפרויקט השאפתני וניצח עליו במהלך השנים הוא מאיר רוסו, מנהל הארכיון שהוקם בשנות ה-60. "היה לנו חשוב להביא את כל החומרים האלה, שהיו במעבדות ובבוידמים באירופה ובארצות הברית, כדי שלא יזרקו".
לשאלה מה החשיבות של הבאת הסלילים המקוריים, עונה רוסו: "כשרוצים להקרין עותק של סרט בקולנוע - אי אפשר. מ-2012 בארץ ובעולם עברו לעידן הדיגיטלי. עולם הקולנוע עבר שינוי. מה החשיבות של המאסטר? למשל: על העותק 'גבעת חלפון אינה עונה', נשפך שמן… אי אפשר להקרין. לא חסרים סיפורים על סרטים ישראלים שקיצרו אותם בהתאם ללוחות זמנים. אי אפשר לקחת עותק פילם שהוקרן בבתי הקולנוע - צריך את המקורי. יש לכך חשיבות אדירה לקולנוע הישראלי, היוצרים בעננים מהמהלך הזה. כשסיפרתי לרשף לוי הוא שאג משמחה".
"אחרי המשא ומתן מול המעבדות עצמן, השינוע מתחיל והמשאית פורקת את התכולה לאוניה", מתאר רוסו את התהליך. "צריך לעקוב אחריה, היכן היא נמצאת, עד שהיא מגיעה לאשדוד. אני עוקב אחרי כל צעד ושעל - יש לי אחריות ואתה רוצה וצריך להיות נוכח בכל רגע נתון. יש עוד המון עבודה, אנחנו בודקים את כל החומרים, אבל אין ספק שהחלום הוא להגיע למצב שבו מרבית הכותרים של הקולנוע הישראלי נמצאים פה".
"הודות לעבודה מאומצת של מנהל הארכיון ולנחישות שלו לאורך שנים, שבו סרטים לגבולם", אומרת על רוסו ד"ר נועה רגב, מנכ"לית סינמטק ירושלים. "אנחנו חוגגים בארכיון את הגעתם של הסלילים האבודים המכילים את חומרי המקור של עשרות יצירות קולנוע ישראלי חשובות. מעתה נוכל להבטיח את שימורים ארוך הטווח בארכיון הסרטים בסינמטק ירושלים".