כל כך מוזר, איך ולמה אנחנו זוכרים את מה שאנחנו זוכרים. ביום ההולדת התשיעי שלי אבא לקח אותי לראות בקולנוע "אסתר" את "המקצוען", סרט שאף אחד מאיתנו לא ידע עליו כלום חוץ מזה שמככב בו ז'אן-פול בלמונדו. אני חושב שנהניתי - שנים אחר כך צפיתי בו פעמיים נוספות, וסרטו של ז'ורז' לוטנה הוא לכל הפחות מותחן אקשן ראוי לצפייה - אבל אני לא באמת זוכר את הסרט מהפעם הראשונה ההיא. כל מה שאני זוכר זה מה הרגשתי בסוף, כש - אזהרת ספוילר עצומה, אימתנית, למי שטרם צפה ומתכוון להשלים - הגיבור, סוכן חשאי, נרצח בדיוק כשהוא עומד לעלות על המסוק שייקח אותו הרחק ממשימה שבוצעה בשלמותה.
זוכרים את "ג'יזס סבא, למה בכלל הקראת לי את זה?" מ"הנסיכה הקסומה", כשהנכד שומע שאף אחד לא עומד להרוג את הנסיך המפרדינק? אז כזה, רק ביותר חריף ולמשך מה שזכור אצלי כמספר ימים לפחות. ג'יזס אבא, למה בכלל לקחת אותי לסרט הזה. ועוד ביום הולדת!
בעודי מעכל, מתאבל, או מה שזה לא יהיה שילד בן תשע עושה כשהוא מגלה שלפעמים הגיבור - שוב, ברצינות, אזהרת ספוילר צונאמית - מת בסוף, תפסתי שאני ליטרלי רדוף בידי נעימת הנושא של הסרט. היא מושמעת שוב ושוב לאורך 109 הדקות, אבל את "Chi Mai" של אניו מוריקונה לא באמת צריך לשמוע יותר מפעם אחת כדי שהיא תחלחל לנשמה.
היום אני יודע שמוריקונה בכלל לא הלחין את "Chi Mai" עבור "המקצוען". הקטע, ששמו הוא בתרגום חופשי "מי שלא יהיה", נכתב בכלל עשור קודם לכן, ב-1971, עבור הסרט "מדלנה", אם כי אלמנטים מלודיים מתוכו נכללים כבר בפסקול שכתב מוריקונה ב-1968 למערבון הספגטי "השתיקה הגדולה". בצרפת הוא מוכר יותר כנעימה מתוך פרסומת טלוויזיה למזון הכלבים "רויאל קנין" ו/או מתוך הרפרנס הפרודי על הפרסומת ההיא בגרסה הקולנועית של "אסטריקס וקליאופטרה" (מאוחר יותר כיכב "Chi Mai" בצרפת גם בפרסומת לסיגריות "דאנהיל"), ובאנגליה השתמשו בו פעמיים כפסקול לסדרות טלוויזיה, "An Englishman's Castle" ו"חייו וזמנו של לויד ג'ורג'".
הנקודה היא ש-"Chi Mai" לא באמת מזוהה עם "המקצוען", וגם לא צריך להיות. הוא לגמרי לא מתאים לסרט הזה, שלרוב אורכו שומר על טון של מותחן הרפתקאות; מה לו ולנעימה העגומה הזאת, לקינה המיוסרת הזאת. כלומר, עד לסצנת הסיום. כשפתאום זה מתלבש כל כך חזק שבשביל ילד בן תשע זה נעשה חוויה מכוננת. מילה גדולה, אבל אין אחרת.
עם מותו של ז'אן-פול בלמונדו הועלו על נס דברים קצת יותר חשובים שהאיש עשה בחייו מ"המקצוען" - בואו, הוא כיכב ב"עד כלות הנשימה" - אבל מאז מותו אני עם "Chi Mai" בלופ. מה לעשות, זה בלמונדו כמו שתמיד אזכור. עם הז'קט המנוקב ההוא שמתנפנף ברוח האדירה של המסוק ואניו מוריקונה ברקע, מנגן קינה למי שלא יהיה.