האומנות מנסה תמיד להשליך, לשקף או להתייחס למציאות בה אנחנו חיים. הפעם, היא דייקה יותר מבדרך כלל - ההצגה "אלף שמשות זוהרות", שביים נועם שמואל ועלתה בתיאטרון גשר, מבוססת על ספר באותו השם, עוקבת אחרי משפחה אפגנית בעת השתלטות הטאליבאן. כמובן שהסיפור לא בדיוני לחלוטין ומבוסס על השתלטות הטאליבאן מ-1996, אך אי אפשר לפספס את הדימיון בין הסצנות במחזה לאירועים שהתרחשו רק לפני כמה ימים. 

"המחשבה הראשונה שהייתה לי הייתה תדהמה, זה כאילו האומנות החליקה לתוך המציאות", מספר רועי חן, מחזאי הבית של התיאטרון ומי שתרגם את המחזה מאנגלית. גם הלנה ירלובה, המשחקת את אחד התפקידים הראשיים במחזה לא האמינה: "אני לא יודעת אם המציאות הפכה לאומנות או להיפך. יש קו מאוד דק בין השניים... בדרך כלל אנחנו מבינים רק בדיעבד שאנחנו חווים רגע היסטורי, כמו הקורונה נגיד, ועכשיו זה ברור מהרגע הראשון".

מתוך המחזה "אלף שמשות זוהרות" (צילום: ישעיה פיינברג, יח"צ)
צילום: ישעיה פיינברג, יח"צ

את הספר כתב בשנת 2007 חאלד חוסייני, שמוצאו אמריקני-אפגני (ספרו הראשון היה "רודף העפיפונים"). "הוא מספר נהדר והמחזה בנוי כך שאי אפשר להוריד ממנו את העיניים", מחמיא רועי. "אני חושב שלפעמים קל לנו, בתור אנשים 'מערביים, מתקדמים ומודרנים', במרכאות אני אומר, לחשוב שהנה האפגנים הפרימיטיביים האלה והאסילאם הקיצוני שלהם, והמחזה מנסה דווקא לקרב אותנו לאירועים ולשאול איך אתם הייתם מגיבים אם זה היה קורה? איפה עובר הגבול באמונה בין חמלה וחיבור למשהו מאיים?".

"התפקיד של התיאטרון היה, מאז ומעולם, להגיב למה שקורה ולצעוק את הצעקה של מי שלא יכול לצעוק", אומר רועי. "אז עד ששם יוכלו להעלות את המחזה אנחנו מעלים אותו פה". והסיפור באמת מנסה לצעוק את צעקתן של מי שכבר לא יכולות, וסובב בעיקר סביב נשים - הנפגעות העיקריות מהשתלטות הטאליבאן. המחזה מספר על מרים, אותה משחקת הלנה, שהתחתנה עם ראשיד (דורון תבורי) בגיל 15 אך אינה מצליחה להביא ילדים. לכן הוא נושא לאישה גם את לילה בת ה-14 (רוני עינב). כשהטאליבאן משתלטים על המדינה, ראשיד הופך יותר ויותר אלים והן מחליטות לעשות נגדו יד אחת. 

מתוך המחזה "אלף שמשות זוהרות" (צילום: ישעיה פיינברג, יח"צ)
צילום: ישעיה פיינברג, יח"צ

יצא לכם לחשוב ביממה האחרונה על כל ה"מרימיות" ששם?
"חשבתי על זה אתמול ואמרתי לעצמי 'איך אני אשחק את ההצגה בשבוע הבא?' אחריות של שחקן תמיד קיימת אבל עכשיו זה יותר מזה, אני מרגישה כמעט אחראית לנשים ששם", אומרת הלנה. גם רועי מסכים ומוסיף: "כל פעם שאני רואה תמונות מהאירועים אני אומר לעצמי 'זה כמו התלבושות של ההצגה'. בחדשות רואים אנשי חדשות ולא את האדם הפשוט ואצלנו במחזה רואים אותם. ההצגה מספרת סיפור מורכב יותר שמזכיר שזה לא הם ואנחנו, אלא שהם בדיוק כמונו ואל לנו להתנשא עליהם לרגע כי גם כשרואים חדשות על ישראל אפשר להתבלבל ולשכוח שחיים פה בני אדם".

הלנה מספרת כי הנושא של הפמניזם בהצגה נגע בה, ובהרבה צופות אחרות. "חשבתי על נשים באפגניסטן, אבל גם חשבתי על כמה מקרים כאלה יש אצלנו ומה זה משנה איפה זה קורה. זה קורה בכל מקום וחשוב לדבר על זה". היא מספרת שבאחת ההצגות אישה מהקהל ניגשה אליה בסיום ואמרה לה "כשהבעל התחיל להרביץ לכן אני רציתי לקום להגן עליכן".

 

מתוך המחזה "אלף שמשות זוהרות" (צילום: ישעיה פיינברג, יח"צ)
צילום: ישעיה פיינברג, יח"צ

רועי חושב שההצגה הייתה חשובה גם לפני, אך כעת רלוונטית מתמיד: "זאת הזדמנות מופלאה להציץ פנימה לתהליך שאנחנו עדים לו ולראות סיפור משפחתי קטן ואינטימי שקורה בתוך מהלך היסטורי, פוליטי ופונדמנטליסטי שמשפיע על חיי היום-יום של האזרחים הקטנים". גם הלנה מספרת שהאירועים האחרונים הבהירו את ההצגה: "יש כל מיני משפטים מההצגה שעכשיו אני מבינה כמה הם רלוונטיים, כמו "נקווה שיש לך בבטן בן זכר כי המדינה הכריזה מלחמה על נשים". "זו הזדמנות לראות היסטוריה על הבמה בזמן שהיא מתרחשת בעולם", מסכם רועי.

"אלף שמשות זוהרות" מוצגת בתיאטרון גשר. הצגות קרובות 23-25 באוגוסט.