אולי כבר נתקלתם במיזם "סוקולנט סשנז" (‏"Succulent Sessions") בעקבות שיתוף הפעולה שלהם עם מרגי, נוגה ארז, יסמין מועלם ועוד רבים. הפרויקט החברתי-תרבותי, יוצר יחד עם האומנים הופעות אינטימיות ומושקעות שעולות ליוטיוב, וניתן לצפות בהן בחינם. הסשן הבא, שיעלה ביום מחר (שני) בערב, הוא אחר ומיוחד - לראשונה, הם נוקטים עמדה פוליטית ומצטרפים למאבקם של קהילת העבריים נגד גירושם מהארץ, כמו שרק הם יודעים - בשירה.

"בסיפור של העבריים נתקלתי במקרה", מספר אוהד בסון, יוזם הפרויקט, "ראיתי ריאיון עם אשריאל והבנתי שקורה פה משהו מאוד לא פייר. יצרתי איתו קשר והצעתי לו לחבר את המורשת שלהם לפלטפורמה שלנו ושנספר יחד את סיפור הגירוש באיזור הנוחות שלהם שהוא המוזיקה".

סוקולנט סשנז עם קהילת העבריים (צילום: שירה הומינר, Succulent Sessions)
המקהלה במהלך הצילומים | צילום: שירה הומינר, Succulent Sessions

אשריאל הוא חלק מהקהילה ומשמש כדובר שלה בימים אלה. גם הוא הבין, אחרי השיחה עם אוהד, שמוזיקה היא הדרך: "מוזיקה היא חלק מאוד חשוב מהקהילה כי אנחנו מאמינים שאפשר להתחבר דרכה. החלטנו להשתמש במוזיקה שלנו כדי לפנות לאוכלוסיות חדשות שאולי לא עוקבות אחרי המאבק בטלוויזיה, ודרך המיזם הם יראו אותנו מזווית אחרת לגמרי".

וכך נוצרו שני סשנים שצולמו על רקע הסוקולנטים המפורסם - אחד הוא תוצר של החיבור בין הראפר בן בלקוול למפיק המוזיקלי אורי שוחט, והשני הוא חיבור בין מקהלת הקהילה "New Jerusalem FireChoir" למפיק תומר כץ (D Fine Us). שני הסשנים, אורך כל אחד מהם כרבע שעה, מנסים ליצור חיבור בין החדש לישן ובין הדרום למרכז: "מדובר על אנשים בני 65-80 שגדלו על מוזיקה מדהימה ומספרים מאוד יפה את הסיפור של הקהילה", מספר אוהד על העבודה, "הם ישבו יחד עם תומר ובנו מופע שהוא גשר מוזיקלי בין דימונה לתל אביב".

סוקולנט סשנז עם קהילת העבריים (צילום: שירה הומינר, Succulent Sessions)
בן בלאקוול, מתוך הסשן איתו שיעלה במהלך ספטמבר | צילום: שירה הומינר, Succulent Sessions

אוהד מתאר את העבודה כחיבור בין ערים ובין-דורי, אבל אשריאל גם מציף את הקשיים שהיו: "לא היה לנו קל לעבוד על הדברים האלה. המוזיקה של הקהילה היא מאוד מסוימת והרבה פעמים אנשים לא מבינים את הכיוון שלנו ורוצים לשנות, אבל אנחנו התעקשנו לשמור על הייחודיות שלנו ולהעביר את המסר בצורה שאנחנו רוצים להעביר אותו". לבסוף, מסכים אשריאל, "שני הצדדים באו אחד לקראת השני ולגמרי הצלחנו לעשות את זה".

קהילת העבריים נוסדה ב-1813 בארה"ב. בשנת 1966 הודיע מנהיגם הרוחני בן-עמי בן ישראל, כי הגיע הזמו להגשים את החזון לחזור למולדת. מבדיקות אנתרופולוגיות שנעשו התגלה כי הקהילה ברחה יחד עם כל שבט יהודה לצפון אפריקה, משם למערב אפריקה, ומשם נלקחו לעבדות באמריקה. הם יצאו לדרכם ועשו את המסלול ההפוך בחזרה לארץ. אנשי הקהילה מגדירים עצמם עברים, יהודים וישראלים - עברים משום שהם צאצאיו של אברהם אבינו שהיה עברי, יהודים כי הם במקור משבט יהודה וישראלים כי יהודה הייתה חלק ממלכת ישראל. "המסורת שלנו", מספר אשריאל, "היא שילוב של השורשים האפריקאיים והעבריים שלנו".

אשריאל מור, 2021 (צילום: ashrielmoore, מתוך instagram)
מתוך עמוד האינסטגרם של אשריאל | צילום: ashrielmoore, מתוך instagram

בחודשים האחרונים נלחמים חברי הקהילה, שממוקמת בעיקר באזור דימונה, נגד החלטת משרד הפנים ורשות האוכלוסין, לגרש 135 מהם. "ניגשנו למשרד הפנים במטרה להסדיר את המעמד של מי שנמצא בארץ 30-40 שנה, ואחרי 9 חודשים של המתנה התחלנו לקבל צווי גירוש", מספר אשריאל בכעס. "זה לא מה שהבטיחו שיקרה אבל עשו לנו כיפה אדומה - במקום להסדיר התחילו לגרש".

הם החלו למחות באפריל וניסו להעלות מודעות למצבם בכל מיני דרכים - הפגנות וראיונות בתקשורת, אז נכנסו אוהד וה"סוקולנט סשנז" לתמונה. "הצלחה מבחינתי תהיה להעלות מודעות", אומר אוהד. "אם נשיג כמה מאות אלפי צפיות, אנשים ייחשפו לקהילה שהיא לחלוטין חלק מהמארג החברתי והתרבותי של דימונה. אחרי שביליתי איתם קצת זמן, אני רוצה, כאזרח, שהם יישארו".

"חשוב שאנשים יבינו שלא עלינו לארץ כדי לחפש עבודה או כי ברחנו ממשהו, אלא בגלל זיקה אמיתית לארץ ישראל ולעם ישראל", מבהיר אשריאל. "הסיבה של השהייה שלנו פה היא לא כדי לקבל משהו מהמדינה אלא כדי לבנות".

אלון לוי, מנכ"ל עמותת דרימרס, שסייעה לחיבור בין היוזמה לקהילה, אמר: "יש חוקים קרים ויבשים, ויש הגיון בריא ולב. האיזון הוא המפתח. ילדים תמימים לא יכולים להיות מגורשים. ארץ ישראל היפה מחבקת ותומכת במעוטי יכולת, מכל הסוגים וכל המגזרים. דרימרס גאה להיות חלק ממאבק חשוב זה".

New Jerusalem FireChoir:
KIYAH, NAVA, KITANAH, MILEELAH, EDNA, ALISHEVA, KEPSIBAH, PAZIYAH, TOVEET, SHAMARIYAH, R. AMADIYAH, S. KAZRIEL, A. ANAVIYAH, MELEK THE RAPPER.
מפיק ראשי: אוהד בסון
מפיקה בפועל: לילה גל
במאי: גילי עזגד
סאונד, מיקס ומאסטרינג: נועם בן שבת
צילום: מיכאל מירושניק ומתן גרחוביץ