הסתערות ניכרת על הכרטיסים בסיבוב ההופעות הנוכחי של אנסמבל ציפורלה נרשמה הפעם גם מחוץ לתל אביב. שנת הקורונה, שעייפנו מלדבר על הקשיים שהערימה בכלל ובתחום התרבות והמופעים בפרט, העניקה לחברי ציפורלה הזדמנות לתעל את היצירתיות שלהם לגיבוש מרחב מקורי ליצירה שהוביל למקומות חדשים.

מאז 2005 פועלים ויוצרים יחד חברי אנסמבל ציפורלה. באמתחתם 5 מופעים שכתבו וביימו, מתוכם אחד באנגלית, ומרביתם רצים עד היום עם שינויים כאלה ואחרים. "עשינו שינוי מאוד גדול בציפורלה בעקבות הקורונה", מספר גל פרידמן, ממקימי האנסמבל. "במרץ שנה שעברה, כשהפסיקו את ההופעות, בעצם הוצאנו לפועל מהלך שחשבנו עליו הרבה לפני, אבל לא היה לנו זמן לעשות אותו – יצרנו פלטפורמה ברשת".

הפלטפורמה הזו עונה לשם "ציפוקליפסה", סדרת רשת בת 18 פרקים, שכל אחד ממנו נע בין 9 ל-14 דקות - הצופה רשאי לשלם על התוכן, אם חפץ בכך, בסוף הצפייה. "זה בעצם העיף את ציפורלה למקום אחר לגמרי", מוסיף גל. "זה גם מיומנות חדשה שרכשנו לעצמנו ברמה האומנותית, וזה גם חשף אותנו לקהלים נוספים. למשל קהל מהצד השמרני בישראל, שהמערכון של הפוסט טראומה ששותף והפך לוויראלי הגיע גם אליהם. זה קהל שלא מגיע אלינו לתיאטרון, אבל אנחנו מגיעים אליהם הביתה. הביקוש הוא אחר. זה מורגש".

אפרת אביב, גם היא מהגרעין המקורי של הקבוצה, מספרת כי סדרת הרשת אפשרה בשנה הזו, בין היתר, גם לשמור על קשר עם הקהל. "מעבר לזה שיש לנו קהל חוזר, העשייה שלנו היא כל כך משתנה ביחס למה שקורה. זו יצירה שהיא כל הזמן מתחדדת. מאוד חשוב לנו להיות רלוונטיים, ובגלל שיש לנו קהל חוזר שרואה את אותו המופע 10 פעמים או יותר. אפשר לומר שזו אולי הייתה השנה וחצי הכי יצירתית שלנו".

"תמיד היינו פוליטיים", אומר בן פרי בתגובה לשאלה האם סדרת הרשת גרמה לתכנים להיצבע בגוון פוליטי יותר. "יש לנו מערכונים שמאפשרים את זה יותר בהופעה, ופתאום כאן זה עוד נדבך". אחד מפרקי הסדרה שזכו לפופולריות הוא "אילת - המחזמר", מערכון שנכתב בתגובה לפרשת האונס הקבוצתי באילת.

אפרת מספרת כי הייתה תחושה שהנושא הזה בוער, שחייבים לדבר עליו ולהגיב באופן מידי. "רצינו להבין איך אנחנו עושים את זה הכי נכון. בדקנו באלף זכוכיות מגדלת שאנחנו מדייקים. ידענו אם אנחנו הולכים לא לדייק פה, זה פשע. הרגשנו אחריות גדולה והתגובות לשמחתנו, זה לא שזה הפתיע אותנו, היו חזקות, מרגשות, כולל מאנשים במערכת החינוך שהכניסו את הפרק לשיעורים. ההומור שלנו מאפשר לנו לבעוט לפעמים קצת יותר, לנגוח או לעקוץ".

כיום חברים באנסמבל המייסדים, אפרת, גל, בן, תומר נהיר פטלוק, לוטוס אתרוג, תמרה קליינגון, עמרי דורון, דודו גולן, כרמל נצר, בר חדד, אלעד סננס, יוסי ירום וסוזאנה פפיאן. את הטקסטים הם "סוג של כותבים יחד", לדבריהם, באמצעות טכניקות שפיתחו. "בעובדה שאנחנו כמה יוצרים יש כוח", מוסיף בן, כשעולה נושא התגובות הפחות מפרגנות. "בעובדה שיש עוד שבעה יוצרים שהם איתי, יוצרים ושותפים לחלוטין לדבר הזה, יש משהו שעוטף ונותן כוח. במקביל, אנחנו הביקורת הכי קשה לעצמנו. גם אם אנחנו רואים תגובות לא מחמיאות, אנחנו הראשונים שעושים בדק בית".


אתם המון שנים יחד, לא נמאס לכם אחד מהשנייה לפעמים?
גל: "האמת שלא. לא נמאס. גם כי אנחנו כל הזמן מתפתחים, אי אפשר לומר שיש דבר כזה שגרה בציפורלה. כשמגיעה תחושה כזאת, אנחנו מיד מזהים אותה. אני חושב שאחד המרכיבים הטובים של ההצלחה היא העובדה שאנחנו חברים מאוד טובים, אנחנו מעורבים בחיים אחד של השני".

תומר: "אנחנו גם דואגים להעשיר את עצמנו, בשביל לשמור על עצמנו כל הזמן טריים אחד לשנייה. לקחנו סדנאות של נשימה מתוך למים, מיינדפולנס, התאמנו יחד. אנחנו דואגים בתור קבוצה להעשיר את עצמנו וללמוד דברים חדשים. זה מפתח אותנו גם כאומנים, וגם כאנסמבל. לחדש את החברות שלנו".

ציפורלה (צילום: ערן אבן)
"אנחנו חברים מאוד טובים, מאוד מעורבים בחיים אחד של השני" | צילום: ערן אבן


"מנסים להימנע מהדרך הקלאסית של אודישן"

לאורך השנים בציפורלה הצוות השתנה לא פעם; היו שחקנים שעזבו, והיו כאלה שהצטרפו והביאו איתם תחושת התחדשות. בין היתר הופיעו על הבמה עם האנסמבל הוותיק גיה באר גורוביץ', מאיה ורטהיימר ודאנה אבגי שהייתה ממייסדי הקבוצה. "האנשים שאנחנו מצרפים לאנסמבל הם כאלה שאנחנו מאוד אוהבים ומאמינים בהם", אומר תומר. "האודישנים הם כאלה שאנחנו היינו רוצים לעשות, ואנחנו פעילים בהם בדיוק כמו מי שבא להיבחן".

אפרת: "בגלל שזו בסופו של דבר קבוצה של יוצרים, שחקנים שאנחנו רוצים לצרף אלינו, אנחנו בעצם רוצים אותם לא רק בגלל שהם שחקנים טובים, אלא גם בגלל איך שהם חושבים. שגם אנחנו נוכל לתת להם המון כלים והשראה מהניסיון שלנו, וגם הם יכולים להעניק לנו. בעצם זה מגדיר אותנו".  

"אנחנו מנסים להימנע מהדרך הקלאסית של אודישן, שבדרך כלל מפספסת את הרעיון", תומר מדגיש. "הרבה פעמים מדד הלחץ בא לידי ביטוי, ויש מעט זמן להראות את מה שלשחקן יש להראות באמת".

אתם מצליחים במשימה שלא באה בקלות לתיאטרון הרפרטוארי – להביא קהל צעיר.
גל: "יכול להיות שהתוכן בתיאטרון לא מדבר לקהל הצעיר. שהמערכות כבר לא רלוונטיות, שהן עובדות בצורה לא רלוונטית. למה בברודוויי הולכים לכל דבר? יש פה אנשים מאוד, מאוד מוכשרים. הבעיה היא אף פעם לא הייתה האומנים. הבעיה היא במי שמוביל את ההגה, שאלה אנשים שמובילים מכונית לא רלוונטית. וחסרת סטייל, זה לא כמו פעם.

"זה גם לא משנה אם מביאים כוכבים מהטלוויזיה, כל עוד התוכן לא רלוונטי. היום יש המון מתחרים לתיאטרון. גם אייל שני זה תיאטרון. כשאתה הולך למסעדה שלו – זה תיאטרון. הכל הפך להיות חוויה כוללת. אדם צעיר בארץ יוציא את הכסף שלו על הופעה גדולה, ולא על הצגה. ואני חושב שבציפורלה הצלחנו לשבור את זה, אנחנו מצליחים לעשות את זה".  

בן: "בעיניי התיאטרון הרפרטוארי עומד במבחן הזמן. יש איזשהו צורך לצאת, ואם זה לא הקולנוע או מסעדה – אז הצגה, וזה טוב שזה קיים. אנחנו אוהבים את הבמה, ולא משנה כמה אנחנו רוצים להתקדם. אנחנו חונכנו וגדלנו על הבמה. אני חושב שמה אנחנו עושים זה להישאר רלוונטיים, בהירים. העובדה שאפשר לראות מערכון כמה פעמים, זה מה ששומר על הקהל".

תומר: "אני גם חושב שבקלאסיקה – השאלה שצריכה להישאל היא למה בוחרים להעלות הצגה מסוימת. אם עושים את זה בשביל פשוט להעלות איזושהי קלאסיקה, או שיש כאן משהו מעבר".

אפרת: "ציפורלה זה לא הצגות. אין נרטיב. אין בדיוק סיפור. אין דמויות שהולכות איתך לכל האורך. אין תפאורה ריאליסטית או כמעט תפאורה בכלל. יש בעצם מופע שהחוויה שלו היא תיאטראלית, הוא לוקח מעולמות התיאטרון, או מעולמות של הבמה, עם כל כך הרבה ז'אנרים שאנחנו משלבים. זה קצת כמו לבוא ללונה פארק, אבל אתה יוצא עם חומר למחשבה. זה הרבה יותר דומה לרוקנרול, מאשר להצגה".  

ההופעות הקרובות של ציפורלה: 

5.6 מוזיאון תל אביב, בשעה 21:00
12.6 נס ציונה, היכל התרבות, בשעה 21:00
23.6 אמפי וואהל, בשעה 20:30
22.7 היכל התרבות ראשון לציון, בשעה 21:00 
16.7 היכל התיאטרון קרית מוצקין בשעה 22:00 
29.7  היכל אמנויות הבמה הרצליה, בשעה 21:00

כרטיסים ניתן להשיג באתר.