"הזמן להתעורר" הוא אחד השירים המייצגים ביותר של להקת "הדג נחש". שיר שנולד ב-2012, חצי שנה לאחר המחאה החברתית, והפך לאחד משירי המחאה הבולטים של הלהקה הוותיקה. "כבר מ-1996 אנחנו כותבים על מה שמפריע לנו", טען חבר הלהקה יאיא כהן אהרונוב. חברו ללהקה גיא מר הדגיש את ייחודיות השיר: "יש לנו באמת הרבה שירי מחאה, אבל באמת השיר הזה הוא אבי אבות שירי המחאה שלנו". אז איך הפך "הזמן להתעורר" לכזה בולט בחברה הישראלית ואיך הוא בכלל נולד?

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

"היה לי איזה ביט שהוא היה כזה אווירת רגאיי. הרגשתי שזה צריך להיות משהו... בועט", תיאר שלומי אלון מלהקת "הדג נחש" והדגיש כי חייבת להיות איזושהי "קריאה לפעולה" בשיר הזה. "אז החברים באו ושמעו את המוסיקה והתחילו לשפוך מילים אל הדבר הזה", הוסיף.

הלהקה הוציאה לא מעט שירי מחאה לפני "הזמן להתעורר" ואנשי המחאה החברתית אף ציפו מחברי "הדג נחש" לעמוד בראשה. "הטענה הייתה איפה אנחנו? בתור להקת מחאה - למה אנחנו לא מובילים את המחאה", שיחזר חבר הלהקה דודוש קלמס. "באותה נשימה שהם אמרו איפה אנחנו גם אמרו לנו: 'השירים שלכם נתנו לנו דלק'. אז אמרנו או-קיי, הינה אנחנו".

"אני זוכר דבר אחד על הטקסט, שהיה לי מאוד מאוד חשוב לדבר על משה סילמן שהצית את עצמו", נזכר חבר הלהקה שאנן סטריט. במסגרת ציון שנה למחאה החברתית, סילמן הצית את עצמו כחלק מאקט מחאתי נגד מדיניות הממשלה ומערכות הרווחה בנושא טיפול באוכלוסיות מוחלשות, לדבריו. לאחר שפונה לבית חולים, סילמן מת מפצעיו.

"תראה מה קורה פה: בן -אדם בלב המחאה... מצית את עצמו, הורג את עצמו, ומי שמרגיש רע זה האנשים שמסביבו", תיאר שאנן סטריט. "ובאמת בשיר יש: 'כשמישהו על עצמו שופך חומר בערה איך זה שאנחנו מרגישים עם זה רע?' אם אנשים שורפים את עצמם אז אולי זה זמן להרגיע. זה סיבך אותי, זה סיכסך אותי עם עצמי, כי המטרה הייתה להביא שינוי, לא לגרום לאנשים להתאבד".

"יש עיריות שבחיים לא יזמינו אותנו"

בין היתר השיר שאב הרבה השראה מהאביב הערבי שהחל בסוף 2010, לדברי חברי הלהקה יאיא כהן אהרונוב ושאנן סטריט. "כל יום אתה שומע שיש ארץ שכנה אחרת עם התעוררות אזרחית גדולה. אסור לנו בתור אזרחים ישראלים להישאר מאחורה, להיפך, אנחנו צריכים להוביל את זה", סיפר סטריט.

"אני זוכר שמשהו הרגיז אותי בהתנהגות של התקשורת לכל הדבר הזה של המחאה", הסביר חבר הלהקה גיא מר למה הם התכוונו כשקראו לתקשורת – "תשקורת". "אתה הולך, חוזר מהפגנה שהיו שם 10 אלפים איש וכותבים לך: '200 איש פושטקים היו עכשיו...' או כל מיני דברים שאתה אומר: בואנה, זה... אני פה. זה לא נכון. לי זה באותו רגע הפריע שהתקשורת רק אחרי זה הצטרפה לדבר הזה", שיתף מר.

בישראל כשאומרים משהו פוליטי, יש לזה מחיר. ובכל זאת, בלהקה לא מתחרטים על השירים שכתבו. "משלמים מחיר במדינת ישראל על לעשות אומנות שאתה מאמין בה", אמר שאנן סטריט. "יש הופעות שלא נתנו לנו, יש עיריות שבחיים לא יזמינו אותנו, הכול נכון, אבל אין לנו אפשרות אחרת. זה מי שאתה, זה מי שיושב מולך. מה נעשה? משהו אחר? אנחנו לא טובים במשהו אחר. אנחנו טובים בדבר הזה. ורק ככה אנחנו שלמים עם מה שיוצא".

"הזמן להתעורר" רלוונטי גם כיום והוא מושמע לא מעט גם במחאה הנוכחית. מבחינת חברי "הדג נחש" מדובר באחד השירים הכי אהובים על ידי הקהל. "זה שיר שכשאנחנו מסיימים איתו הופעות, זה שיר שהקהל מחכה לו", סיפר גיר מר. "אם נסיים הופעה ונרד ולא עשינו את השיר הזה, הקהל לא ייתן לנו ללכת הביתה".

"לחגוג את השינוי - להביא אותו בצעדי מחול", סיכם שאנן סטריט שמבחינתו הלהקה היא להקת מחאה – אבל מחאה עם סגנון. "זו לא המהפכה שלי אם אי אפשר לרקוד אותה".