החזות של ג'וני גולדשטיין מתעתעת. כששומעים על מפיק מוזיקלי בסדר גודל כמו שלו, שישב לילות שלמים כתף אל כתף באולפן עם השמות הגדולים ביותר במוזיקה העולמית, מצפים אולי לפגוש ביישות מעוררת יראה, נפוחה מחשיבות עצמית. אבל שכשג'וני נכנס לחדר, מתגלה בחור רזה עם משקפיים, בלורית קטנה, וחיוך מבויש. מרגישים לידו כל כך בנוח שכמעט אפשר לשכוח שמדובר באחד המטאורים של תעשיית המוזיקה הישראלית.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
אחרי שיצר להיטים שהזניקו לכוכבות את אלה לי להב ("זוט עני") ומרגי ("לא יוצא למסיבות"), ואחרי ששיתף פעולה עם אמנים דוגמת עברי לידר (כחלק מההרכב TYP) ואניה בוקשטיין, התפנה גולדשטיין לכבוש גם את הגדולים ביותר מעבר לים.
רק בשנה האחרונה עבד עם הבלאק אייד פיז, שאקירה, מאלומה, ג'ון לג'נד ועוד רבים. היום (שישי) יצא לאוויר העולם השיר Titans שהפיק גולדשטיין למייג'ור לייזר ולאחת הזמרות הגדולות בעולם, סיה. "זה מטורף, אני מתרגש", הוא מספר. "אנחנו עובדים על השיר הזה תקופה ארוכה והוא מין יצור כלאיים של כל המעורבים בו. הוא מאוד סיה של פעם, היא חוזרת בו לאזורים ווקאלים וטקסטואלים שהרבה זמן לא שמענו ממנה. לצד זה אי אפשר גם לפספס שם את מייג'ור לייזר, זה מאוד קלאסי הם. ביחד עם לאברינת' זה יוצא ערבוב מדהים של כולנו".
שיתוף הפעולה הזה הוא כאמור מפלצת בעלת ראשים רבים. עוד ב-2018 חברה סיה למפיק דיפלו ולזמר לאברינת', וביחד הכריזו על ההרכב LSD, במסגרתו יצרו את הלהיט ההיסטרי "Genius". בשיר החדש השלושה שוב מוצאים את עצמם משתפים פעולה, אלא שדיפלו הוסיף לחגיגה את ההרכב הישן שלו, בתוכו עוד שני די ג'ייז צרפתים - מייג'ור לייזר. על כל הבלגן הבינלאומי היצירתי הזה מנצח ג'וני גולדשטיין מהאולפן הצנוע שלו, במכמורת.
איך קרה החיבור בינך לבין סיה?
"זה מצחיק, אנשים חושבים שאלו דברים סופר מתוכננים מראש, אבל זה לא המצב תמיד. החיבור עם סיה קרה על הדרך. יש מפיק מוזיקלי הולנדי יהודי שנקרא בועז-וון-דה-ביטז. בועז עלה לארץ לפני תקופה, ונפגשתי איתו באולפן שלי. התחלנו לעבוד על כל מיני שירים, ואז הוא השמיע לי את ההתחלה של "Titans". עפתי על זה ועל המקום התחלנו לזרוק רעיונות ולעבוד על זה יחד, ככה נשאבתי לפרויקט. בסשן אחד באותו היום פיצחנו את הקוד של השיר. המשכנו אחר כך לתקן לאורך הזמן, אבל הבסיס נעשה ביום שנפגשנו באולפן שלי".
איך התנהלה העבודה מולה? נפגשתם?
"לא. כל העבודה הייתה בשלט רחוק, אני מישראל והיא איפה שהיא לא נמצאת באותו רגע על פני הגלובוס. כל אחד מאיתנו היה באולפן שונה, ביבשת שונה. זה קצת מוזר לתפוס - אפילו שעבדתי עם סיה, לא באמת פגשתי אותה. זה מאוד תלוי אומן, יש אומנים גדולים שאני מדבר איתם בטלפון, עם סיה לא, אנחנו לא באמת מכירים למרות שיצרנו יחד. הזוי הא?".
איך זה לעבוד בשלט רחוק?
"זה מדהים אותי שלמרות העבודה מרחוק לא נוצר אף פעם טלפון שבור. השיר הזה הלך חלק, לא היו שום חילוקי דעות בינינו לבין דיפלו, האחרים ממייג'ור לייזר, או סיה. ואני מהנודניקים, כן? כשאני לא אוהב משהו אני מציק. אני רגיל מאוד לעבוד בצורה הזאת, כבר שנים אני עובד מכאן על דברים שקורים שם. כשהקורונה הגיעה וכולם נדרשו לשחק לפי הכללים שלה – לי היה יתרון".
גולדשטיין, רק בן 30 הספיק לא מעט ולא רק בגזרת הקריירה. הוא מתגורר במכמורת עם אשתו ושני ילדיו, יולי בת ה-4 ואדם בן השנה. דלת האולפן שלו נמצאת 20 מטרים מדלת הכניסה של הבית. כבר שנים שהוא חי לפי שעון לוס אנג'לס, משמע שסדר היום שלו מעט שונה משל רוב האבות במושב: הוא מתעורר בשעות הצהריים, מבלה את כל שעות האור עם המשפחה, בשבע בערב צועד כמה צעדים לאולפן, ועושה מוזיקה עד לפנות בוקר. למיטה הוא חוזר אחרי הזריחה והולך לישון קצת לפני שהילדים מתעוררים.
"שיניתי את השעון הביולוגי שלי לחלוטין", הוא אומר בחיוך. "עשיתי לעצמי תאורה באולפן של אור יום, כדי לשכנע את המוח שלי. לפעמים אני מכוון את האור באולפן למוד של שקיעה, לפעמים של בוקר. אלו הטריקים שאני צריך להשתמש בהם כדי לשרוד את החיים ההפוכים שיש לי".
"מבחינת חיי משפחה זה קשה", מודה גולדשטיין. "אורח החיים שלנו מאוד מוזר בגלל זה. הילדים שלי יודעים שאבא מתעורר בשעה מוזרה. לצד זה יש גם המון טוב בסדר היום המשוגע הזה - אני במהלך היום רק עם הילדים, לא הרבה אבות זוכים לבלות כל כך הרבה שעות ביום איתם. זה נפלא. יולי שלי בת הארבע יודעת שאני עושה דברים מיוחדים, היא יודעת שאני אבא קצת שונה. היא מאוד מתעניינת ביצירה שלי ומאוד גאה".
יש מחשבות על לעבור לגור בארה"ב, איפה שהכל קורה?
"אני לא יודע מה יהיה בעתיד, אבל כרגע אין תכניות כאלה. אנחנו ארבעה, אני לא מסוגל יותר לחשוב במונחים של אחד. אם יש משהו בחיים שהוא יפה זה משפחה. ממש אין לי מחשבות לעבור לבד. אני אדם מאוד משפחתי. לא יצא לי לעשות נסיעה של יותר מעשרה ימים בלעדיהם. חיים ביחד, חוזרים ביחד".
בזמן שגולדשטיין מחליף חיתולים במכמורת, השירים שיצר בלילות צברו מאות מיליוני האזנות. באפריל של השנה שעברה שוחרר הלהיט MAMACITA שהפיק לבלאק אייד פיז, ואחריו יצא גם אלבום שלם שיצר יחד איתם. אחר כך הגיעו שיר שהפיק למאלומה והשיר Girl Like Me של שאקירה, שכבש את המקום הראשון במצעד הבילבורד הלטיני. ממש לאחרונה הגיח לאוויר העולם גם השיר Minefields שהפיק לג'ון לג'נד ולזמרת קנדית-מרוקאית מבטיחה העונה לשם פאוזיה. ועכשיו, כאמור, גם סיה מצטרפת לרשימה.
"הכל קרה בזכות הקשר שלי עם וויל", גולדשטיין מסביר. וייל, כלומר, וויל איי אמ, ממייסדי הבלאק אייד פיז שאותו הכיר ב"מחנה כתיבה בפריז". "הייתה לנו כימיה והתחלנו לעבוד על שיר שהתמסמס ולא יצא ממנו כלום. 3 שנים אחרי זה, ב-2019, הגעתי ללוס אנג'לס וכתבתי לו שאני באזור. מאז אנחנו עובדים יחד.
החיבור של וויל ושלי זה חיבור שלא קורה הרבה בחיים, אנחנו מאוד מבינים אחד את השני, יש היכרות עמוקה".
לא רק וויל.איי.אמ פתח עבור גולדשטיין דלתות, זה התחיל מהבית. "הדג נחש", לקחו את ג'וני הראפר הקטן בן ה-12 תחת חסותם, ואירחו אותו באלבומם האיקוני "חומר מקומי" מ-2014. "הייתי ילד עם חלום שעשה שירים במרתף של ההורים שלו. דודוש מ"הדג נחש" הוא חבר של ההורים שלי, מזל גדול שהייתה לי את החוצפה לגשת אליו. תמיד אוקיר להם תודה".
"ג'וני הקטן, עוד רגע קט, תראו אותי באם.טי.וי" שר גולדשטיין הנער בקול שטרם התחלף בשיר הבתולי ההוא. והנה 16 שנים אחרי, הוא עם נוכחות מרגשת בטקס פרסי אמ.טי.וי, כש- MAMCITA מועמד לשיר הלטיני של השנה, וחברי הבלאק אייד פיז מופיעים על הבמה הנוצצת עם Vida Loca, שיר נוסף שהפיק עבורם ועבור הראפר טייגה וניקי ג'אם.
"התרגשתי ברמות שקשה לתאר. אני זוכר שכשהייתי קטן ראיתי את ההופעות אמ טי וי מהסלון של ההורים שלי, רואה את אמינם האיידול שלי מופיע שם ויש לי כוכבים בעיניים. חלמתי להיות שם. אמנם את ההופעה ראיתי מהבית בגלל הקורונה, אבל המוזיקה שלי הייתה. זו הגשמת חלום".
מפיקים מוזיקלים רבים מבקשים להיות בפרונט בשנים האחרונות. ג'ורדי שפט בתוכנית ריאליטי ומופיע בקליפים של שיריו, דולי ופן ופטריק סבג עם אלבומים על שמם… זה משהו שמושך אותך?
"אני לא רוצה שיזהו אותי ברחוב, זה לא מה שמעניין אותי וזה הדבר האחרון שמניע אותי בעשייה שלי. אני שמח כשמכירים את השם שלי בגלל שיר טוב שיצרתי, זה ברור, כולם אוהבים את הקרדיט כשמגיע, אבל להיות סטאר בפרונט - פחות מדבר אליי. אני לא מחפש להיות כוכב. דברים גדולים מאוד קרו לי השנה, ואני מנסה להישאר יציב בתוך הדבר הזה, מנסה להנות מהדבר עצמו ולא מהמסביב שלו".
מה זה הדבר עצמו?
"לסיים שיר למשל. זה גן עדן. כשאני מרגיש שפיצחתי קוד של שיר זו התחושה הכי טובה שיש. אני מת על זה שזו נוסחה לא מדויקת. הרבה פעמים אני חושב ששיר הולך להיות להיט ענק - וטועה, והרבה פעמים להפך. למשל בשיר "זוט עני" שהפקתי לאלה לי, לא הייתי בטוח. חששתי. ידעתי שאו שזה יהיה להיט ענק, או שזה יהיה כישלון טוטאלי כי זה כזה שיר משוגע. לא ברור אם זה ילך לכאן או לכאן. זה חלק מהקסם".
תמיד אתה יוצר בכזו חדווה?
"זה בא בתקופות. לפעמים אני מרגיש שכלום לא הולך. היום אני משתדל שזה לא יבלבל אותי. לפני חודש היו לי כמה שבועות מתסכלים ממש, הרגשתי שאני פשוט לא מצליח לפצח שיר שממש רציתי שיעבוד. בתוך התסכול הזה נשמתי עמוק והזכרתי לעצמי שבאותו שבוע ממש עבדתי על ביט לאחד מאומני ההיפ-הופ הגדולים בעולם, שאת שמו אני עוד לא יכול לחשוף. אמרתי לעצמי 'וואו, היי, זה גם קרה השבוע! הכול בסדר איתך'".