חמישה ימים עברו מאז שמירית הררי ליוותה את בתה, אבישג, לחופה. ההתרגשות הייתה רבה, שכן מירית זכתה להיות עם בתה ביום החשוב שלה בזמן שהיא מתמודדת עם סרטן הלבלב ומשתפת לא מעט ברשתות החברתיות על התמודדותה עם המחלה.
הבוקר (ב') היא הגיעה ל"חדשות הבוקר" עם ניב רסקין ודיברה בפתיחות על הימים המרגשים וגם על החששות הרבות שהיו מסביב. "אני בסדר, אני מרגישה בסדר. יש ימים ויש ימים. היה לי אושר ברגע החתונה. שמחתי שיכולתי לתת לה את המתנה שאמא שלה תלווה אותה לחופה. הכל שמח ונהדר, רקדנו והשתוללנו. להיות איתה ברגע הזה זה היה לי חשוב. מאוד רציתי להיות איתה שם".
כתבת שפחדת לקלקל לה את המסיבה ואת האירוע. כמה זה באמת העסיק אותך ביום הזה?
"בוא נגיד שביום הזה הייתי בבית חולים בבוקר. הפרופסור שלי נתן לי סטרואידים, נוזלים, מנת דם. ידעתי שאני הולכת להיות בסדר, גם בדקו לי את המדדים. ביום-יומיים שלפני החתונה זה ממש העסיק אותי. מאוד פחדתי שבמקום לבלות בחתונה אנשים יצטרכו לבלות איתי באיכילוב".
מה היעד הבא מבחינתך?
"אין סוף אירועים בחיים שלנו שאנחנו רוצים להיות בהם. היעד הוא הרגע הבא. זה פשוט לעבור יום ועוד יום ועוד יום כמה שיותר בהרגשה טובה מבחינה פיזית. זה היעד שלי בחיים, אין לי עוד יעדים ספציפיים בטווח הרחוק".
"החיים נעים בין רגע אחד של חשק ורצון להישאר פה וליהנות מעוד לבין מחשבות שקופצות ואומרות 'אין לי כוח יותר וככה לא חיים'. יש תמיד מלחמה בין להיות ולהלחם או פשוט לוותר", היא הוסיפה. "זו מלחמה מאוד קשה, אני חושבת שהפיזי מאוד משתלט. כשקשה לי פיזית אז אני באמת אומרת 'די, בשביל מה?'. בגדול החיים יפים ולרצות להישאר פה ולדעת שזה נגמר ושאתה על זמן קצוב, זה הכי קשה במחלה", שיתפה מירית, "זה קשה. קשה מאוד".
איך את מתמודדת עם התפשטות הקורונה? זה תופס אצלך מקום?
"אני לא מייחסת יותר מדי חשיבות לקורונה. זה וירוס קטן לעומת הגידול שיש לי בגוף. צריך להיזהר ממנו, לשים מסכות ולא להתקהל... אבל לא לתת לוירוס לנהל לנו את החיים. צריך לתת גם ליד הגורל לשחק פה תפקיד".
"לדידי קשה. קשה לו מאוד. אני מגלה שהוא פוחד להישאר בלעדיי", היא סיפרה כשנשאלה על ההתמודדות המשותפת. "הוא לא זוכר איך זה היה לחיות בלעדיי. קשה לו לחשוב שאנחנו לא נהיה ביחד. הוא לא יכול לסבול את המחשבה הזו. אני כוח מאוד חזק בשבילו. אנחנו החברים הכי טובים בעולם. המחשבה הזו קשה מאוד. הוא באמת הציל אותי כבר פעם אחת, אם לא דידי בחתונה בטח כבר לא הייתי. הוא נותן לי המון כוח בהתמודדות ומקיף אותי בהמון כיף והמון פאן"