אף אחד לא יודע כמה זמן נגיף הקורונה יישאר איתנו, אבל מה שכן ידוע אלו התוצאות ההרסניות שהוא יכול להביא לתעשיות מסוימות. בעיקר אלו שמתבססות על צפיפות ומספר רב של קהל כמו המועדונים או פסטיבלי מוזיקה גדולים. בנקודת זמן של היום, כבר ידוע שאפשר לשכוח מהפסטיבלים של קיץ 2020 ויש מצב שגם עד הסוף השנה המצב ישאר דומה.
פסטיבל גלסטונברי מתקיים בבריטניה כבר 50 שנה (למעט שנה אחת) ונחשב לאחד מהאירועים הגדולים ביותר בעולם. האירוע שהיה אמור להתקיים בשבוע שעבר ולחגוג את המספר העגול לקיומו עם האמנים הגדולים ביותר בתעשיית המוזיקה כמו פול מקרטני, קנדריק לאמר, דואה ליפה, טיילור סוויפט, בילי אייליש, נואל גלאגר, דיאנה רוס ועוד.
מפיקי הפסטיבל, מייקל ואמילי אביס, התראיינו לאחרונה לגרדיאן הבריטי וחשפו שלאחר הביטול של הקיץ האחרון הוא נמצא בסכנת קיום של ממש. "גלסטונברי חייב להתקיים שנה הבאה, אם לא אנחנו נלך לפשיטת רגל", סיפר מייקל . "זה צריך לקרות בשבילנו, אנחנו חייבים להמשיך. אם לא - נוריד את הווילון. אני לא חושב שנוכל לחכות עוד שנה".
הפסטיבל נחשב ליוצא דופן לא רק בגלל המוזיקה והאמנים שמגיעים לשרוף את הבמה, אלא כי תחת האירוע מתקיימות יוזמות צדקה רבות. אותן יוזמות דורשות מימון, וללא ההכנסה השנתית לא תהיה להם ברירה אלא לבטל הכל.
אמילי אומרת שיש להם 4 תוכניות מגירה למקרה והמצב ישאר ככה עד הקיץ הבא - היא האופטימית יותר שבצמד. "ניווטנו במים רדודים כל כך הרבה פעמים", סיפרה לגרדיאן. "הפסטיבל הזה תמיד התפתח ומצא דרכים לשרוד, אני בטוחה שנחזור. נעבור מוטציה בשביל לשרוד".
לצד הדיווחים מארה"ב שמדברים על כך ש-90% מהפקות המוזיקה העצמאיות עלולות להיעלם, אם לא תהיה עזרה מצד הממשל האמריקאי בחצי שנה הקרובה, גם פסטיבלים עצמאיים כמו גלסטונברי נמצאים באותה סכנה. כשה"מותג" הוותיק ביותר שרץ עד היום (כאמור, 40 שנה) נמצא בסכנת היכחדות, ולא בגלל שאין ביקוש מצד הקהל, אלא מגפה שפשוט הגיחה לחיינו בלי שום אזהרה מוקדמת זו לגמרי סיבה להורדת הדגל לחצי התורן.