יוסף באו היה שורד שואה, גרפיקאי מוכשר שהציל מאות יהודים כשהכין עבורם תעודות מזויפות. סיפור החתונה שלו ושל אשתו במחנה הריכוז הונצח בסרט "רשימת שינדלר". לאחר המלחמה, כשעלה לארץ, היה לאנימטור הישראלי הראשון ואפילו עבד עבור המוסד - כשגם שם עסק בזיוף תעודות. מאז שנפטר ב-2002 הפכו בנותיו את הסטודיו שלו למוזיאון, אך כעת, בשל המשבר הכלכלי, הוא בסכנת סגירה.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
"אבא בגטו וגם במחנות הריכוז זייף מאות תעודות והציל מאות אנשים", סיפרה ביתו צלילה באו. "אמרו לו: הצלת כל כך הרבה, תעשה לך תעודה ותברח גם. הוא אמר: רגע, ואם אני אברח, מי יציל? ונשאר עד הסוף".
באו ז"ל היה אמן מוכשר בפולין. הנאצים השתמשו בו בתור גרפיקאי במחנה הריכוז פלאשוב. שם זייף באו תעודות ובכך עזר להציל מאות יהודים בשואה. הוא שרד, ברח לארץ והיה לאנימטור הראשון בישראל. ב-1960 הוא החל לעבוד בסטודיו בתל אביב ברחוב ברדיצ'בסקי ויצר כמה מהאייקונים הכי מוכרים בקולנוע. מאז נפטר ב-2002, בנותיו, הדסה וצלילה, הפכו את הסטודיו למוזיאון מצליח על שמו. אפליקציית "טריפ אדווייזר" אפילו בחרה בו כאטרקציה מספר אחת בתל אביב ב-2016.
אחרי מותו הבנות נדהמו לגלות שכל הצמרת הביטחונית הכירה את עבודתו של אביהן, למרות שהוא מעולם לא חתם על היצירות. "הוא היה גרפיקאי ראשי של המוסד והוא זה שזייף את התעודות לכל המרגלים, לאלי כהן", סיפרו הבנות. "ישבנו פעורות פה. היינו בהלם טוטאלי".
סיפור החתונה של יוסף ואישתו רבקה, במחנה הריכוז הונצח בסרטו של סטיבן ספילברג "רשימת שינדלר". במשך שלושה ימים הוא לא אכל ובחתיכת לחם קנה טבעת כסף. הבנות סיפרו שחברים רבים, ניצולי שואה גם הם, היו מגיעים לבקר ומודים לאביהן - אך הוא תמיד היה משתיק אותם ודוחה את התודות.
מאז הקורונה אין תיירות, אנשים חוששים להגיע ובשבוע האחרון רק שני אנשים ביום נכנסו למוזיאון. הדסה וצלילה חייבות עשרות אלפי שקלים שכר דירה והמוזיאון נמצא בסכנת סגירה. "מה, אנחנו נבקש כסף ממישהו? לא. אנחנו מאוד גאות", אמרה הדסה. כדי שמוזיאון יוסף באו לא ייסגר הן זקוקות לסיוע כספי להצלתו. כשנשאלו מה אם בסוף ייאלצו לסגור, הדסה ענתה: "חס ו... אפשר לסגור דבר כזה? אסור".