ג'וזי כץ היא הגברת הראשונה של הרוקנרול הישראלי, ואולי אחת מהעדות האחרונות של ימי הבוהמה הזוהרים של "חבורת לול", "החלונות הגבוהים", "הטוב הרע והנערה" וסמלי תרבות ישראלים נוספים. היא שרה ועבדה עם כל הענקים שעיצבו את פס הקול התרבותי של מדינת ישראל - שמוליק קראוס, אריק איינשטיין, אורי זוהר ועוד רבים וטובים. כץ היא מין אייקון לתקופה זוהרת שהייתה, ונגמרה.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
לצד תרומתה הגדולה לתרבות בישראל, כץ תיזכר לעד כאשתו המיתולוגית של המוזיקאי שמוליק קראוס. הם הכירו בשנת 1964 והתחתנו, אך הוא נהג בה באלימות לאורך השנים והיא חששה לספר על כך. עד שבשנת 1982 לקחה כץ את שני ילדיהם המשותפים, בן ושם, וברחה לארה"ב. היא אף הקליטה לפני 16 שנים שיר שעוסק באלימות כלפי נשים, אולם הוא לא הושמע עד היום.
"שמוליק הודיע לי מההתחלה שרק זונות הולכות להתלונן על הבעל שלהן", שחזרה בריאיון לאולפן שישי. "וידעתי שאם אני אתלונן ויעצרו אותו אז אני אקבל מכות אחרי שהוא ייצא. אז בארץ זה לא היה כמו היום. למי היה אכפת? מי עזר? היום יש לאן ללכת, להתלונן".
"ניסיתי ללכת כמה פעמים, אבל שמוליק החזיר אותי בחזרה", סיפרה. "הגעתי לנקודה שבה לא הייתה לי ברירה אלא לעזוב את המדינה שלי שאני אוהבת, את העבודה שלי ואת החיים שלי. הרגשתי שיכול לקרות אסון. עזבתי בלב כבד. האינסטינקט שלי אמר לי שמשהו לא טוב יקרה - או שאני אעשה משהו או שהוא יעשה לי משהו. אמרתי לו כמה פעמים שאם זה יקרה שוב אני עוזבת עם הילדים".
"רואה אותו לפעמים, זה מפחיד"
גם שנים אחרי מותו, ממשיכים הזיכרונות מהחיים עם קראוס להציף את כץ - אך היא מסרבת לנטור טינה. "אני גרה בבית ששנינו גרנו בו", ציינה. "לפעמים אני רואה אותו בבית, זה קצת מפחיד. אבל אני סולחת לכולם. סלחתי לו לפני שנים ועד היום אני סולחות לו. אם לא אסלח זה רק יכביד עליי. כששמעתי על מותו עברתי טלטלה גדולה. ראיתי את כל הצלמים ואמרתי שאני לא מסוגלת לבוא להלוויה".
בשנת 1986, בזמן שהותה בארה"ב, הכירה כץ את דייוויד סקלר, שהיה יד ימינו של דונלד טראמפ כשהיה איש עסקים. השניים התאהבו זה בזו והתחתנו כעבור שנתיים, אך ב-1990 נהרג סקלר מול עיניה בתאונת דרכים. "דייוויד היה נשמה טובה, כל מה שאישה הייתה רוצה בגבר, והוא התאהב בי", סיפרה כץ. "הוא גם היה קצת מסכן כי הוצאתי עליו את הכעס שלי לפעמים, אבל הוא הלך לי מהר מאוד".
בתקופה שבילתה באמריקה הכירה כץ את טראמפ, וכשהיא נזכרת בכך היום היא לא חוסכת במילים קשות על נשיא ארה"ב: "הכרתי את טראמפ דרך דייוויד. אני חושבת שהוא האדם הטיפש בעולם, איש מרושע. הוא הגיע להלוויה אבל לא שילם את מה שהוא היה חייב לו. היה לו חוב גדול, אבל הוא לא החזיר למשפחה או לי, כי הוא כזה".
"לא רלוונטית ואוהבת את זה"
כץ חיה היום חיים שלווים ואינה מנסה להיאחז בהצלחות העבר. "אני לא בביצה יותר ואני לא הולכת להשקות, אבל זה לא מפריע לי שאני לא רלוונטית", הסבירה. "אני אוהבת כמה שפחות תשומת לב עליי. אני לא חיה בשפע, אלא ממה שיש - קצת חסכונות, מה שאני מקבלת מביטוח לאומי ופה ושם אקו"ם. לא צריכה יותר מזה. אני מאוד אוהבת להופיע ומתגעגעת לזה, אבל אני לא רוצה להיות פתטית".
בשנת 1966 חברו כץ וקראוס לאריק איינשטיין והקימו יחד את להקת "החלונות הגבוהים", שזכתה להצלחה רבה. "זו הייתה תקופה יפהפייה, מהממת", נזכרה כץ. "פתאום שירים ברדיו, ארצות ונסיעות, ואוהבים את המוזיקה שלנו. זה היה מדהים, לא ידעתי איך להתמודד עם זה בכלל. באו למטה ילדות וצעקו – שמוליק אריק, ג'וזי, רוצים חתימות – היה כיף. בלונדון היה כיף, בפריז היה נהדר".
על איינשטיין סיפרה כץ: "בחו"ל הוא לא היה עוזב את הבית. הוא לא רצה ללכת לבלות, רק לראות כדורסל. היו לו 20 ערוצים והוא היה אומר 'אני אעזוב את הבית ללכת לחפש בגדים איתך?'. כשהלכנו למועדון מפורסם בפריז הוא ישב בצד. אמרתי לו בוא לרקוד, והוא אמר 'אני לא מהרקדנים'. אני ושמוליק היינו רוקדים והוא היה אומר 'אין לי שפה עם האנשים האלו, אני רוצה הביתה".
גם עם תום דרכם המשותפת במוזיקה, כץ ואיינשטיין נותרו קרובים לאורך השנים. "הייתי מצלצלת לאריק בשביל להתייעץ ותמיד הייתה אותה תשובה - 'תעזבי את השטויות האלה, תהיי בבית. את לא צריכה את זה'", סיפרה. "אנחנו תמיד נהיה קרובים. אני מתגעגעת אליו תמיד, במיוחד כשאני שומעת את השירים שלו. כולם מתגעגעים לאריק".