התפטרה בעין הסערה - ועכשיו שוברת שתיקה: פרופסור סיגל סדצקי, מי שהייתה ראש מערך שירותי בריאות הציבור, עזבה את התפקיד לאחר גל הקורונה הראשון - לא לפני שהתריעה שישראל הולכת לקראת טרגדיה וכתבה במכתב הפרישה: "מצפן הטיפול בקורונה איבד כיוון". מאז שמרה על שתיקה, עד השבוע - כשישראל נכנסת לסגר שני. בראיון ראשון היא אומרת שאסור היה להגיע למצב הזה, מדברת על השיקולים הפוליטיים שמחבלים במלחמה בקורונה ומשיבה לביקורת שספגה.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

"העזיבה שלי הייתה עזיבה הכרחית ואני שלמה איתה", אומרת פרופ' סדצקי. "את הסיבות לעזיבה שלי אני פירטתי במכתב שמסרתי למנכ"ל משרד הבריאות חזי לוי. במכתבי אני התרעתי על כמה פעולות שהיו חייבות להתבצע בשביל שלא נגיע למצב שבו אנחנו נמצאים".

פרופסור סיגל סדצקי (צילום: N12)
שוברת שתיקה. פרופ' סדצקי | צילום: N12

"כתבתי וסיימתי את המכתב במילים: 'הלוואי שאתבדה'", היא ממשיכה. "לצערי המכתב שלי רק הפך להיות יותר ויותר רלוונטי. אני חושבת שבמצב שבו לא יכולתי להשפיע יותר - לא הרגשתי שיש לי יכולת להשפיע מצד אחד, ומצד שני הייתי צריכה לתפקד באמת עם דברים שאני כבר לא הסכמתי איתם - אני חושבת שהיה נכון שאני אלך ואפנה את השטח לאחרים".

"בסוף הגל הראשון נעשו טעויות קשות"

מאז שהניחה את מכתב ההתפטרות הנוקב ב-7 ביולי, פרופ' סדצקי שמרה על שתיקה - אך לא מחשש שקולה לא יישמע. "לא דיברתי עד עכשיו מכיוון שאני חושבת שזה היה הדבר הנכון לעשות והמכובד לעשות, אבל המצב השתנה", היא מסבירה. "אני חושבת שאנחנו הגענו למצב לא טוב. הגענו למצב שהוא לא קל ולא היינו צריכים להיות בו, ואני חושבת שאנחנו צריכים לחשוב איך אנחנו יוצאים ממנו".

פרופסור סיגל סדצקי (צילום: פלאש 90)
פרופסור סיגל סדצקי והשר יולי אדלשטיין | צילום: פלאש 90

"בסוף הגל הראשון נעשו טעויות קשות בעיניי", טוענת סדצקי. "אבל מה קרה מאז? מה למדנו מאז? למה שוב פתחנו את מערכת החינוך בספטמבר כאילו שלא למדנו כלום מהוויכוח שהיה בסוף הגל הראשון? ומה יקרה עכשיו בסוף הגל השני? אנחנו נחזור שוב על אותן טעויות? היינו צריכים להבין בסוף הגל הראשון שאנחנו צריכים להיות מאוד מאוד זהירים. שגרת קורונה היא לא חגיגות סוף הקורונה".

פרופ' סדצקי מותחת ביקורת חריפה על אופן קבלת ההחלטות סביב משבר הקורונה. "משבר כזה צריכים בעצם לדון בו ולקבל החלטות לגביו כמות מצומצמת של אנשים", היא מדגישה. "אני חושבת שצריך קבינט מצומצם של לא יותר משבעה אנשים וההחלטות האלה צריכות להתקבל בזמן אמת. אין אפשרות במצב חירום לדון בנושא מסוים חודש ימים ולהפסיד חודש ימים".

נתניהו וליצמן בהערכת מצב על הקורונה (צילום: תומר נויברג, פלאש 90)
"בסוף הגל הראשון נעשו טעויות קשות". נתניהו וליצמן | צילום: תומר נויברג, פלאש 90

"כשיותר מדי אנשים צריכים לקבל החלטה בעת חירום וצריכים להעביר מסרים מורכבים לכמות גדולה מאוד של אנשים, כמות ההתעמקות שלהם בכל נושא היא מוגבלת", היא מוסיפה. "הבון טון במאי היה בון טון של הרבה מאוד האשמות, של הרבה מאוד דעות, וכל היום היינו עסוקים בהתנצלויות ובארגון החברתי של האירוע במקום לחשוב מה הם הדברים הנכונים והאמיצים שצריך לעשות אותם".

"נדלקו לי נורות שאמרו: זה לא טוב"

קבלת החלטות על סמך שיקולים פוליטיים, טוענת סדצקי, היא זו שהובילה להתפרצות הגל השני: "אני חושבת שהגל הראשון התנהל עניינית מאוד, זה מה שאני הרגשתי. ברור שהייתה הרבה מאוד פוליטיקה - לא רק של פוליטיקאים, אלא פוליטיקה בכלל בכל ההתנהלות שהובילה לגל השני. אני לא מאמינה שניתן לפתוח את יוון ולסגור את אומן, לאפשר חתונות ולסגור תפילות. על מנת שהחלטות כל כך קשות יצליחו צריך לעשות משהו פשוט ורוחבי לכולם. אני חושבת שהפוליטיקה של המגפה נהייתה מאוד מורכבת ומאוד מסובכת".

כשהיא נשאלת אם הייתה עדה לרגעים שבהם לחצים פוליטיים מנעו מראש הממשלה לקבל את ההחלטה הנכונה, משיבה פרופ' סדצקי: "בהחלט, הימנעות מהחלטות בזמן והחלטות שגויות זה חלק ניכר, ניכר מאוד, מהמצב שאליו הגענו. הייתי מקווה שראש הממשלה יעמוד בלחצים הפוליטיים האלה. אני חושבת שראש הממשלה מבין את המחלה הזאת מצוין, מצוין".

בנימין נתניהו מסכה דגל (צילום: רויטרס)
"מבין את המחלה הזאת מצוין". נתניהו | צילום: רויטרס

את "חגיגות הניצחון על הקורונה" שהוביל ראש הממשלה במסיבת עיתונאים בתחילת חודש מאי פרופ' סדצקי לא אהבה בכלל. "נדלקו לי נורות שאמרו: זה לא טוב", היא אומרת. "לא אהבתי את הקצב המהיר מדי, לא אהבתי את החתונות, לא אהבתי את מוסדות החינוך, את הצורה שבה הן נפתחו, לא אהבתי את העובדה שהתו הסגול נהיה עם הרבה מאוד אותיות קטנות למטה".

"אני חושבת שצריך לעשות חוקים וכללים שהם יהיו מאוד מאוד פשוטים", היא ממשיכה. "חוק ה-20-10: 20 במקומות פתוחים ו-10 במקומות סגורים, זה יכול להיות גם 7-14, אין שום דבר קדוש במספר 10-20 שנולד מלכתחילה בגלל מניין".

כשהיא נשאלת מדוע הציבור הפסיק להקשיב לה ולבכירי מערכת הבריאות, משיבה סצדקי: "זה משהו שקשור לתרבות הישראלית. אנחנו אוהבים לבלות, אנחנו אוהבים להתחבק, אנחנו אוהבים להתנשק. פתאום מוטלת עלינו איזושהי גזרה שהיא שונה לחלוטין מהטבע שלנו ומהאופי שלנו, זה קשה. המלחמה הזאת ארוכה הרבה יותר מכל המלחמות האחרות שהכרנו".

"אנחנו רגילים לקומבינות, אנחנו רגילים לעיגול פינות, אנחנו לא עובדים בצורה מסודרת - והווירוס לא מקבל את זה", מדגישה סצדקי. "אין לנו ברירה, אנחנו צריכים ללמוד שבנושא הקורונה אנחנו לא יכולים לעגל פינות יותר, אנחנו לא יכולים להמציא טריקים מכיוון שהווירוס לא מכיר בזה".

"לא תיארתי שנגיע לכמויות חולים כאלו"

פרופ' סצדקי מסרבת להמליץ למקבלי ההחלטות מה לעשות, אך מבקשת להעביר להם מסר: "מספיק עם קבוצות הלחץ, מספיק עם סקטוריאליות, זו באמת העת לאחדות. אני חושבת שלא לנו לשפוט מה יותר חשוב, זכות ההפגנות או זכות התפילות, הן שתיהן חשובות. אני חושבת שאסור לנו לסמן תתי-אוכלוסיות. אני חושבת שההנחיות והכללים שלנו צריכים להיות פשוטים, רוחביים וכלליים. אני בטוחה שבכזאת צורה אנחנו נקריב הרבה פחות מאשר בכל דרך".

קורונה בישראל, תל אביב (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)
"אנחנו רגילים לקומבינות והנגיף לא מקבל את זה". אילוסטרציה | צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

את הטענות לפיהן לא הכינה את המערכת לשגרת הקורונה בכל הקשור לבדיקות, למעבדות ולחקירות האפידמיולוגיות, מכנה סדצקי "אגדות אורבניות". על דבריו של נפתלי בנט שטען כי הפתרון היחיד שמשרד הבריאות הציע הוא סגר, היא אומרת: נפתלי בנט כתב ספר שנקרא 'איך לנצח מגפה'. אני מאוד אתפלא אם לו יש תשובות איך לנצח מגפה. עם כל הכבוד, הוא לא אפידמיולוג ולא איש בריאות הציבור. צריך להבין שהוא גם אדם פוליטי, אני לא אדם פוליטי".

"אני לא מקבלת את הטענות על כישלון במדיניות", אומרת סדצקי. "כשאני הלכתי והתחלתי את המלחמה הזאת הייתה לנו שיחה בהנהלת משרד הבריאות ואמרנו בצורה מאוד ברורה - אנחנו נהיה במצב מורכב, במצב אתגרי, בין אם נצליח ובין אם ניכשל. אם נכשל יגידו לנו ש'זה בגללכם' ואם נצליח יגידו לנו ש'לא היה צורך'. כמעט וניסו להגיד את הדברים האלה, שלא היה צורך בכל הפעולות שאנחנו נקטנו".

"אנחנו לא הגענו לסגר, לא מהר ולא בתור יעד ראשוני שלנו", מדגישה סדצקי. "לגבי החקירות האפידמיולוגיות, גם בגל הראשון בוצעו 1,000 חקירות ליום. מתי לא עמדנו בקיבולת החקירות? כאשר עברנו את ה-1,500 מקרים ליום. פיקוד העורף עושים היום עשרה אחוז מהחקירות אחרי עבודה של חודשיים".

נפתלי בנט (צילום: Yonatan SindelFlash90)
"לא אפידמיולוג ולא איש בריאות". בנט | צילום: Yonatan SindelFlash90

"אני לא תיארתי לעצמי ולא תכננתי להגיע לכמויות חולים כאלו", היא אומרת. "יש הסכמה גורפת אצל כל האפידמיולוגים שבכאלה כמויות חולים קטיעת שרשרת ההדבקה היא לא הדבר הראשי. אני תוהה למה היום כשבאים ואומרים שיש משהו שהוא עוד לא מוכן ולוקח זמן לעבוד עליו מקבלים את זה בהבנה ולעומת זאת לא מקבלים את אותה ההבנה לגבי מרץ".

"העובדה שלא הגבתי הייתה בעוכריי"

פרופ' סדצקי מכחישה בתוקף את הטענות שלפיהן הכשילה במכוון את הגוף שהמדינה הקימה במטרה לגדוע את שרשראות ההדבקה של הנגיף. אותו צוות מומחים טען שלא רק שבכירי משרד הבריאות לא עזרו להם, אלא גם שמו להם מקלות בגלגלים.

"אני חושבת שהעובדה שאני לא הגבתי הייתה בעוכריי מפני שאני נתתי לאנשים להגיד דברים ואני לא הגבתי על הדברים האלו", היא אומרת. "היום מתבצעות המון חקירות אפידמיולוגיות על ידי אחיות מעולות, מאות אחיות שעוסקות בזה, על ידי סטודנטים ועל ידי סלקטורים. להגיד שאין לנו מערך של חקירות אפידמיולוגיות זה פשוט עובדתית לא נכון".

טיפול בחולה קורונה בבית החולים מעייני הישועה (צילום: נתי שוחט, פלאש 90)
"לא תיארתי שנגיע לכמויות חולים כאלו". אילוסטרציה | צילום: נתי שוחט, פלאש 90

בשום שלב לא אמרת לצוות המומחים: 'אני לא נותנת לכם אישור'?

"בשום שלב שהוא, לא היה ולא נברא".

הטענה שנתת הוראה לאנשים שלך לא לשתף פעולה לא הייתה?

"מעולם לא. בוודאי שהייתי בעד בדיקות מעבדה וגם היום. יש הבדל בין בדיקות בא-סימפטומטיים לבדיקות בסובלים מתסמינים. האמת נמצאת פה בפרטים הקטנים, אין מה לעשות, אי אפשר בכל דבר לדון בצורה רוחבית ולהגיד: זה מה שקורה".

פרופסור סיגל סדצקי (צילום: משרד הבריאות)
"לא מקבלת את הטענות לכישלון במדיניות". פרופ' סדצקי | צילום: משרד הבריאות

"אני הייתי דמות דומיננטית בחלק גדול מאוד מהאירוע. בתור דמות דומיננטית אני חושבת שנאמרו עליי דברים שהם דברים מחמיאים וטובים, ואני חושבת שהיו גם חילוקי דעות ולפעמים תקפו אותי. תסתכלי על העשייה שלי, תסתכלי באיזו מהירות ובאיזה זמנים היו פה בדיקות במדינת ישראל. עכשיו, לאן אפשר לגדול? לאן צריך לגדול? זאת שאלה מאוד מאוד גדולה. אבל אני רוצה להגיד לך שגם מאה אלף בדיקות, שאני מאוד מאוד מקווה שיהיו בקרוב, הן לא 9 מיליון בדיקות".

"לא ראיתי את המשפחה, התמוטטתי"

במכתב הפרישה כתבה פרופ' סדצקי: "זה גבה ממני מחיר אישי, נפשי וגם בריאותי פיזי כבד". כעת היא מסבירה למה התכוונה: "לא ראיתי את המשפחה שלי במשך חודשים רבים מאוד. היה יום אחד שב-12 וחצי בלילה בירושלים ממש התמוטטתי פיזית, אני אדם מאוד חזק, אדם בריא, זה לא קרה לי עד אז אף פעם".

"יש גבול לכמה שעות אתה יכול לעבוד ביום, כמה שעות אתה יכול לעבוד כל הזמן על דברים מקבילים ולנסות לעשות סדרי עדיפויות", הוא אומרת. "עבדתי מתוך אמונה שאני מצילה נפשות, מתוך אמונה שזאת חובתי. את שואלת אותי אם זה היה נעים מבחינה אישית? לא, זה היה קשה מאוד מבחינה אישית".

הקורונה בישראל, קורונה, הנחיות, מגבלות, אכיפה, אכי (צילום: יוסי אלון, פלאש 90)
"עבדתי מתוך אמונה שאני מצילה נפשות". אילוסטרציה | צילום: יוסי אלון, פלאש 90

רוב הזמן הייתה פרופ' סדצקי האישה היחידה בשולחן קבלת ההחלטות ופגשה, כך היא מתארת, את תקרת הזכוכית: "באיזשהו שלב הבנתי שהייתה לזה משמעות. אני חשבתי שאישה היא מתקבלת כחברה שווה במועדון, אני כן חושבת היום שיש יחס שונה. באופן הדיבור, בדברים שמרשים לעצמם להגיד, בכך שכשאני אומרת משהו בשמינית האסרטיביות ממה שאומר את זה גבר אני נחשבת כתוקפנית ולעומת זאת הגבר נחשב לסמכותי, אצלו זה נאמר בתור מחמאה מאוד מאוד גדולה כמובן".

פגשת את המשמעות של להיות אישה בחדר של גברים?

"כן, לצערי הרב כן וקשה לי להודות בזה. זה נוגד את כל מה שחשבתי, את כל מה שחשבתי אי פעם זה נוגד, אבל לצערי הרב אני חייבת להגיד לך שכן".

פרופ' סדצקי מכנה את ההתמודדות עם הקורונה "ריצת מרתון" ולא מוכנה להתחייב עד מתי ימשיך המשבר ללוות אותנו. "זה תלוי בכל כך הרבה גורמים", היא מסבירה. "המחלה הזאת מפתיעה אותנו כל פעם מחדש. אני חושבת שתעבור עלינו שנה קשה. אני חושבת שיש אפשרות שגם החיסון עוד יפתיע אותנו מבחינת היעילות שלו. אנחנו צריכים להיות מאוד צנועים עם המחלה הזאת. עכשיו אנחנו יודעים שיש אפשרות להדבקה חוזרת. אנחנו גם לא יודעים לכמה זמן הנוגדנים מחזיקים".

סיגל סדצקי (צילום: החדשות 12)
"לא ראיתי את המשפחה, התמוטטתי". פרופ' סדצקי | צילום: החדשות 12

אז נגזר עלינו עכשיו לחיות מסגר לסגר?

"לא, אני ממש מקווה שלא נגיע לעוד סגר. אני מקווה קודם כול שנעבור את הסגר הזה בהצלחה. אני מקווה שנצא ממנו מחוזקים. אני חושבת שניתן לעבור את הקורונה ללא סגר נוסף. האתגר הכי קשה שלנו זה ללמוד מה זה ריחוק חברתי וללמוד לקבל החלטות מהירות, בזמן, להיות כמה שאפשר בתוך המגפה הזאת בשלב המניעה ולא בשלב ההכלה או ההגבה".

"אנחנו צריכים להקדים את המחלה הזאת ולא להתווכח ויכוחים עקרים על האם המחלה יודעת לעשות מתים, היא יודעת, היא כבר הראתה לנו את זה. אני חושבת שאם נקדיש את הזמן שלנו לפצח על איך באמת ללכת לבית ספר נכון, על איך באמת לעשות את ה-10-20, איך אנחנו כיצורים חברתיים וחברותיים שאוהבים קרבה, איך אנחנו לומדים לעשות את החברותיות הזאת שלנו בתנאים אחרים, בצורה אחרת, בכללים אחרים ובחוקים אחרים".

כשסדצקי נשאלת מה תעשה אם יזמנו אותה לשוב לניהול המערכה בנגיף, היא משיבה בלי להסס: "אני אעבור את הסגר מהבית. אני את תרומתי תרמתי ואני חושבת שאני עשיתי מספיק. ישנם אנשים היום שהם אנשים מוכשרים, שהם בתפקיד ושהם מושכים במושכות. אני את שלי כבר עשיתי".