הקלישאה גורסת שבכל יום לומדים משהו חדש. וכיוון ש-mako תרבות הוא אתר קלישאתי לפרקים, גם אנחנו למדנו היום דבר מה: שצעצועים יכולים למות. זה רק נשמע מבעית, אנחנו מבטיחים שתיכף הכל יתברר. הכוונה היא לצעצועים שבמרכזו שלו "צעצוע של סיפור", מותג סרטי האנימציה המצליח והמוערך של דיסני ופיקסאר. מעריצי המותג זוכרים בוודאי את סצנת השיא ב"צעצוע של סיפור 3", בה אחרי שהושלכו לפח האשפה בעקבות מזימתו של הדב לאצו, הצעצועים נשלחים להשמדה בתנור לוהט בו יותכו חזרה לפלסטיק או מתכת. אל חשש, הצעצועים, בהובלת בובת הקאובוי וודי, ניצלים ברגע האחרון, אבל הסצנה מעלה בעצם שאלה פילוסופית עקרונית יותר: האם יש איזושהי משמעות לכך שהחפצים הדוממים לכאורה האלה יושמדו? האם יש מוות בעולם של "צעצוע של סיפור"?

התשובה בו זמנית מורכבת ולא מורכבת בכלל. מצד אחד, גיבורי "צעצוע של סיפור" הוכיחו שביכולתם לספוג מכות קשות, וגם כשאיברי הפלסטיק שלהם נכרתים הם לא נמצאים בסכנת חיים. גם צעצועים שמזדקנים ומתבלים עדיין נותרים בחיים כל עוד הם כשירים למשחק. מהצד השני, הבמאי של "צעצוע של סיפור 3" מתעקש כי באז, ג'סי, רקס, ראש תפוד וכל החבורה יכולים למות - ועוד איך.

צייצן שמזדהה בכינוי Mustard Clown פרסם השבוע ציוץ בטוויטר וכתב בו "אני והחברה שלי בריב גדול כי אני חושב שהצעצועים מ'צעצוע של סיפור' בני אלמוות והיא חושבת שהם יכולים למות". הציוץ זכה במהרה לוויראליות, ויממה אחרי פרסומו כבר עומד על יותר מ-39,000 סימוני לייק ויותר מ-2,000 ציוצים מחודשים. הוויראליות הזו חשפה את הציוץ גם לעיניו של לי אנקריץ', במאי הסרט, שהשיב: "הם חיים כל עוד הם קיימים". עד כאן, ניסוח חידתי, אבל שוב, סמכו עלינו שזה מתבהר. "אבל אם הם נהרסים לחלוטין? נאמר, בכבשן? זה סוף המשחק", כתב אנקריץ'. כלומר, הצעצועים בסרטי פיקסאר אכן בני אלמוות ולא ימותו בנסיבות טבעיות, אבל כן ניתן להרוג אותם.

תהייה מקבילה הועלתה בעקבות "צעצוע של סיפור 4" שיצא בשנה שעברה, ובו הוצגה לצופים דמותו של פורקי (מזלגוני, בדיבוב לעברית) - צעצוע חדש בחבורה שהורכב, כפי ששמו מרמז, ממזלג פלסטיק, עינֵי צעצוע וכמה מנקי מקטרות. עד לאותה נקודה, הצעצועים החיים שהוצגו בסרטים היו כאלה שיוצרו במפעלים או על ידי אומנים, אולם פורקי נוצר מחיבור של פיסות אשפה על ידי הילדה בוני. אם כך, האם פורקי תמיד היה יצור חי שרק הצטרף לחבורת הדמויות או שבוני נפחה בו רוח חיים? ואם כן, איך?

גם לסוגייה הזאת נמצא פתרון שסופק על ידי במאי הסרט, ג'וש קולי. בשיחה עם אתר הקולנוע Screen Rant הסביר קולי את התאוריה שלו ואמר שהוא מאמין שפורקי קם לתחייה "כי בוני התייחסה אליו בחשיבות רבה, וכתבה את השם שלה עליו ולכן יש לו משמעות עכשיו. המשמעות הזאת היא מה שהפך אותו לחי". כלומר, מה שמעניק לצעצועים חיים הוא הכוונה של הילדים שמשחקים בהם והקשר הרגשי שנוצר איתם. זה אולי קצת צ'יזי, אבל זה בהחלט מרגש. ואם איכשהו עוד לא צפיתם בסצנת הכבשן המדוברת, הנה היא לפניכם, רק קחו בחשבון שהיא עלולה להאיץ את דפיקות הלב בצורה מסוכנת כמעט.