כבר שלושה חודשים שעולם התרבות קורס. מאות אלפי עסקים קטנים שמחכים לחמצן מהמדינה ונתקלים באטימות לא ברורה מצד מקבלי ההחלטות. תעשייה ששלחה הביתה אלף עובדים - עובדים שאחראיים על מעל 2,500 מופעים בשנה ושמפרנסים עשרות אלפי אנשים.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
אני יודע, לתעשיית התרבות אין יחסי ציבור טובים - כשאני אומר תעשיית התרבות אתם מיד מדמיינים את אמפי קיסריה מלא, כוכבים במכוניות פאר, בתים גדולים ואירועים נוצצים, אבל למעשה תעשיית התרבות בנויה רובה ככולה מאנשי צללים שאת מרביתם לא תפגשו בהופעה הבאה - עובדי במה, נהגים, סאונדמנים, נגנים, אנשי בינוי והפקה, ועוד רבים שאין להם שום הכנסה כבר שלושה חודשים.
איך במצב הזה משלמים חשבון חשמל? איך מאכילים ילדים? איך שורדים את החודש בלי הכנסה? מדובר במשפחות שלמות, אנשים טובים שתרמו למדינה, הראשונים להתנדב כשיש משבר או צרה. משלמי מיסים שברגע הכי קשה שלהם הם שקופים, לא מקבלים שקל אחד של עזרה ממי שהתחייבו לכך. כולם כרגע יושבים בבית. ענף שלם סגור.
תעשיית התרבות הלכה תמיד אחרי הלב שלה, אבל הגיע הזמן לדאוג שהלב ימשיך לפעום
זוכרים את הרגע הזה רגע לפני שמתחילה הופעה? כשהאורות יורדים, הנגנים לוקחים את כלי הנגינה. את הרגע הזה של הציפייה לפני שהמופע מתחיל - אני בטוח שאתם מתגעגעים לתחושת ההתרגשות הזו. להניח לשעה וחצי את הדאגות בצד ופשוט ליהנות. אז מאחורי כל מופע כזה, שמרחיב לכולנו את הלב, יש צוות שלם של אנשים שכל תפקידו הוא לתת לכם את התחושה הזאת.
נכון, זו מגפה שפגעה בכולם ואני לא מומחה, אבל יש פתרונות, צריך רק להציץ מעבר לפינה למדינות שאנחנו מכירים ולהיות אמיצים ויצירתיים. בגרמניה העניקו מעל מיליארד יורו לתרבות, שליש מתוכו להופעות החיות. עוד ענפים נפגעו קשה מהקורונה ומאחוריהם פנים, שמות משפחות. צריך לתת לכולם פתרון.
אז מקבלי ההחלטות - זה הזמן שלכם לדאוג לנו, לדאוג לנו להאכיל את המשפחות שלנו, לדאוג שתעשייה שלמה לא תימחק. תעשיית התרבות הלכה תמיד אחרי הלב שלה, אבל הגיע הזמן לדאוג שהלב ימשיך לפעום.