הסופר סטיבן קינג לא בדיוק ידוע כאדם דחיין, או מי שלא מסוגל להוציא את הפרויקטים שלו לפועל. המוח שלו לא מפסיק לעבוד, הידיים לא מפסיקות להקליד, וביותר מ-50 שנות קריירה ככותב הוא הוציא לאור 61 רומנים, 11 קובצי סיפורים ו-4 ספרי עיון - וזה עוד לפני שסופרים את כל הקרדיטים הרבים שצבר ברבות השנים כתסריטאי, בעקבות עיבודים של יצירותיו לטלוויזיה ולקולונע. אבל יש ספר אחד שנראה שהוא לעולם לא יכתוב, ואחרי שהוא חלק את הרעיון שלו בטוויטר, הוא רק עורר את חשק המעריצים שלו למשהו שלעולם לא יקרה.
"הרעיון הכי טוב לספר שלא כתבתי (וכנראה לעולם לא אכתוב) הוא 'אני ג'ייסון'", צייץ הסופר בן ה-72 והמשיך להסביר: "סיפור בגוף ראשון של ג׳ייסון וורהיס והגורל הנורא שלו: להיהרג שוב ושוב במחנה הקיץ קריסטל לייק. איזה גורל אקזיסטנציאלי מהגיהנום!". ג׳ייסון וורהיס הוא כמובן הרוצח מסדרת סרטי "יום שישי ה-13", שטבע למוות באגם במחנה קיץ בהיותו ילד אחרי שחבריו למחנה דחפו אותו לשם. או לא בדיוק טבע - תלוי על איזה סרט מסדרת "יום שישי ה-13" אתם מסתמכים.
פיד הטוויטר כמובן התעורר לתחייה אחרי הציוץ הזה, עם מחשבות של אילו מטעמים יכול לעשות הסופר המנוסה מהדמות האייקונית. אחרי שרבים שיתפו את הציוץ והתחננו בפני קינג לגרום לזה לקרות, הוא הסביר: "רק המחשבה על הסבך המשפטי שצריך לעבור כדי לקבל אישורים לכתוב את הספר הזה גורם לי לכאב ראש. גם לכאב לב. אבל לא כדאי שמישהו יספר את הצד של ג'ייסון בסיפור?". חובבי האימה צצו גם כדי להמליץ לקינג על וריאציה קולנועית לרעיון שלו. "אם זה נשמע לך מרתק, בהחלט כדאי לך לבדוק את הסרט 'Unmasked: Part 25' מ-1988", כתבו לו. "זו פרודיה בריטית של ׳יום שישי ה-13' וסרט מטא-סלאשר מוקדם, שמדמיין את ג'ייסון כאדם שרוצה לברוח מהגורל שהוא כלוא בו. יהלום אמיתי". נשמע שיש לנו תוכניות להערב.
תגובות נוספות לציוץ של קינג קראו לו לעזוב הכל ולכתוב את "אני, ג'ייסון". "כמה לייקים צריך בשביל שתשב לכתוב את זה? אם נתחיל אתגר טוויטר, תשקול את זה?" שאלה צייצנית נלהבת, ובציוץ נפרד נכתב שהספר התאורטי "נשמע כמו סארטר ברמה חדשה לגמרי... הגיהנום הוא הזולת והם כל הזמן הורגים אותי כי אני הורג אותם". גולשים נוספים ניצלו את ההזדמנות כדי להביע את אהבתם לסרטי "יום שישי ה-13" ולקינג, ואחד מהם עיצב אפילו כריכה אפשרית לספר, במקרה וקינג ישלים את כתיבתו.
The best novel idea I never wrote (and probably never will) is I JASON, the first-person narrative of Jason Voohees, and his hellish fate: killed over and over again at Camp Crystal Lake. What a hellish, existential fate!
I made a quick mock-up of the cover for you, Stephen! Please write it! pic.twitter.com/7Ul0AEgvpY
"יום שישי ה-13" הראשון יצא לבתי הקולנוע בקיץ 1980, והפך במהרה להצלחה קופתית, ולדגם ז'אנרי שסרטים רבים אימצו. הרוצח ג'ייסון וורהיס, שמסתיר את פניו המעוותים במסכת הוקי, הפך לאייקון בקרב חובבי סרטי האימה, והסרט הוליד 11 סרטי המשך, ששינו חלקים נרחבים מסיפור המקור של ג'ייסון, שלחו אותו לגיהנום ולחלל החיצון, ואף הפגישו אותו לסרט אחד עם אייקון אימה נוסף - פרדי קרוגר מסרטי "הסיוט ברחוב אלם". ב"יום שישי ה-13" המקורי מתגלה שהרוצח שמטיל את אימתו - זהירות, ספוילר לסרט שיחגוג בקרוב 40 - על מחנה קריסטל לייק איננו ג'ייסון אלא אמו, פמלה וורהיס (בטסי פאלמר), שביקשה לנקום במדריכים של קריסטל לייק, אחרי שהזניחו את בנה ולא השגיחו במותו. בסוף אותו סרט ואחרי שפמלה מובסת, גווייתו של ג'ייסון מזנקת מהמים ורוצחת את השורדים האחרונים של מסע הקטל של פמלה, וג'ייסון המקולל שחזר מהמתים הוא-הוא הרוצח חסר המעצורים בסרטי ההמשך.