1963: אסתר עופרים מגיעה למקום השני
זה נכון שההשתתפות הראשונה שלנו באירוויזיון היתה ב-1973 אבל יודעי דבר יספרו לכם שעשר שנים קודם לכן, בשנת 1963 שתי זמרות ישראליות הופיעו בתחרות שהתקיימה באותה שנה בלונדון. את אוסטריה ייצגה כרמלה קורן בשיר "אולי יקרה פה נס" וזו היתה הפעם הראשונה בתולדות התחרות ששיר שילב בית באנגלית בנוסף לשפת המקור (במקרה זה גרמנית). כל זה לא עזר לכרמלה והיא הסתפקה במקום השביעי.
עבור שוויץ שרה הדיווה הבינלאומית הראשונה שלנו – אסתר עופרים שיר יפהפה שנקרא "אל תעזוב". בסוף ההצבעה לוח התוצאות הצביע על עופרים כמנצחת, אבל אז הוחלט לפנות שוב לצוות השיפוט הנורבגי בטענה שחלוקת הנקודות שלו לא היתה נכונה. לאחר התיקון התברר שדווקא גרטה ויורגן אינגמן מדנמרק הם הם המנצחים הגדולים ואסתר עופרים הסתפקה במקום השני בלבד.
1973: אילנית: כך הבאתי את ישראל לאירוויזיון
אז כפי שאמרנו, ישראל נכנסה לאירוויזיון בשנת 1973, אילנית נבחרה לייצג אותנו עם השיר "אי שם" שנכתב ע"י אהוד מנור ז"ל ונורית הירש שהייתה לאישה הראשונה שניצחה על תזמורת האירוויזיון. השיר הגיע למקום הרביעי המכובד וכך אילנית מספרת: "בשנת 1972 במהלך סיבוב הופעות בגרמניה גילינו שבעצם הטלוויזיה הישראלית חברה באיגוד השידור האירופי ואנחנו יכולים לשלוח נציג. כשחזרנו לארץ עדכנו את יו"ר רשות השידור. ישר התחלנו לפעול והיה ברור שאני אסע עם אהוד ונורית. בגלל שהיה מאוחר מדי להגיש שיר ל-72' היה לנו הרבה זמן להתכונן ל-73'.
כמובן שזו הייתה חוויה אדירה, התקשורת העולמית שהייתה שם התעניינה בנו במיוחד כי הזמנים היו מאוד מתוחים אז, כמה חודשים לפני מלחמת יום כיפור ובפעם הראשונה שיכנו משלחת במלון נפרד, לכל מקום שהלכנו ליוו אותנו ארבעה גברתנים חסונים ובכניסה לאולם בדקו ביטחונית את הקהל. עברה גם שמועה שהשמלה הרחבה שלבשתי הסתירה חליפה חסינת כדורים, דבר שכמובן לא היה נכון".
1974: כוורת מול "אבבא"
שנה לאחר מכן שלחנו את להקת כוורת עם "נתתי לה חיי" (מקום 7) ואז התגלתה בעיה, על פי חוקי האירוויזיון על הבמה יופיעו עד שישה אנשים, בכוורת היו שבעה חברים מה שגרם ליוני רכטר לנצח על התזמורת.
אגב, את שבדיה ייצגה להקה אלמונית בשם "אבבא" שבעקבות ניצחונם הצליחו לפתח קריירה בינלאומית אדירה.
1975: האיומים על חייו של שלמה ארצי
בעקבות הניצחון המזהיר של להקת אבבא האירוויזיון מגיע ב-1975 לשטוקהולם שבשבדיה וישראל בחרה לשלוח זמר צעיר שהשתחרר מלהקת חיל הים בשם שלמה ארצי. למרות הציפיות הגדולות "את ואני" סיים במקום ה-11 מה שלא הפריע לארצי להפוך לאחד האמנים המצליחים ביותר בארץ. דרמה גדולה התחוללה מאחורי הקלעים כשאנשי האבטחה באו בריצה למשלחת הישראלית דקות ספורות לפני העלייה לבמה והזהירו אותם כי באולם יש מחבלים מארגון הפת"ח המתכוונים לירות בארצי במהלך ההופעה. ארצי ואלדד שרים החליטו לעלות לבמה בכל זאת ובטוח שאלו היו השלוש דקות הכי ארוכות בחייו.
1976: לאה לופטין: היה רעיון שעפרה חזה תחליף את ירדנה ארזי
כשהחליטו בשנת 1976 לשלוח את שלישיית "שוקולד מנטה מסטיק" ביקשו מהם לראשונה לתת שלוש אופציות ובעצם זה היה הקדם אירוויזיון הראשון. שלוש הזמרות - ירדנה ארזי, לאה לופטין ורותי הולצמן, שרו שלושה שירים: "קשת בענן", "זה טוב זה טוב" ו"אמור שלום" שנבחר לנסוע להאג, הולנד, שם סיים במקום השישי המכובד.
לאה לופטין מספרת: "זו הייתה חוויה אדירה, בילינו המון ואחר כך רצו להחתים אותנו בגרמניה. טיילנו באירופה אבל הגעגועים לארץ גמרו אותנו. אחרי שנתיים ירדנה פרשה לטובת קריירת סולו והיה נסיון להחיות את הלהקה עם עפרה חזה שלא כל כך הצליח".
1977: אילנית נוסעת שוב
לאור העובדה שאף אחד לא הצליח לשחזר את ההצלחה של אילנית מ-73' החליטה רשות השידור לשלוח אותה שוב בשנת 1977 לתחרות האירוויזיון, שבאותה שנה התקיימה בלונדון. אילנית הגישה לועדת רשות השידור ארבעה שירים ביניהם "נסיך החלומות" או "ולנטינו" כמו שכולנו מכירים, שהתפרסם שנה מאוחר יותר בביצוע של גלי עטרי. למרות רצונה של אילנית הועדה בחרה את "אהבה היא שיר לשניים" שסיים במקום ה-11 המאכזב.
אילנית מספרת: "בניגוד לשנת '73 הפעם ידעתי לקראת מה אני נוסעת ומה מחכה לי שם ובגלל שלא היה לטלוויזיה הישראלית תקציב לשלוח איתי זמרות ליווי שכרנו שלוש בנות בריטיות ששברו שיניים ולמדו את השיר בעברית. אני חושבת שהשיר לא הצליח כי לא כל כך רצינו אותו ולא האמנו בו במאת האחוזים. האירוע גם לא היה מאורגן טוב ולא היה ברור בכלל אם האירוויזיון יתקיים, בגלל שביתה של עובדי הטלוויזיה הבריטית, כמובן הכל הסתדר בסוף אבל היה בלגן גדול שם".
1978: הניצחון המפתיע של יזהר כהן, שגרם לאהוד מנור להחליף בגדים
אחרי שאילנית לא הצליחה להביא מקום גבוה חשבו בטלוויזיה מה לעשות ואז עלה רעיון, לשלוח את המנצח של פסטיבל הזמר לאירוויזיון, וכך זכה יזהר כהן בליווי להקת "אלפא ביתא" בכרטיס טיסה לפריז עם השיר "אבאניבי", שהגיע לאותו מספר נקודות בפסטיבל יחד עם "בלב אחד" ("סלאם עליכו") של חדווה עמרני, וזכה בהחלטת השופטים. שם, בניגוד לתחזיות, קרה הבלתי ייאמן - כבר בתחילת ההצבעה ישראל פתחה הפרש גדול משאר המדינות ו"אבניבי" נבחר לשיר של אירופה לשנת 1978 והביא את האירוויזיון לראשונה לירושלים.
אהוד מנור ז"ל מספר: "יזהר כל השבוע היה בטוח בשיר ובניצחון שלו בתחרות ואני לא האמנתי שזה יכול לקרות. הגעתי לאולם בג'ינס וסנדלים ובהצבעה ראינו עוד דוז פואה ועוד דוז פואה ולא ידעתי מה אני הולך לעשות, אני לא יכול לעלות ככה לבמה. לעזרתי נחלץ בעלה של נורית (הירש) ששנינו היינו פחות או יותר באותם מימדים ובגרין רום פשוט החלפנו בגדים, אני לבשתי את שלו והפוך.
1979: הנצחון המטורף של "הללויה"
שנת 1979 גרמה לטלוויזיה הישראלית הרבה כאב ראש, בעקבות ניצחונו המזהיר של "אבניבי" האירוויזיון נודד לראשונה אל מחוץ לגבולות אירופה ומגיע לירושלים. בהפקה הראשונה של הטלוויזיה הישראלית בצבע, אירוויזיון 1979 נחשב עד היום לאחד האירוויזיונים המוצלחים, הן מבחינת ההפקה והן מבחינת כמות הלהיטים שיצאו ממנו כמו "דיסקו טנגו" מדנמרק, "ג'ינגס חאן" מגרמניה, "סוקרטס" מיוון ועוד.
את פסטיבל הזמר ניצחה להקת חלב ודבש ביחד עם גלי עטרי, הרכב שהוקם במיוחד לפסטיבל לאחר סירובם של "הכל עובר חביבי" לבצע את השיר "הללויה". במגרש הביתי בבנייני האומה בירושלים הם ביצעו את השיר של שמרית אור וקובי אשרת, ואחרי הצבעה צמודה ומורטת עצבים הגיעה הזכייה השניה ברציפות של ישראל. עד היום, "הללויה" נחשב לשיר הכי מרוויח מכל זוכי האירוויזיון לדורותיו והוא זכה ללמעלה מ-70 גרסאות כמעט בכל שפה אפשרית.
קובי אשרת מספר: "השיר בעצם נכתב ב-1977 לקראת פסטיבל הזמר 1978, רצה הגורל והוא לא התקבל, אחרת היינו מתחרים מול 'אבניבי' וככה היתה לנו רק זכיה אחת במקום שתיים. חיכינו בסבלנות שיזהר (כהן) יביא את האירוויזיון לירושלים ואז הלכנו על כל הקופה".
1980: סוזי? סורפרייז
בשנת 1980 ישראל ויתרה על אירוח התחרות מפאת העלויות הגבוהות הכרוכות בה והתחרות נדדה להאג, הולנד. וכמו שקרה בשנתיים הקודמות שוב הוחלט שהמנצח של פסטיבל הזמר ייצג אותנו. באותה השנה אלה היו להקת "האחים והאחיות" בשיר הנפלא "פזמון חוזר". בסופו של דבר התברר שהאירוויזיון נופל על ערב יום הזיכרון לחללי צה"ל וישראל בחרה לוותר על ההשתתפות באותה השנה. על המציאה קפצה מרוקו, שאז לא היתה ביחסים עם ישראל ושלחה את הנציגה היחידה שלה בהיסטוריה של התחרות.
סוזי מילר מספרת: זכינו בפסטיבל הזמר ובגלל יום הזיכרון לא נסענו להולנד. הובטח לנו מרשות השידור ששנה הבאה ניסע לייצג, רק שאנחנו צריכים לכתוב שיר חדש בגלל התקנון של התחרות. כשהתקרב המועד של אירוויזיון 1981 החליטו לקיים קדם-אירוויזיון ולהשאיר אותנו בחוץ. עד היום אני לא יודעת למה".
1981: לפני שניפרד, בטרם יום יירד
בשנת 1981 הוחלט לוותר על פסטיבל הזמר ולקיים תחרות "קדם אירוויזיון" לראשונה. לאחר הפספוס של 'הללויה' להקת הכל עובר חביבי הגיעה עם מילה דומה - הלילה. השיר ניצח את הקדם אירוויזיון ונסע לדבלין, אירלנד, שם הסתפק ההרכב במקום השביעי.
שלומית אהרון מספרת: "הייתי בהריון מתקדם כשטסנו לאירלנד, הבעיה הייתה שכשבחרתי את השמלה שאלבש על הבמה לא לקחתי בחשבון שאני אמשיך עוד לגדול ובחזרה הגנרלית התברר שהשמלה קצת לא במידה. את השעות האחרונות בילינו בחיבור בד נוסף לשמלה עם המון המון סיכות והיינו כל כך עסוקים בזה ששכחנו להתרגש".
1982: כשאבי טולדנו צרח "זונה!" בפינית
בשנת 1982 ירדנה ארזי הפסידה בפעם הראשונה בקדם לאבי טולדנו שנסע להרוגייט, בריטניה, עם השיר הכי ישראלי שיש - "הורה" של אהוד מנור וטולדנו עצמו. אחרי הופעה מרשימה מאוד בה טולדנו התבלבל בין שין לסין ותוך כדי הריקוד הסוער אחת הבנות החליטה לשלוח לכל הרוחות את אחד ממקרופוני השטח בבעיטה הגונה.
הורה סיים את התחרות במקום השני המאוד מכובד אחרי ניקול הגרמניה עם השיר "מעט שלווה" בפיגור של 61 נקודות! הורה קיבל פעמיים 12 נקודות מגרמניה (שכמובן לא יכלה להצביע לעצמה) ומפינלנד. מסתבר שצוות השופטים הפיני מאוד אהב את הזמר שצרח בקולי קולות "זונה" ("הורה") בפינית.
1983: עפרה חזה חיה בגרמניה
שנה לאחר מכן האירוויזיון מגיע למינכן, גרמניה, וירדנה ארזי מפסידה שוב בקדם, הפעם ליריבה הגדולה – עפרה חזה, שעקפה אותה בנקודה אחת בלבד. השיר "חי" של אהוד מנור ואבי טולדנו הוביל חזק בבורסת ההימורים באותה שנה כמנצח הגדול של הערב, אך לצערם של רבים סיים גם הוא במקום השני, (הפעם רק 6 נקודות מקורין הרמס מלוקסמבורג).
אבל אף אחד לא יכול היה להישאר אדיש לעובדה שדגל ישראל מתנופף דווקא שם, עם שיר שהמשפט "עם ישראל חי" מושר בו כמה וכמה פעמים, במדינה שרק 40 שנה קודם לכן הפעילה מכונת הרג שיטתית כלפי היהודים. מסתבר שמנור כתב את השיר במטרה שיושר דווקא בגרמניה. החליפות הצהובות של רקדני הליווי היו כזכר לטלאי הצהוב.
1985: יזהר כהן מכה שנית
בשנת 1984 האירוויזיון שוב נפל על יום הזיכרון ואחרי שנת מנוחה הגיע קדם 1985 ובו איך לא, ירדנה ארזי שוב מפסידה (הפעם רק במקום השלישי) כשבמקום השני הייתה להקת "כמו צועני" עם השיר "כמו צועני" (בעקבות המקום השני הם כתבו את "אנחנו נשארים בארץ"). את המקום הראשון כבש יזהר כהן עם "עולה עולה" של חמוטל בן זאב וקובי אשרת (ההוא מ"הללויה"). השיר נכתב בכלל עבור הפסטיגל וכשהוא לא התקבל החליטו לשלוח אותו לקדם אירוויזיון. לצדו של יזהר אנחנו יכולים לראות מצד אחד את אדם מפזז בצהוב ומצד שני בירוק נמצא את המעושרת טלי ריקליס, שחדי העין יראו איך ברח לה המיקרופון תוך כדי ריקוד.
יזהר כהן מספר: "אחרי הזכייה שלי עם 'אבניבי' נכנסתי לתקופת דיכאון ארוכה, שכללה גם אשפוז וטיפול תרופתי, חלק מתהליך ההחלמה היה לחזור לבמה בכלל ולאירוויזיון בפרט, תהליך שהחל כבר בקדם 1982 עם "אל האור".
1986: כששרי צוריאל ניצחה את ריטה והפסידה לתמנע בראואר
בשנת 86 קרה דבר בלתי יאמן, ירדנה ארזי לא השתתפה בקדם אירוויזיון! במקום ירדנה קיבלנו את הפריצה הגדולה של ריטה עם הז'קט הצהוב הבלתי נשכח והכתף החשופה בשיר "שביל הבריחה", שאמנם הגיע רק למקום הרביעי, אבל כבש את כל מצעדי הפזמונים בארץ. בכרטיס הטיסה לברגן, נורווגיה, זכה הצמד מוטי גלעדי ושרי צוריאל עם השיר "יבוא יום" של גלעדי ויורם צדוק. אחרי הופעה על במה לבנה, לבושים בלבן ועגיל סורר שעף מאזנה הימנית של שרי לקראת סוף השיר, התברר שהוא זכה במקום הלפני אחרון עם שבע נקודות בלבד - הכי נמוך שהגענו אי פעם עד אותו יום.
ואיך אפשר בלי קוריוז קטן, כשמוטי גלעדי כתב את השיר הוא דמיין אותו על הבמה מבצע אותו עם לא אחרת מ... כן כן, ירדנה ארזי שסירבה בנימוס להשתתף בקדם אירוויזיון (בכלל, בחיים). אגב, באותה שנה הייתה נציגות ישראלית נוספת, הזמרת תמנע בראואר את אוסטריה עוקפת אותנו רק במעט ומסיימת במקום ה-18.
1987: דטנר: קושניר חרטט מילים, אין לי מושג איך זכינו ב"קדם"
וכשמם כך הם. בבריסל הם לא כל כך הגיעו לחזרות, הבריזו מפגישה רשמית עם ראש העיר בשביל מסעדה טובה, ואף אחד לא באמת ידע איפה הם מסתובבים. בשורה תחתונה הם נסעו לעשות חיים. שיר הבטלנים או בשמו היותר עממי "הופה הולה" סיים במקום השמיני אבל מסתבר שדווקא באיסלנד השיר בגרסתו המקורית בעברית היה בראש מצעד הפזמונים המקומי יותר משלושה שבועות.
נתן דטנר מספר: "הייתה לקושניר בעיה גדולה מאוד עם המילים של השיר, הוא פשוט לא זכר אותן בעל פה. כשעלינו להופיע בקדם הוא חרטט 70% מהשיר ואני ככה מנסה להקשיב לו בחצי אוזן לפחות שנסיים כל משפט באותה מילה. אין לי מושג איך זכינו".
כשהגיע קדם אירוויזיון 1987, ירדנה ארזי שוב לא השתתפה, אבל מתברר שבארץ לא מוכנים לקדם אירוויזיון בלי ירדנה, והחליטו שהיא תנחה את הערב ביחד עם יורם ארבל. בניגוד לתחזיות ולשירים שישראל שלחה עד אז את הקדם ניצח צמד הבטלנים - נתן דטנר ואבי קושניר, שניסו להביא את הגרסה הישראלית ל"אחים בלוז"
1988: ירדנה ארזי: "המיסטיקנית שלי חזתה את הניצחון של סלין דיון"
אחרי שירדנה ארזי הבריזה במשך שנתיים, החליטו ברשות השידור שהגיעו מים עד נפש ובחרו בה לייצג אותנו בדבלין, אירלנד, וכך לראשונה נערך קדם אירוויזיון פרטי של ארבעה שירים נפלאים. השיר "בן אדם" של אהוד מנור ובוריס דימטשטיין נסע לאירוויזיון וירדנה, אחרי הופעה סוחפת במיוחד, סיימה במקום השביעי.
ירדנה ארזי מספרת: "בהגרלת סדר השירים הסתבר לי שאני הולכת להיות שיר מספר 9. הלכתי למיסטיקנית שלי שהודיעה לי חגיגית שעל פי כל הכוכבים שיר 9 זוכה השנה. אחרי זמן מה קפריסין ביטלה את השתתפותה ככה שכל השירים ירדו מקום אחד. רצתי למיסטיקנית שוב והיא חזרה ואמרה ששיר 9 זוכה. שיר 8 זה בסדר. ואכן, מיד אחריה עלתה לבמה זמרת אלמונית בשם סלין דיון שייצגה את שוויץ וכמו שהבטיחה לי המיסטיקנית – היא זכתה".
1989: הנסיך הקטן של "דרך המלך"
אחרי שירדנה ארזי סוף סוף נסעה לאירוויזיון, הגיעו למסקנה שאפשר להחזיר את הקדם אירוויזיון וזומנו להשתתף בו כל הכוכבים הגדולים של אותה תקופה כמו אבי טולדנו, האחיות יוספי, שלישיית מנגו, ניסים גרמה ואפילו איחוד של להקת חלב ודבש, הפעם עם לאה לופטין. רק חבל שאת כולם עקף בסיבוב ילד קטן בן 11 וחצי עם קול פעמונים. גילי נתנאל, יחד עם גלית בורג, זכו בכרטיס הטיסה הנחשק ללוזאן, שוויץ.
למרות שסידרו לו להופיע שני בסדר ההשמעה, כדי שיהיה לפני ה"בד טיים", הילד לא עמד בלחץ ובלע מילה או שתיים. בסופו של יום "דרך המלך" של שייקה פייקוב סיים את התחרות במקום טוב באמצע (12) ולמרות המכירות היפות של הקלטת "ימים יפים", גילי נעלם מעיני הציבור. אגב, בעקבות השתתפותו של גילי, יצא אז חוק חדש שקבע שזמר או זמרת באירוויזיון חייבים להיות מעל גיל 16.
1990: כתובת המלח על ידיה של ריטה
אחרי הפריצה הגדולה בקדם אירוויזיון 86' הוחלט ב-1990 לשלוח את ריטה לזאגרב שביוגוסלביה (היום בירת קרואטיה). השיר נכתב על ידי צרויה להב והולחן על ידי, כמובן, רמי קליינשטיין. באותה תקופה אירופה כנראה הייתה עדיין שמרנית מדי לשסע העמוק ולירידה על הברכיים, וריטה סיימה במקום ה-18 המאכזב, למרות שלדעתי עד היום, "שרה ברחובות" הוא השיר היפה ביותר ששלחנו לאירוויזיון.
1991: כשהדצים התחבקו עם הטוניסאית
בשנת 1991, כדי לעורר חזרה את מצב הרוח הלאומי אחרי מלחמת המפרץ הראשונה, הוחלט להחזיר את הקדם אירוויזיון ברוב פאר והדר לבנייני האומה בירושלים, עם תזמורת חיה - מה שלא קרה מאז 1987. את התחרות ניצחו בקלות רבה הצמד אורנה ומשה דץ, שלהם זה היה הניסיון השני אחר "קופידון" בשנת 87'. יחד עם עוזי חיטמן שכתב והלחין את השיר הכי פטריוטי שהיה לנו באירוויזיון הם נסעו לרומא עם "כאן".
אחרי הופעה סוחפת במיוחד עם הובלה לכל אורך ההצבעה כבר הייתה תחושה שאירוויזיון 92 יגיע לישראל. בסוף ההצבעה התברר ש"כאן" סיים במקום השלישי, רק 7 נקודות הפרש מהמקום הראשון, ובפעם הראשונה מאז 1969 ההצבעה הסתיימה בתיקו של שבדיה וצרפת. ל פי חוקי התקנון קרולה השבדית הוכרזה כזוכה. רגע מרגש במיוחד היה דווקא עם אמינה, זמרת טוניסאית שייצגה את צרפת, וקיבלה מישראל 12 נקודות שגרמו לחיבוק מרגש בינה לבין צמד הדצים אל מול כל העולם.
1992: ענת עצמון הורידה לדפנה דקל 17 שניות מהחיים
אחרי החגיגה הגדולה בבנייני האומה, ומחוסר תקציב, קדם אירוויזיון 1992 עבר לבנייני האולפן בפלייבק מלא. עם זאת, עד היום, הקדם הזה נחשב לאחד הטובים, ולו רק בשל קטעי המעבר בין השירים שהיו מערכוני סטנד אפ גאוניים של דבי ונולי, ציפי שביט, מיקי קם, חנה לסלאו בדמות סבתא זפטה ועוד. דפנה דקל קיבלה כרטיס למאלמו, שבדיה, כשניצחה בנקודה אחת את ענת עצמון עם "התקווה". האחרונה גררה את דקל לבית משפט בטענה לפסול את השיר כי הוא ארוך ב-17 שניות מהמקסימום בתקנון, אך כמובן ש"זה רק ספורט" של קובי אושרת ואהוד מנור נסע לשבדיה וקטף את המקום השישי והמכובד.
דפנה דקל מספרת: "השיר בעצם נכתב לקראת קדם אירוויזיון 91' ולא התקבל. אז נורא רציתי וזה התאים לי. ב-92' שלמה צח שלח את השיר ללא ידיעתי שוב לועדת הקדם, וכשחזרתי מחו"ל הוא הודיע לי שזה התקבל. זה עשה לי כאב ראש גדול, כי אז כבר לא כל כך התאים לי, הייתי עסוקה בתיאטרונטו, "פלאי קלעים" ותכנון חתונה, אבל שלמה הבטיח לי שזה שיר שזוכה, והנה זכיתי. הייתה לי חוויה מדהימה, חגגתי שם יומולדת וקיבלתי מאהוד וקובי שיר נפלא שנקרא "השבעה במאי".
1993: הפרחים לצה"ל ושרהל'ה למשק
משהו מוזר קרה בקדם 1993. למרות שהיו שירים מצויינים של זמרים מהשורה הראשונה אז, כמו דורון מזר, אדם, שימי תבורי, דורית ראובני וצביקה פיק - הוחלט לשלוח את חווה לאולם במילסטריט, יחד עם חברי המשק לשיר בגרון ניחר את "שירו". כצפוי השיר לא זכה לאהדה גדולה באירופה, וסיים במקום ה-24 עם 4 נקודות בלבד אבל תמיד נזכור לה את "הפרחים לצה"ל".
1995: "אמן" לפני "לילה טוב אירופה"
ב-1994, עקב הצטרפותם של המדינות האקס-סובייטיות ופילוג יוגוסלביה הוחלט לתת שנת חופש ל-7 המקומות האחרונים של 1993, וישראל נשארה מחוץ לתחרות. בשנת 95' התוודענו לדנה אינטרנשיונל עם "לילה טוב אירופה" והיה לנו ברור שעוד יגיע יומה. אבל עד שזה יקרה, שלחנו בינתיים לדבלין את ליאורה, זמרת אלמונית עם שיר תפילה שכתוב לפי הנוסחה האירוויזיונית האולטימטיבית - "אמן". למרות ההבטחות הרבות והופעה יפה ליאורה סיימה במקום השמיני.
1996: גלית בל לא הגיעה לאוסלו
באותן שנים איגוד השידור האירופי ניסה כל הזמן שיטות לניפוי מדינות, ובשנת 1996 הוחלט ש-30 מדינות יבחרו שירים, צוות שופטים מכל מדינה ישמע את כל השלושים באודיו, ולפי הדירוג - 7 מקומות אחרונים לא יזכו להגיע לאוסלו, נורבגיה. בין השבע אפשר כמובן למצוא גם את ישראל והשיר שניצח אז בקדם של גלית בל, קצינה אלמונית ששרה את "שלום עולם" שכתב אייל מדני - קצין ומוזיקאי חובב.
כשהתברר שאירוויזיון 1997 עומד ליפול שוב על ערב יום הזיכרון, פנתה רשות השידור לאיגוד השידור האירופי בבקשה נדירה להזיז את התאריך. מתוך התחשבות עמוקה הסכימו להקדים אותו בשבוע במיוחד בשבילנו. רק חבל שבדיוק שבוע אחורה יוצא ערב יום השואה. הפניה השניה לאיגוד כנראה כבר יותר מידי הציקה להם והם החליטו לא להזיז יותר, מה שגרם לכך שישראל נעדרה מהתחרות שנתיים ברציפות.
1998: דנה אינטרנשיונל עושה היסטוריה
בשנת 1998 החליטו ברשות השידור להמר ולשלוח את דנה אינטרנשיונל לברמינגהם, בריטניה, כטרנסג'נדרית הראשונה בתחרות. יואב גינאי וצביקה פיק, שכבר שיתפו פעולה עם דנה בעבר, כתבו לה את "דיווה" - שיר קצבי וקליט. השיר טיפס מיד לצמרת בורסת ההימורים, ובערב האירוויזיון דנה לא אכזבה ונתנה את כל כולה על הבמה.
אחרי הצבעה מורטת עצבים, לראשונה בהצבעות SMS, דנה עלתה שוב לבמה כמנצחת הגדולה של האירוויזיון, עם שמלת נוצות אדירה של ז'אן פול גוטייה והביאה לנו מתנה נפלאה לשנת היובל למדינה.
1999: יום הולדת ל"עדן", דנה נופלת עם הפסל
אמרנו קודם ש-1979 גרם לכאב ראש לטלוויזיה הישראלית, אז זה היה כלום לעומת הפקת אירוויזיון 1999 - שוב בבנייני האומה בירושלים. גורמים חרדיים איימו לפוצץ את המופע אם תתקיים חזרה גנרלית בשבת בבוקר' והפריעו למהלך צילומי הקליפ של "התועבה" דנה אינטרנשיונל בבריכת הסולטן למרגלות מגדל דוד. בסופו של יום הכל עבר בשלום ולראשונה עלו על בימת האירוויזיון שלושה מנחים – דפנה דקל, סיגל שחמון ויגאל רביד.
התזמורת יצאה לפנסיה והוסרה ההגבלה על השפה, מה שהביא לרוב מוחץ של שירים באנגלית. את הערב סיימה בניצחון שרלוט נילסן השבדית, כשאת הפוקוס כמובן גנבה דנה, אשר השתטחה על הבמה כשניסתה להעביר לשרלוט את הפרס. את ישראל ייצגה להקה אלמונית בשם "עדן" ששרה יומולדת שמח והתמקמה ישירות במקום החמישי.
2000: כשצ'יקי הניף את דגל סוריה
בשנת 2000, לאור ההצלחה של דנה אינטנשיונל ולהקת עדן, החליטה רשות השידור שגם הפעם תבחר ועדה את השיר שייצג אותנו באירוויזיון בשטוקהולם, שוודיה. מסיבה שעד היום מעלה תהיות רבות - נבחרה להקה שינקינאית בשם "פינג פונג", שרק רצתה לעשות שמייח.
בחזרה הגנרלית התחוור לאנשי רשות השידור שחברי הלהקה עלו לבמה עם דגלי ישראל וסוריה. הם הודיעו להם רשמית שאם הם עושים את זה בשידור החי הם מסירים כל אחריות על הלהקה, ואף תבעו מהם החזר על הוצאות הנסיעה. בניגוד לבורסת ההימורים ולשמחתם של רשות השידור, השיר סיים במקום ה-22 כשהוא עוקף במעט את בלגיה וצרפת.
2001: הניצחון הפרטי של טל סונדק
אחרי הכישלון בשטוקהולם הוחלט להחזיר את הקדם, וטל סונדק, זמר אלמוני למדי, ניצח את הקדם ונסע בשנת 2001 לקופנהגן שבדנמרק עם השיר "אין דבר", שכתבו שמרית אור ויאיר קלינגר.
אמנם את הערב הוא סיים במקום ה-16 המאכזב, אבל הוא זכה לאהבה גדולה, וגם סיפק לנו פרט פיקנטי: במהלך השהות בדנמרק התפתח רומן בין סונדק לטלי, אחת מזמרות הליווי שלו, ומאוחר יותר הם אף נישאו באושר גדול. הוא ניצח.
2002: שרית חדד: "כל העם ישב לי על הכתפיים"
האירוויזיון נודד לטאלין היפה, בירת אסטוניה, ובעקבות מדינות אחרות ששולחו את הזמרים המובילים שלהם לתחרות, רשות השידור החליטה לשלוח את שרית חדד. הוועדה בחרה את "נדליק ביחד נר" של הצמד שכתב את "דיווה" - יואב גינאי וצביקה פיק. שיר שאולי מתאים יותר ליום הזיכרון או לחנוכה.
למרות הציפיות, השיר מסיים במקום ה-12 בלבד, ולטביה השכנה מנצחת את האירוויזיון עם שיר בינוני והופעה מדהימה שכללה החלפת בגדים ו"זהות מינית" תוך כדי ההופעה, מה שהיה ליריית הפתיחה של תרבות הזכיות בגלל בשואו הרבה יותר מאשר באיכות.
שרית חדד מספרת: "כשאני עולה על הבמה בקיסריה להופעה של שעתיים אני מאוד מתרגשת אבל מהר מאוד מתאפסת על עצמי. הבעיה הייתה שכאן עליתי לבמה לשיר אחד בלבד כשאני מרגישה שכל עם ישראל יושב לי על הכתפיים".
2003: ליאור נרקיס אוהב בשש שפות
ליאור נרקיס נבחר ב-2003 להיות התקווה הישראלית לאירוויזיון בריגה, לטביה, ומועדון "האומן 17" בירושלים נבחר לארח את הקדם הפרטי, שכלל ארבעה שירים, אשר באופן מוזר אף אחד מהם לא היה מהז'אנר המוזיקלי של נרקיס - זה שבו הוא מרגיש הכי נוח.
"מילים לאהבה" של יוסי גיספן ויוני רועה נבחר, וליאור שר לכל אירופה שהוא אוהב אותה בשש שפות (!) מה שלא כל כך הצליח להמריא ונשאר במקום ה-16, רחוק רחוק מטורקיה שזכתה בפעם הראשונה בהיסטוריה.
2004: דוד ד'אור האמין, אבל זה לא עזר
ב-2004 האירוויזיון מגיע לאיסטנבול, ובפעם הראשונה מתפצל לשני ערבים. שלב החצי גמר, ויומיים לאחר מכן הגמר עצמו. עשרת המקומות הראשונים מהשנה שעברה, יחד עם ארבעת המדינות המממנות (בריטניה, צרפת, גרמניה וספרד) הופיעו אוטומטית בגמר, ואליהן הצטרפו עשרת המקומות הראשונים מחצי הגמר.
דוד ד'אור נסע עם "להאמין", שכתב יחד עם עופר מאירי, והשיר סיים בשלב חצי הגמר במקום ה-11 ולא השתתף בגמר.
2005: כששירי מימון הובילה בהצבעה בגמר
בשנת 2005 הוחלט להחזיר שוב את הקדם, ושירי מיימון ניצחה אותו די בקלות ונסעה להתמודד בחצי הגמר שנערך בקייב, אוקראינה, אותו סיימה במקום השביעי, שהעניק לה כרטיס כניסה לגמר. וכך, עם שמלה מהממת, קול שמיימי ובלדה סוחפת - היא אפילו הובילה בחלק ניכר של מהלך ההצבעה.
את הערב היא סיימה במקום הרביעי והמכובד ביותר, מה שהעניק לישראל השתתפות אוטומטית בגמר אירוויזיון 2006. אגב - את צרפת ייצגה אורטל מלכה, ישראלית שחיה בפריז.
2006: אדי באטלר לפני אחרון
לאור ההצלחה, פורמט הקדם אירוויזיון נשאר גם ב-2006, אותו ניצח אדי באטלר מקהילת העבריים מדימונה, שהאירוויזיון לא זר לו. הוא היה חלק מלהקת "עדן" מהאירוויזיון בירושלים, והוא גםן נסע לאתונה עם כרטיס כניסה לגמר. במהלך החזרות הוא הפתיע עם הופעה טובה והעיתונאים סימנו אותו כ"אנדרדוג" אופציונלי.
למרות שההופעה הייתה מכובדת "זה הזמן" קיבל רק 4 נקודות מצרפת וסיים במקום הלפני אחרון. את התחרות ניצחה לראשונה פינלנד, עם שיר מטאל שבוצע על ידי "מפלצות". גם השנה הייתה זמרת ישראלית נוספת במדינה אחרת, זו הייתה ליאל קולט,שהייתה חלק מהלהקה שייצגה את שוויץ.
2007: תקלות בכפתור האדום
"הכפתור האדום" ניצח את הקדם הפרטי שערכו ללהקת "טיפקס", ועם שיר פוליטי הלהקה טסה ב-2007 להלסינקי. קובי אוז דרש להופיע עם מיקרופון חוטי, ולראשונה מאז 1982 מיקרופון שכזה היה על בימת האירוויזיון. עם פדיחות צילום נוראיות ותקלה של 5 שניות בשידור במדינות מסויימות, השיר סיים בחצי הגמר נמוך נמוך במקום ה-24 ונשאר מחוץ לגמר.
2008: בועז מעודה מסיים תשיעי
שוב שינוי בפורמט האירוויזיון. אחרי שבחצי הגמר של 2007 השתתפו 28 שירים, הוחלט לערוך שני חצאי גמר בימים שלישי וחמישי, וגמר בשבת - בו הובטח מקומן של ארבעת המייסדות והמדינה המארחת. בארץ הבינו שיוצאי "כוכב נולד" מתאימים לאירוויזיון, בעקבות הצלחתה של שירי מיימון והצלחתם של בוגרי התכנית ממדינות שונות ונתנו את הכרטיס לבלגרד לזוכה העונה השביעית - בועז מעודה.
אחרי קדם פרטי שכלל חמישה שירים נבחר השיר "כאילו כאן" של שי כרם ודנה אינטרנשיונל. את שלב חצי הגמר מעודה צלח בקלות, ובגמר הגיע למקום התשיעי.
There Must Be Another Way :2009, אבל לא הפעם
אחרי שנים של חיזורים מצד רשות השידור, הסכימה אחינועם ניני לייצג אותנו באירוויזיון 2009, אך התנתה את ההשתתפות בדואט עם חברתה מירה עוואד. גם להן נערך קדם פרטי של ארבעה שירים, כולם בשלוש שפות - עברית, ערבית ואנגלית, ובפעם השנייה בהיסטוריה, השפה הערבית הגיעה אל בימת האירוויזיון (אחרי מרוקו בשנת 1980).
הדואט העברי-ערבי גרם למבול עיתונאים על המשלחת הישראלית במוסקבה, שלא נראה מאז דנה אינטרנשיונל. אחרי שעבר את שלב חצי הגמר השיר "עינייך" סיים במקום ה-16.
2010: זר של מנעולים
כנראה ששנים של חיזורים עושות את שלהן, וגם הראל סקעת הסכים סוף סוף לנסוע לאירוויזיון 2010 באוסלו, נורבגיה, ואחרי עוד "קדם פרטי", נבחר השיר "מילים" של נועם חורב ותומר הדדי.בורסות ההימורים חגגו, ורובן סימנו את ישראל כמנצחת הגדולה של התחרות. אכזבה גדולה נפלה על המשלחת הישראלית כשבגמר השיר סיים רק במקום ה-14, אבל נותר אהוב מאוד על חובבי התחרות בכל העולם.
2011: דינג דונג? סיי נו מור
ב-2011 החליט יו"ר רשות השידור החדש להחזיר את תחרות הקדם אירוויזיון, ודנה אינטרנשיונל נבחרה לנסוע לדיסלדורף, גרמניה עם שיר שכתבה בעצמה. כמובן שהבאז התקשורתי סביבה היה מאוד גדול והמסיבה הישראלית בדיסלדורף בערב יום העצמאות הייתה הכי גדולה, מושקעת ומוצלחת.
מה רבה הייתה האכזבה שבערב חצי הגמר סיים "דינג דונג" במקום ה-15 בלבד, האינטרנשיונלית נשארה מחוץ לגמר, ועלתה על המטוס הראשון שיצא לישראל.
2012: השיר הכי איכותי בתולדות התחרות?
אחרי ביטול הקדם בעקבות בעיית תקציב, התכנסה ועדה של רשות השידור ולהקת "איזבו" גברה על מאיה בוסקילה, ולדי בלייברג, חן אהרוני וצביקה פיק - וזכתה בכרטיס הטיסה לבאקו, אזרביג'אן. השיר לא הצליח להעפיל לגמר, ולהקת "איזבו" ורשות השידור עד היום מאשימים זה את זה במחדל.
2013: מורן, מאלמו קוראת לך
האירוויזיון מגיע בפעם החמישית לשוודיה ובפעם השניה למאלמו. ולקראת המאורע החליטו לקיים לראשונה בארץ קדם אירוויזיון ארוך, שהתפרש על פני לא פחות מחמישה שידורים חיים. 30 שירים התמודדו בתחרות, עם פליטי כל תכנית ריאליטי קיימת כולל ה"אח הגדול".
אחרי עשרה ימים שניראו כמו נצח, הוכרז כי המנצחת של העונה הראשונה של "אייל גולן קורא לך" – מורן מזור תניף את הדגל הישראלי. ביום במופע חגגה מורן יום הולדת 22 ולפני הכרזת העולים לגמר המנחים בירכו אותה בשידור חי וכל המתמודדים בגרין רום שרו לה היום יום הולדת. מה רבה הייתה האכזבה שישראל לא נכללה שוב ברשימת העולים לגמר.
2014: מאיה בוסקילה שוב כמעט שם
אחרי הקדם המפואר שלא הצליח להביא תוצאה יפה, הוחלט ברשות השידור שוב לכנס ועדה לבחירת הנציג הישראלי. מיי פיינגולד גברה על 16 אמנים, ביניהם מאיה בוסקילה (שוב), צביקה פיק (שוב), ולדי בלייברג (שוב), ולהקת חיל חינוך (מה?), ולאחר שנבחרה - התקיים קדם פרטי בו שרה פיינגולד שלושה שירים. Same heart שכתב רמי תלמיד נבחר לנסוע לקופנהגן.
השיר כיכב בבורסת ההימורים כמנצח אופציונלי אך אחרי הופעה לא טובה במיוחד, עם בימוי די חובבני, השיר סיים את חצי הגמר במקום הלפני אחרון. מיי עצמה לא לקחה את זה קשה ומיד לאחר היוודע לתוצאות אמרה "ירדתי מהבמה בתחושה שהצלחתי לעשות את שלי, הדרך הייתה ארוכה, ודרשה המון ממני ומכל הצוות שעבד איתי. כמו בכל תחרות, התוצאות הסופיות אינן בשליטתנו ואני מצידי עשיתי כמיטב יכולתי. תודה לכולם על הפירגון והתמיכה, זה לא מובן מאליו".
2015: קשת ו"הכוכב הבא" נכנסים בכל הכוח
אחרי ארבע שנים בהן ישראל לא ראתה גמר, ובנוסף לעלויות הגבוהות של השתתפות בתחרות, נחתם שיתוף פעולה בין רשות השידור לשידורי קשת בו הוחלט שזוכה התכנית "הכוכב הבא" ייצג את ישראל באירוויזיון בוינה. נדב גדג', נער בן 16 זכה בכל הקופה ונסע לאוסטריה עם Golden boy שנכתב על ידי דורון מדלי.
הרבה התקפי לב נרשמו במשלחת הישראלית אחרי שהוכרזו תשע פיינליסטיות ונשאר מקום אחד אחרון לגמר. כל הקהל באולם צרח כמו משוגע "ישראל ישראל", והמנחה עשה זאת מיד אחריהם. יש! גמר ראשון מאז 2010! את הגמר סיים נער הזהב במקום התשיעי המכובד - התוצאה הטובה ביותר מזה עשור.
2016: חובי סטאר מתקמבק
לאור ההצלחה של נדב גדג', הוחלט להמשיך עם שיתוף הפעולה ו"הכוכב הבא" משנה את שמה ל"הכוכב הבא לאירוויזיון". חובי סטאר, מתמודד זכור מאוד מהעונה השביעית של כוכב נולד קופץ על ההזדמנות לחזור לתודעת הציבור ולהגשים חלום גדול ולהגיע לאירוויזיון.
בהפרש של פחות מאחוז הוא מנצח בגמר את נופר סלאמן ונוסע לשטוקהולם עם Made of stars שכתב, כן כן, דורון מדלי. בסיום ביצוע השיר מצטט חובי את ג'ודי גארלנד האגדית מתוך הקוסם מארץ עוץ The dreams the you dare to dream really do come true. והמשלחת הישראלית חוזרת ארצה מרוצה עם מקום 14 בגמר.
עוד ישראלי שהגיע באותה שנה לתחרות הוא עמיר חדד, אותו הכרנו אותו בעונה החמישית של כוכב נולד, שייצג את צרפת והתמקם במקום השמיני. פרט פיקנטי: חדד גם מעורב בכתיבת השיר הצרפתי לאירוויזיון הקרוב ברוטרדם.
2017: אימרי מגיע לקדמת הבמה
"הכוכב הבא" מתחילה שוב עם קאמבק של זוכת העונה השמינית, דיאנה גולבי, שמגיעה למקום השני בגמר ומפסידה את הכרטיס לאירוויזיון בקייב לאימרי זיו. אחרי ששימש כזמר ליווי של נדב גדג' וחובי, הוא נוסע לקייב עם השיר I feel alive ומסיים במקום השלישי בחצי הגמר. ביצוע פחות טוב בגמר גורם לאימרי לסיים את התחרות נמוך נמוך במקום ה-23
אימרי מספר: "השיר הזה נכתב על הסיפור שלי, על מי שאני, והעובדה שלא ויתרתי על הגשמת החלום שלי. הייתי בין כוכבים ועכשיו אני הכוכב ומרגיש חי".
2018: זה שלנו! זה שלנו!
מהרגע שנטע ברזילי זכתה ב"כוכב הבא", סוכניות ההימורים שמו עליה עין, וכשהשיר Toy פורסם היא מיד זינקה לראש הטבלה. הרבה ביקורת נשמעה מצד יוצרים בארץ ששוב שולחים לאירוויזיון שיר שכתב דורון מדלי (הפעם עם סתיו בגר) אבל כשמגיע - מגיע.
נטע שמרה על מקומה כפייבוריטית לניצחון, אבל לפתע, בשיאו של שבוע התחרות, צצה לה אלני פוריירה מקפריסין עם Fuego, שאף אחד לא ספר בתחילה ונראה היה שהניצחון בסכנה. המאבק היה לא פשוט אבל נטע נתנה את כולה ואחרי 20 שנה - ישראל מנצחת את האירוויזיון.
אחרי הניצחון נטע צועקת לקהל: "אני כל כך שמחה, תודה שבחרתם שונה, תודה שחגגתם את הגיוון, אני אוהבת את המדינה שלי"!
2019: תל אביב יא חביבי תל אביב
"הכוכב הבא" מתחיל עם קאמבק מטורף של מאיה בוסקילה שמסומנת כנציגה הבאה שלנו לתחרות, אבל משהו מתפקשש בדרך והיא מסיימת את הגמר במקום הרביעי בלבד. קובי מרימי, שהודח במהלך העונה והוחזר על ידי השופטים, זוכה להניף את הדגל הישראלי במגרש הביתי בתל אביב.
למזלנו, בתור המדינה המארחת, קובי הופיע ישירות בגמר וכך נחסך ממנו הניסיון לעבור את משוכת חצי הגמר כי השיר Home, רוב הסיכויים, לא היה מצליח לעבור אותה. את הגמר סיים קובי נמוך במקום ה-23, אבל תמיד נזכור לו ונתגרש על ההתפרקות והבכי בסיום הביצוע.
2020: תעשו הרבה כבוד לעדן אלנה
דורון מדלי חוזר, עידן רייכל לצדו, ואחד השירים הכי שמחים ששלחנו לתחרות, בניצוחה של זוכת "הכוכב הבא" עדן אלנה - עלול עוד להחזיר את התחרות לישראל. אנחנו? לגמרי בעד.