ציפי פינס, אמו של גיא פינס, הגיעה השבוע לראשונה בחייה לתוכנית שבנה מנחה כבר 23 שנים ברציפות. השניים לא מיהרו להתחבק: "אנחנו לא מהמתנשקים, זה לא עובד ככה. אנחנו מובכים", צוחק גיא. "אנחנו בטוב גם ככה, זה בסדר". אך ציפי היא ממש לא רק "אמא של" – היא גם אשת הברזל של עולם התיאטרון הישראלי.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

במהלך 27 שנות ניהולה, פינס הפכה את בית ליסין מתיאטרון קטן ושולי לאחר המובילים בישראל. השנה חנכה את המשכן החדש שלו, בפינת הרחובות דיזנגוף ופרישמן בתל אביב, בהשקעה של כמעט 150 מיליון שקלים. "בכל פעם שאני מטיילת פה, אני מרגישה כמו סינדרלה", היא אומרת במסדרונות התיאטרון.

היא דמות שנויה במחלוקת, שמושכת לא מעט אש בעולם התיאטרון היצרי. "מעולם לא 'סימנו' אותי, הגעתי מתחת לרדאר", היא אומרת. "אני אישה, לא גדלתי עם הביטחון שאני יכולה לעשות הכל. נועדתי לדברים אחרים, לא לנהל. התדמית שלי נובעת מהעבודה שלי – ועל אף גבר בעולם לא יגידו שהוא קשוח", היא מזכירה. "זה נורא טבעי שהוא יהיה קשוח, זה חלק מהמהות שלו".

ציפי וגיא פינס
ציפי וגיא פינס. "לא מהמתנשקים" | צילום: החדשות 12

ב-2004 התמודדה על ניהול תיאטרון הבימה, אך השחקנים והיוצרים מהתיאטרון הלאומי השמיצו אותה במילים כמו "דיקטטורית", "בלתי ראויה" ו-"חסרת רגישות". היא ויתרה על המינוי.

לדבריה, הדרך שעשתה כדי להפוך למנהלת תיאטרון לא הייתה קלה. "זו דרך מאוד לא מתגמלת רגשית, משאירה הרבה שעות של בדידות – והתגמול הוא שנייה של אושר שיצרת משהו. היום יום הוא שוחק". לדבריה, "הפכתי להית אדם נורא לא חברותי, הבעיה היא שאני באמת מחויבת כמו מטומטמת לעבודה".

"אני גדלתי לבד וגידלתי את גיא לבד – הוא הרבה יותר איש משפחה ממני", היא מודה. "זה עניין של החלטות: נבלעתי לעולם התיאטרון כבר כשהוא בן ארבע – זו הייתה החלטה מודעת של דבר שרציתי בו הכי בעולם. החלום לגדל ילד ולהיות איתו 24 שעות הוא חלום נפלא, אבל הוא לא החלום של כל אמא. זה לא הופך אמא לטובה יותר אם היא נמצאת עם הילד יותר שעות".

אך למרות ההבדלים, ישנן גם נקודות דמיון בין האם ובנה. "אצל שנינו יד איזה סוג של מחלטת שליטה, קשה לשחרר", אומר גיא. "אבל הסגנון שונה, אני יותר נחמד גם כשאני לא נחמד – כשהיא לא נחמדה, היא ממש לא נחמדה".