בסוף השבוע האחרון (ה') הופיע בתל-אביב טייסטו. ההולנדי, שנחשב בעיני רבים לדיג'יי הגדול בהיסטוריה, חזר לישראל אחרי היעדרות של 3 שנים.

בדיוק כמו בביקור הקודם ולמעשה כמעט כמו בכל ביקור בישראל, הסופרסטאר דיג'יי קיבל האהבה גדולה מהקהל הישראלי, שמילא את ביתן 1 עד אפס מקום עם לא פחות מ-7,000 בליינים. הקהל במקום היה מורכב מגברים ונשים בכל הגילאים - מצעירים בני 18 שחולמים על טומורולנד ועד לבני 40+ שזוכרים את הימים היפים של טייסטו באומן 17, מה שממחיש את ההמשכיות האדירה של ההולנדי לאורך הקריירה המופלאה שלו.

מילה טובה מגיע למפיקי האירוע, "נקסט הפקות", שדאגו לכניסה מהירה ככל הניתן. נכון, בשעות הלחץ היה תור  לא קטן, אך ברוב הזמן הכניסה עברה מהר מאוד ובצורה חלקה, דבר שלי כמעט ולא יצא לחוות במתחם אקספו.

לביתן 1 נכנסתי לקראת סיום הסט של דור דקל. ניכר כי הישראלי סיפק סט טוב, שכן הקהל במקום כבר היה באווירה המתאימה. ברמת ההפקה, הפירוטכניקה בהחלט הייתה מרשימה וכך גם הבמה, אך הסאונד היה פשוט צורם מאוד, ולא ברמה שאנחנו רגילים לראות באירועים בסדר גודל כזה. ברצינות, הסאונד במקום היה כל-כך לא טוב, שבמקום אטמי אוזניים אותם שכחתי בבית נאלצתי לדחוף לאוזניים חתיכות נייר כדי שבכלל אוכל לשמוע משהו.

דור דקל
צילום: עידן הורטה

הפתעה נרשמה בסט של כריסטיאן ניירן, שרובנו מכירים כהודור מ"משחקי הכס". כששמעתי שניירן מצטרף לאירוע הייתי בטוח שמדובר בלא יותר מגימיק חביב אבל האמת? הופתעתי. הדיג'יי הצפון אירי סיפק סט מוקפד מאוד ומעניין, שהצליח לרתק לא רק את הקהל במקום (שהריע לניירן) אלא גם אותי, אדם שסולד מטכנו.

כשהמקום החל להתמלא והתקרבנו לאירוע המרכזי, לא היה אפשר שלא להרגיש כי הטמפרטורה במקום עלתה, וכי החום הפך לאט לאט לגורם שמקשה על ההנאה. נכון, בכל אירוע עם כל-כך הרבה אנשים במקום סגור יהיה קשה לאוורר או לקרר את המקום, אבל כמישהו שהיה באקספו בלא מעט אירועים בשנים האחרונות, הרגשתי שהחום היה פחות נסבל מבדרך כלל.

כריסטיאן ניירן
צילום: אלון לוין

אחרי ניירן עלה לבמה פדה לה גרנד, שממוקם במקום ה-30 ברשימת 100 הדיג'ייז המובילים של המגזין "DJMAG". ההולנדי התחיל את הסט נהדר ופשוט העיף את הקהל באקספו, אך מהר מאוד איבד גובה וחזר על עצמו, כשהוא מפגין אפס כריזמה על העמדה ומנגן סטליסט צפוי ומשעמם. לה גרנד הופיע עם MC שהיה אמור לעורר את הקהל, אך הוא היה אנמי מאוד ונראה כי אפילו הוא לא באמת מאמין בדיג'יי שאיתו על הבמה.

פדה לה גרנד
צילום: אלון לוין

בסביבות השעה 02:00  לה גרנד ירד מהבמה, והאקספו היה מוכן למנה העיקרית של הערב. אחרי אינטרו ארוך ומלהיב שלא היה מבייש הופעת ענק בפארק הירקון, עלה טייסטו לבמה כשהוא זוכה לתשואות אדירות מהקהל, פתח עם "Wow" הנהדר, וסיפק פתיחת סט פשוט מופלאה. 

השעה הראשונה הייתה מפגן כוח של ההולנדי, שבא להראות כי גם כיום, בגיל 50 ואחרי עשרות שנים על הבמה, הוא עדיין רלוונטי ובועט מתמיד. הסופרסטאר הפגיז כשהוא מנגן גם את הלהיטים שלו מתקופת ה-EDM (בלטו במיוחד "Red Lights" ו-"Jackie Chan"), מציג מעברי שירים שנוגעים בשלמות וגם מפגין קריאטיביות יוצאת דופן עם מאש-אפים נהדרים, דוגמת המאש-אפ בין "Bad Guy", " Satisfaction", ו-"Seven Nation Army, שהיה לאחד מרגעי השיא של הסט. רגע מרגש במיוחד נרשם כשטייסטו ניגן את "Without You" האדיר של אביצ'י המנוח, אליו היה קרוב.

טייסטו במתחם אקספו
צילום: עומרי סילבר

אלא שבדיוק אז, כשנראה שאנחנו בדרך לשמוע את אחד מהסטים היותר טובים של 2019 בישראל, משהו השתבש. ההולנדי בחר להוריד הילוך, לשנות סגנון ולנגן דיפ האוס, טק האוס וטכנו, החלטה בעייתית מאוד שפגמה בסט בצורה קשה.

ברמה המוזיקלית ומבחינת בניית סט, להתחיל בז'אנר קצבי יחסית כמו EDM ולעבור למשהו רפטטיבי כמו טכנו זה פשוט לא נכון. מדובר משהו שכמעט לא רואים מדיג'ייז שמשלבים בין הסגנונות, שכן בדרך הכלל הוא פתיחה עם טכנו ואז מעבר ל-EDM.

והבעיה המרכזית יותר היא ההתאמה לקהל. רוב המעריצים שהגיעו אתמול כדי לראות את טייסטו שייכים לשני זרמים - הזרם הראשון הוא צעירים שמכירים את טייסטו של עידן ה-EDM, ורוצים לשמוע את המוזיקה שהפיק בשנים האחרונות. הזרם השני הוא קהל טראנסיסטי, שקיווה לשמוע את הקלאסיקות האלמותיות מתקופת הטראנס של ההולנדי. כך או כך, אף אחד מהקהלים האלה לא הגיע לראות את טייסטו של הטכנו מהסיבה הפשוטה – אין דבר כזה טייסטו של הטכנו.

כמישהו שראה אותו 5 פעמים ב-3 יבשות שונות ושמע אינספור סטים שלו, לשמוע את טייסטו מנגן את הסגנון הזה הרגיש לי פשוט לא טבעי ויותר מכך – זה אפילו אכזב אותי. אני מאמין שהכוונות היו טובות וכי מדובר בניסיון של טייסטו להתאים את עצמו לקהל המקומי אבל זה לא עבד.

זה יכל להצליח אם הוא היה מופיע ב-DGTL, אבל הקהל אמש הגיע לראות טייסטו אחר. כך או כך, חצי השעה המשמימה הזו, שכללה רמיקס פשוט מחפיר למיקס המפורסם שלו ל-"Silence" של דלריום, גרמה ללא מעט אנשים לעזוב את המתחם וחבל, שכן אחרי שלב הטכנו המעיק, הגיע החלק הטוב של הסט ושל הערב כולו.

טייסטו
צילום: עידן הורטה

טייסטו עבר בהדרגה מטכנו חזרה ל-EDM ומשם הגיע לטראנס, הסגנון שהפך אותו לאגדה. במשך חצי שעה ניגן ההולנדי קלאסיקות גדולות של הז'אנר וכן שניים מהטראקים המפורסמים ביותר שלו – "Traffic" האדיר וכן הרמיקס האלמותי ל-"Adagio For Strings". אותה חצי שעה מרשימה סגרה בצורה אדירה סט מעט מוזר, והזכירה לנו למה לקהל הישראלי תמיד יהיה מקום חם בלב להולנדי.

בסה"כ שבוחנים את הסט כולו, קשה לומר שהוא לא היה טוב, אך גם קשה שלא ללכת עם הביתה עם תחושת החמצה, שכן מדיג'יי ברמתו של טייסטו אפשר וצריך לצפות ליותר. את האירוע סגר DJ יהל האגדי, שניגן סט טראנס טהור, ושלח את הקהל הביתה עם טעם טוב.

טייסטו בישראל
צילום: עידן הורטה

בסה"כ, ברמה ההפקתית אפשר לראות באירוע של טייסטו בישראל כהצלחה לא קטנה, שבטח תרצה המפיקים מבחינה כלכלית ונותנת דחיפה לסצנת ה-EDM המקומית, שסוגרת שנה לא פשוטה. עם זאת, ברמה המוזיקלית, קשה שלא לצאת מהאירוע הזה עם תחושה קלה של החמצה, ולקוות שבפעם הבאה שטייסטו יתקלט בישראל נקבל קצת יותר "יאללה בוא לטומורולנד" ופחות "שים סולומון, אבא".

DJ יהל
צילום: עידן הורטה