התואר החשוב והכדאי ביותר בפוליטיקה הישראלית הוא "לשעבר". מסתבר שהציבור הישראלי אוהב לזרוק בליסטראות בפוליטיקאים שלו ולגרשם בבושת פנים מהעיר, אבל משהצליח בכך - הוא פתאום נזכר כמה הם "ערכיים", "אנשים עם חוט שידרה", "מנהלים מצוינים", "משכמם ומעלה" וכו'.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
הרשימה ארוכה: נתניהו-שזכה לחסד לאחר שפרש בפעם הראשונה, אהוד ברק שזכה לקמבק לאחר שהפסיד לשרון, ועכשיו - ציפי לבני לאחר שהפסידה בפריימריס למופז וחזרה לרמת החייל, מצנע שגורש ממפלגת העבודה והלך לירוחם, עמיר פרץ לאחר שנוצח בפריימריס לתפקיד יו"ר העבודה, ולאחר "כיפת ברזל" המוצלחת.
הליכוד ביתנו: הקמפיין של הליכוד ביתנו פונה ימינה. קברניטי הרשימה ובעיקר נתניהו חשים צורך עז לא לתת לבית היהודי בראשות נפתלי בנט להרים ראש יתר על המידה. בעיני זו טעות. המניע נגד בנט אינו ענייני, והתוצאה תהיה שהגוש הימני יפסיד מנדטים, אמנם בודדים, למרכז, קרי לציפי לבני, ואולי לשלי יחימוביץ'. אם רגשות לא היו מדברים - הליכוד-ביתנו היה מניח לבנט, ופועל להגדלת כוחם של נתניהו-ליברמן על ידי התמרכזות. מן ההפקר תהנה, כאמור, ציפי לבני, הפונה, בין השאר, למצביעי ליכוד רך, כאלה הנמצאים בצד השמאלי של הליכוד. אלה חשים שהליכוד שהלך ימינה, ימינה מדי, הוא כבר לא הליכוד שלהם.
יש עתיד - אותה הגברת ב"שינוי" אדרת
יש עתיד: זה היה שקוף ואפילו מתבקש, ובחיי, אני צפיתי את זה מראש: הקמפיין של "יש עתיד" יהיה העתק כמעט מדויק של קמפיין שינוי בראשות טומי לפיד ז"ל - מאבק חורמה נגד החרדים. גם יאיר לפיד הבין שעכשיו, עם חזרתה של ציפי לפיד, אין לו מה למכור לציבור הצפוניים אלא את המלחמה נגד החרדים, המלחמה נגד ההשתמטות מצה"ל, חלוקת עול לא שווה וכדומה. אגב, גם לש"ס הקמפיין הזה מצוין. אני מציע, איפוא, לשתי המפלגות לחסוך במאי וצוות צילום בתשדירי הבחירות - ולהקרין את אותו תשדיר, רק עם קריינות שונה. ש"ס:"לפיד - סכנה לחרדים". יש עתיד: "להלחם בחרדים המשתמטים".
העבודה: בניגוד לטענות נגד הקמפיין - אני מאמין שהעבודה עושה נכון כאשר היא מתמקדת בכלכלה. זו החוזקה שלה. שלי יחימוביץ' נלחמת נגד המדיניות של נתניהו מתחילת הקדנציה. האהדה לה היא זוכה נובעת מהחלשות המעמד העובד בישראל. אבל, שלי הגזימה, לטעמי, כאשר לא הסתפקה בעמדה מדינית מעורפלת - אלא ממש פנתה ימינה - למשל כאשר הכריזה על כך שאין לקצץ את התקציבים להתנחלויות. אבל, ייתכן ששלי ראתה סקרים שאני לא ראיתי ולפיהם בקרב המתיישבים תהיה לה עדנה.
קדימה: זוהי רשימה שהמשקל הסגולי של חברי הכנסת שלה עולה על זה של המפלגה עצמה. לדעתי, חברי הכנסת המובילים בה - שאול מופז, ישראל חסון, יוחנן פלסנר, רונית תירוש ושי חרמש, ראויים להיות בכנסת הרבה יותר מחדשים רבים שייכנסו לכנסת, או מהחלק הארי בקרב הח"כים המכהנים. קדימה צריכה לפנות למתלבטים, אלה שממש אינם יודעים בעד מי להצביע - ולהציע להם לתת מקום בכנסת למופז, חסון, פלסנר, תירוש, וחרמש. סוג של טרנד כזה.
רוני רימון הוא יועץ אסטרטגי ושותף במשרד "רימון-כהן-שינקמן"