משה כחלון - בין אם יחליט לרוץ ברשימה עצמאית כפי שהוא שוקל ובין אם יחליט שזה לא רעיון טוב ושהוא חוזר אל חיקו החמים של הליכוד - הפך את הבחירות האלה סופית ונתן להן את החותמת הרשמית של "בחירות אגו", כאלה שהעבירו את החברה הישראלית מ"אנחנו" ל"אני", מהעניין הרעיוני לעניין של ה"אקזיט".
הצטרפו לעמוד הפייסבוק של אודי סגל
כחלון הרי לא רצה להתמודד. הוא זכה לכל השבחים על כך שאחרי עשר שנים בפוליטיקה -במעמדו כשר רווחה ותקשורת מוערך, לוחם הטייקונים הגדול, מוריד דמי הקישוריות וממוטט חברות הסלולר - הוא החליט ללכת הביתה. כולם שיבחו אותו וכתבו עליו.
ואז החליט כחלון, ולא בגלל איזה רעיון נשגב או מתוך רצון עז להשפיע, לשקול התמודדות. הרי לטענתו נתניהו הציע לו להיות שר האוצר. הוא יכול היה גם להיות שר בכיר אחר אם באמת רצה להשפיע מבפנים. הוא פשוט ראה סקר והסקר סינוור אותו.
אני, משה כחלון, בסך הכל שר הרווחה והתקשורת, יכול להביא 20 מנדטים, 19, 13, 10. כחלון כל כך הסתנוור שהוא שוקל שוב לרוץ באותן בחירות לפוליטיקה, וכך הוא מצטרף לרשימות נוספות ששמות את עצמן במרכז - שלי יחימוביץ' עם נבחרת הכוכבים שלה, יאיר לפיד ונבחרת הכוכבים שלו וגם אחרים. אפילו ליברמן ונתניהו שרואים בשם ולא במצע ולא באידיאולוגיה את הדבר האמיתי.
כחלון ישלם את המחיר על המהלך הזה - בין אם יחליט בסוף לחזור הביתה ובין אם יחליט לרוץ בעצמו ואז ייבחן אם באמת יהיה הפתעת הבחירות או אולי הפלופ הגדול של הבחירות. הוא את האנרגיה החיובית, את ההערכה הגדולה של הציבור על כך שבנאדם שיודע לשים נקודה בסוף משפט יידע מתי ללכת - הוא את זה כבר איבד. הוא כבר עבר מאלה שלא רוצים להיתקע באותו מקום אלא להמשיך הלאה לעוד בנאדם ששקל "אקזיט", בין אם עשה אותו ובין אם לאו.