איציק שמולי צריך להתרגל החל מהשבוע לתואר החדש - חבר מפלגת העבודה. פוליטיקאי. לא עוד יושב-ראש אגודת הסטודנטים או פעיל חברתי, הוא התייצב ב"אולפן שישי" לראיון ראשון בתפקידו החדש. "הובלנו בקיץ החולף מהלך חסר תקדים", הוא הסביר, "הראיון הוא לתרגם את הפעילות למישור הלאומי".
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 באינטרנט
רבים שאלו את איציק שמולי בשבוע האחרון מדוע החליט בסופו של דבר לחצות את הגבול הדק שבין פעילות חברתית לפוליטיקה. "אם היה מישהו שניסה לחבר את המחאה להישגים במערכת הפוליטית, אלה היו הסטודנטים", הוא טען, "צריך לקחת את הדרישות של המחאה ולתרגם אותם להישגים. לתקציבים, לחקיקה".
כשנשאל האם מפלגת העבודה לא מבצעת מסע רכש כדי לחבר עצמה למחאה הבהיר שמולי את עמדתו - "למרות כל הרחש החש, הדברים ברורים. האלטרנטיבה היחידה לנגד העיניים - הייתה מפלגת העבודה". "היו חיזורים וטלפונים, זה לא סוד, מלא מעט גורמים אחרים", הוא התוודה אך הוסיף, "אבל ראש המפלגה היחידה שישבתי איתה הייתה יחימוביץ'".
הוא חיבר את דרכו החדשה למחאה החברתית של הקיץ הקודם, שעם מוביליה נמנה, "בקיץ החולף הובלנו מהלך היסטורי חסר תקדים", הוא ציין, "מאות אלפי אנשים הלכו אחרינו. אבל המשימה לא הושלמה. המטרה היא לחבר בין הרחוב לקלפי".
הוא התייחס גם לטענות שהופנו כלפיו על רקע תרומה שקיבל למען פרויקט שחברתי שהוביל בלוד, מלא אחר מאיש העסקים נוחי דנקנר. "הסיפור הזה של לוד והתרומה מספרת את הסיפור כולו", הוא ניסה להסביר, "ממשלת ישראל חייבת לקחת אחריות למה שקורה בלוד. המגזר העסקי הוא לא העניין. המדיניות הכלכלית של נתניהו היא אויב המחאה. אני לא מחכה לממשלה", סיכם שמולי.
"הבית הטבעי של המחאה הוא מפלגת העבודה", המשיך שמולי לטעון, "האלטרנטיבה היחידה למדיניות הקיצונית היא עבודה. אני מזדהה עם העקרונות וההנהגה של יושבת הראש. הרעיון הוא לתרגם את הדרך למישור הלאומי. להישגים".